תנועות הכיווצים וההרפיות בשיטת פאולה

 התנועה ההחשובה ביותר הנלמדת בשיטת פאולה היא כיווץ והרפיה, תנועה זו משפיעה לטובה על הגוף כאשר חוזרים עליה שוב ושוב. רוב האנשים הלומדים את שיטת פאולה בפעם הראשונה מתקשים להיכנס לחזרתיות המתבקשת. אך לומדים כיצד להתמיד או לגוון את דרכי הכיווץ באופן המתאים להם אישית, דבר המקל על החזרתיות. כאשר החזרתיות מעוררת תנועות שרשרת יש עניין להמשיך לכווץ ולהרפות, בין השאר משום שתגובות השרשרת שמתרחשות בגוף מפתיעות ומשחררות אברים שונים. חלקם טבעתיים וחלקם שרירים משורטטים. אצל אחדים מתבטא הדבר במעברים משכיבה על הגב לישיבה וחזרה לשכיבה, ואצל אחרים בכיווצים והרפיות המתרחשים בשרירים נוספים.

דחיפת כפות הרגליים אל קיר מעלה את כוח הכיווץ ברצפת האגן

הנחת כפות הרגליים על קיר או רהיט שניתן לדחוף בלי שיזוז מעלה את כוח הכיווץ ברצפת האגן מתוך כוח הרגליים. הוספת דחיפה של הקיר על ידי הרגליים שנמצאות בזוית של 90 מעלות בברכיים במהלך הכיווץ מעלה את כוח הכיווץ או מקלה על נשים שלא מצליחות לכווץ. מובן שעקרונית יש אפשרות לדחוף את הרגליים כשכפות הרגליים על הרצפה והברכיים מקופלות אך במנח זה קימת גם אפשרות לשינוי לא רצוי של כיוון הדחיפה.  

 

 

נושאים משיטת פאולה המתאימים לצרכים של אנשי מקצוע בעולם התנועה

תכנית עבודה לאנשים העוסקים בתחומי הגוף השונים

·         הפעלת השרירים הטבעתיים בתרגול מובנה, כגון: :פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד

·         הבנת הקשרים בין השרירים הטבעתיים, התנסות תנועתית ולימוד השימוש בהבנה זו.

·         חיזוק רצפת האגן במצבים שונים: תרגול, פיזיולוגיה ואסטרטגיות.

·         תרגול הרפיות בעזרת "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים

·         תרגול של צורות יציבה, התמודדות עם בעיות גב ומפרקים

·         שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

עצמאות בהפגת כאבי גב, עורף וכתפיים ותחזוקה מתמשכת

 נמשכתי לשיטת פאולה לאחר שהבנתי שאופיים של התרגילים מאפשר לי להמשיך להיעזר בשיטה גם ללא "מטפל".
מטופלים אשר למדו ותרגלו את השיטה תארו לי את חווית התרגול במילים: "כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". הריכוז הגופני וסוג התנועה הייחודי של השיטה מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שבדרך כלל אין עמם מגע או תנועה. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה ואצל אחרים צורך להמשיך ולעבוד עם הגוף גם לשם הנאה ולא רק כפתרון לבעיה גופנית.
עדיף כמובן להתחיל את ההתנסות בליווי מטפל משום שכך יימנעו אי הבנות דבר החשוב במיוחד לסובלים מכאבים של ממש. 

תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה רצוי לצד הראש , כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא מעל לראש או יצירת תנועה בעורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל זה חשוב במיוחד לסובלים מעקמת והוא מופיע בספרה של פאולה גרבורג "שיטת השרירים הטבעתיים"
 תרגיל לשחרור העורף

הסתכלו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. חיזרו על התרגיל כמה פעמים, הקפידו לתת למבט להוביל את הראש והעורף ולהימנע ממצב שבו שרירי העורף יהיו פעילים מעצמם.  כלומר תמיד העיניים הן במרכז תשומת הלב והתנועה של העורף היא התוצאה. התרגיל משחרר את העורף והצוואר. גם העיניים וגם העורף נמצאים בתנועה איטית ומתמשכת אך העיניים זזות לפני העורף. כדאי לבצע את התרגיל באיטיות רבה ולנסות להגדיל את טווח המבט.

תרגיל לשחרור הכתפיים
החזיקו ממושכות את הזרת מעל הקמיצה כאשר גב היד מופנה לרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשנות את כיוון המצג של כפות הידיים ולבדוק אם נמצאים בשכיבה השפעה של התרגיל על הגב והכתפיים בעזרת שינוי המיקום של הידיים ביחס לגוף.

מה קורה בזמן טיפול בשיטת פאולה?!

הטיפול בשיטת פאולה נעשה ללא מגע, המטופל עצמאי לנוע לפי האופן שהוא מבין את הצעות המטפל שרובן מוגדרות כתרגילים או לחזור ולהיות עם ידיים על העיניים, מצב שהמטפל מציע בתחילת ובסיום כל מפגש ובין תרגילים. ידיים על העיניים הם עמדת מוצא שהמטופל מוזמן אליה במצבים רבים, הוא יכול לשים ידיים על העיניים כדי להפיג אי נוחות, לסיים תרגיל, לעזור לעצמו לחזור לתרגיל שהוא מתקשה להישאר בו יותר מכמה פעמים. מאחר שאין בשיטת פאולה הגדרה למספר הפעמים שכדאי לחזור על כל תרגיל או לקצב ואפילו לא למשך זמן התרגול בכל תרגיל המטופל מנסה להישאר בתהליך ביצוע התרגיל כמיטב יכולתו, הנחת הידיים על העיניים וחזרה לאותו תרגיל היא אחת הדרכים לעשות זאת.

הניחו לכוחניות!!! תאור של תנועות הכיווצים וההרפיות בגוף האדם

השרירים הטבעתיים ושרירים המושפעים מתנועתם מוכרים בעיקר ככיווצים והרפיות הפועלים בחזרתיות. יתכן שמי שהתנסה במספר מצומצם של מפגשים טיפוליים חושב על התנועה הכיווצית כתנועה אחידה, דימוי שראוי לבדוק מחדש. כיווצי עיניים יכולים להיות דוגמה טובה, הנטייה של כולנו היא להפעיל את העפעף העליון, הפעלת העפעף התחתון כמרכזי בתנועה אפשרית אם מופנית אליו תשומת לב נפרדת. במצב כזה העפעף העליון מגיב ואין כונה לנטרל אותו אלא שאופי הכיווצים שונה. בנוסף-ניתן לכוון את הכיווצים אל הרקות יותר מאשר אל האף ולהיפך. מי שמנסה זאת לראשונה לא תמיד מרגיש את ההבדל אך מורים שצופים בתרגיל כזה רואים את ההבדל, מתרגלים מנוסים חשים כיצד כל אחד מהכיוונים מעודד הפעלה של גורם אחר. אלו הן דוגמאות שלא מבחינות בין פעולת העיניים לפעולת העפעפיים, אין בכך צורך מלבד במצבים שאנו רוצים להרגיע את העיניים ואת החשיבה. מצב העיניים כשהן עצומות לצורך רגיעה אינו רגוע לפני שמופנית תשומת לב לנטייה להמשיך להביט לפנים, (כן, גם בעיניים עצומות) תשומת לב לגלגל העין בלי הפרעה לשינויים שמתרחשים בו ובפנים יכול להשפיע לטובה על רגיעה של העפעפיים ושל גלגל העין גם יחד.

הנטייה להפעיל שרירים תוך ניסיון להחזיק פעולה אחת זמן ממושך ככל שניתן אינה מתאימה לגישה של שיטת פאולה, לעומת זאת חזרתיות על התנועה שמתחילה בשריר מסוים ללא עצירה של תנועות אחרות על פני משך זמן ארוך ככל שניתן חשובה מאוד. כמו כן מומלץ לא לנסות להגיע לכיווצים חזקים ככל האפשר אלא אם כן הדבר גורם להנאה, שחרור כאב, הרפיות או מעודד תנועתיות נוספת.

וגיניזמוס-כיווץ לא רצוני, מונע יחסי מין וניתן לטיפול

02/09/2002    עידן מיליצר    ו

"בשם וגיניזמוס מכנים את הכיווץ הבלתי רצוני של שרירי השליש החיצוני של הוגינה. וגיניזמוס יוגדר ככיווץ חוזר ונשנה של שרירים אלו בזמן ניסיון לקיום יחסי מין מלאים. הסיבות לוגיניזמוס רבות ומגוונות. חלק ניכר מהנשים הוגיניזמיות מפתחות את התופעה כתגובה לכאב בזמן יחסי מין. חלקן כתגובה למרכיבים פסיכולוגיים כאלו ואחרים. מפחד מכאב, פחד ממחוייבות כתוצאה מיחסי מין ועד תגובה וגיניזמית לטראומה שחוו בעבר, אונס, הפלה, בדיקה גניקולוגית מכאיבה, דלקת או פציעה באברי המין. ללא קשר לסיבת התופעה האפיון דומה בכל הנשים ובא לידי ביטוי באי שליטה בכיווץ הנרתיק בניסיון ליחסי מין מלאים. מצב שכזה עלול להביא את האישה הסובלת מוגיניזמוס להימנע מיחסי מין בפרט ומיחסים אינטימיים בכלל. הטיפול מאוד אפקטיבי, עם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים. בהתאם למקור הבעיה התפקודית יותאם טיפול רפואי או פסיכולוגי או שילוב של השניים. הטיפול קצר מועד וכולל טכניקות של הרפיה תוך לימוד האישה לשלוט ולהרפות את שרירי הנרתיק. הטיפול נעשה בהתאם לכוחה הנפשי והקצב האישי של כל אישה ואישה. " ניסוי שנעשה על ידי ד"ר צוקרמן, גניקולוג בבית החולים בילינסון הוכיח יעילות מלאה של טיפול בתופעה בעזרת תרגול שיטת פאולה,  ד"ר צוקרמן נעזר במורות בשיטת פאולה כדי לשלב שימוש בלדן עם תרגול מתאים.

שיטת פאולה כאמצעי ליצירת קשר בין גוף ונפש

הקשר בין גוף ונפש נוצר במהלך תרגול שיטת פאולה באמצעות התרגילים והריכוז הגופני שמאפשר רגיעה וריכוז מחשבתי. דרך אחת להבין עניין זה היא ההיצמדות לתנועה חוזרת כאמצעי שמשחרר את המוח מפעילות מחשבתית אחרת. בנוסף מניעה היצמדות זו את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון. התנועה הבלתי מתוכננת פועלת לרוב במקום שבו היא דרושה במיוחד, גם אם לא כוונה אליו מראש. המונוטוניות והריכוז הדרושים בתרגול, המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, מעוררים בגוף הרגשות ותגובות חדשות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את צורות הפעולה של גופו כך עולות יכולות קשב לגוף ולנפש.

על האסלה- הוראות מנומסות לסובלים מעצירויות

השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו קשור אך ורק בחיזוק שרירים חלשים, חלק מהמצב הבריא של כל גוף הוא הקשר בין השרירים הטבעתיים. יכולת לחוש סימנים מוקדמים בשרירים המאזנים שחרור הפרשות, הסכמה מודעת לצורך של הגוף בתנועה חופשית המאזנת את השיבושים. 

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. התנועה הספונטנית שונה בין אדם לאדם אך מתחילה בהוראות רצוניות דומות. התנועה יכולה להתרחש בהמשך לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים. אנשים שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה לא תמיד אוהבים תגובות אלו של הגוף. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב עד לשלבים שבהם לא מתרחשת תנועה נוספת. 

הפעלת הסוגרים הקשורים למערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להעזר בזמן ההימצאות על האסלה בתנועתם של שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. כשמשנים את צורת הישיבה על האסלה ומבינים שתנועות הכיווץ והשחרור יעילות יותר כשמשנים את זויות האגן בזמן ישיבה הן על האסלה והן במקומות אחרים.

 

"לפנים שור" פקודה צבאית ודרך חשיבה בלתי פוסקת

 המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

סגירת העפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב. יכולים לאזן חלקית את הנטייה להימצא במבט ובנוכחות לפנים.

הסתכלות בעיניים פקוחות או עצומות לאחד מצדי הגוף והנעת הגוף בעקבות המבט יכולה להביא לשחרור הצוואר, העורף והגב. לדוגמה- בשכיבה על הגב מומלץ  להסתכל לצדדדים בעיניים עצומות לימין ולשמאל ולתת לראש לנוע או ליפול בעקבות המבט. תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. 

פתיחות וסגירות של עיניים ופה מסייעים לפתוח ולסגור פתחים ברצפת האגן

      כאשר מנסים את פתיחת הפה מוטב לחשוב על קווי האורך והרוחב של הפה ולנסות על ידי שינויים ביחס בינהם להגיע למצב פתוח ורגוע אך שונה מפתיחה רגילה משום שככל שהפה נשאר פתוח  זמן ארוך יחסית ניתן להרגיע את הפתיחה טוב יותר.

      ההכרות עם פתיחות העיניים והפה נועדו ללמד אותנו לפתוח את הסוגרים. תנועת הפתיחה והסגירה קשה יותר בהשוואה לתנועות הכיווץ והשחרור, קל יותר לשחרר לאחר שמכווצים כפי שקל יותר לפתוח לאחר שסוגרים. נסו לחזור כמה פעמים על פתיחת הסוגר הקדמי דרך שרירים קרובים כמו הרחקת הברכיים זו מזו בברכיים עומדות או הרחקת כפות הרגליים בשכיבה, נסו לבדוק אם שכיבה על הבטן מאפשרת פתיחה קלה יחסית לשכיבה על הגב. לעומת זאת אם אנו אוספים כמה שרירים טבעתיים ומשחררים אותם יחד מה ההרגשה ביחס לשריר שבחרתם להתמקד בו?

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים להפעיל את גופם בכוחות עצמם.  חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית נוטים להתעייף תוך זמן קצר, מגע ברוח שיטת פאולה יכול לנטרל את הקושי האופייני הנ"ל ועדיין לעורר תנועה קלה ואפשרית.  

המגע מכוון לתנועה ויכול לעורר בגוף תנועה עצמית. המטפל מניע את אצבעותיו בקלות בכיוונים משתנים, מפסיק ומחכה להופעת תגובות נלוות בשרירים הטבעתיים, אלו תנועות בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, והן מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, 

תרגיל משיטת פאולה-העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים על הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

התנסויות במסגרת תרגול שיטת פאולה

·         הפעלת השרירים הטבעתיים בתרגול מובנה, כגון: :פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד

·         הבנת הקשרים בין השרירים הטבעתיים, התנסות תנועתית ולימוד השימוש בהבנה זו.

·         חיזוק רצפת האגן במצבים שונים: תרגול, פיזיולוגיה ואסטרטגיות.

·         תרגול הרפיות בעזרת "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים

·         תרגול של צורות יציבה, התמודדות עם בעיות גב ומפרקים

·         שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

דימויי התנועה בשיטת פאולה

כך נראית התנועה בשיטת פאולה ללא הצבעים והאור, התרחבות במקום אחד מצמצמת מקום אחר בגוף ויחד הם משפיעים על מצבו של מקום שלישי

תרגול שיטת פאולה וכאבי גב

ההשפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני ועל כאבי גב נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים והן לתחזוקה קבועה של הגב והשלד במצבי בריאות. 

הקשר בין שרירים טבעתיים לשרירים אחרים הנוצר במהלך תרגול שיטת פאולה משפיע לטובה על הפגת כאב, וכיווץ יתר כאשר אלו מופיעות בתחום הגב והשלד . הלשון לדוגמה יכולה להשפיע לטובה על מצב העורף והצואר. תנועות של הלשון משפיעות על מיקומם של הצואר והעורף משום שהן מעודדות תנועה קלה הנעשית בעקיפין דרך שרירים אחרים. אפשרות זו שונה מההרגל להפעיל ישירות את השרירים המקוצרים והכואבים. תרגיל  המדגים את השפעת הלשון על הגב הוא דחיפת הלשון כלפי החיך העליון. תנועה זו זוקפת את הגב העליון ומאריכה את הצואר. כאשר יש צורך לעודד הרפיה של הצואר מומלץ לנסות תרגיל שבו הלשון נעה מצד לצד לסירוגין ונלחצת בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון. העורף והראש מצטרפים לתנועה מצד לצד ומתארכים. ניתן לשלב תרגיל זה בהפעלה לסרוגין של העיניים כאשר מכווצים את העיניים לסרוגין. 

האדם המתרגל יניע את הצואר, העורף והגב העליון כהמשך לתרגיל. ניתן לשחרר בתרגילים מסוג זה כאבי גב מסוגים שונים. העצמאות הנרכשת בשחרור הגוף מכאבים היא יתרון חשוב המצוי בשיטה. שרירים תפוסים משפיעים לרעה על סביבתם מבחינת היקף הבעיה והשפעתה. היכולת הנרכשת לשחרר כאב לבד זמן קצר לאחר שהחל מונעת הצטברות מתמשכת של מגבלות תנועה ומצבי כאב.

עמדות מוצא בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, גדולתה של שיטת פאולה בתנועות לא מתוכננות של הגוף בעקיפין. תנועות אלו הן תוצאה של הקשרים המתעוררים בין השרירים הטבעתיים בעקבות תרגול. התעוררות הקשרים מתרחשת במצבי שכיבה יותר מאשר במצבים אחרים ולכן עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. קיימות עמדות מוצא נוספות לתרגול שיטת פאולה כגון:  ישיבה, עמידת צפרדע, עמידה על ארבע ועוד. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטיה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת הידיים על העיניים, עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

היתרונות של שימוש בשכיבה כעמדת מוצא רווחת הם שיפור המודעות של המתרגל לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון, וכן יכולתו הטבעית להניע את הגוף ללא תכנון המשתפרת בהעדר צורך להיזהר ממצבים לא צפויים בתנועתו. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי עמדת המוצא. עניין זה משתנה אם התרגול משולב בעמדות מוצא שונות המותאמות לצורכי המטופל כגון:

סוגים של ישיבה המזמנים עמדות מוצא לתנועה הם: עמידת צפרדע, ישיבה באופן המאפשר החזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים, מוטב לתרגל על  מזרון המונח על הרצפה או על גבי מיטה נמוכה, רחבה ויציבה.

סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו בסביבה המאפשרת תנועה בטוחה במרחב.

שילוב התרגילים בעמדות המוצא השונות מעודד שילוב בין מצבי התנועה של הגוף כולו לפעילותם של השרירים הטבעתיים.

תרגול פאולה והשפעתו על החשיבה

 שיטת פאולה משנה את המודעות לגוף כולל תשומת לב לתנועות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

חיזוק רצפת האגן ושיטת פאולה

1.      בשכיבה בברכיים מקופלות, גלגול כפות הרגליים על ידי העברת המשקל בין הצדדים לעקבים ולבהונות. מומלץ להרים חלקית את החלק שאינו נלחץ לרצפה, לחשוב על עבודה לאורך הגבולות החיצוניים של הרגל.

2.      כאשר המרפקים נשענים על הרצפה בזוית של תשעים מעלות כפות הידיים נעות במעגלים סביב עצמן. כשהן פונות אל מחוץ לגוף האצבעות מתרחקות זו מזו וכשהן פונות אל הגוף האצבעות נצמדות.

3.      הצמדת אגודלים והרפיה לסרוגין

4.      להניח ידיים על העיניים, להרים ולחפש מקום נוח יותר כדי להניח מחדש, לנסות כמה פעמים.

5.      בשכיבה ברגליים ישרות להניע את כפות הרגליים לסרוגין בתנועות פוינט

6.      ברכיים מתקרבות אל הסוגרים לסרוגין בעזרת תנועות הידיים.

7.      דחיפת כפות הידיים אחת אל האחרת בכוח שווה

8.      איסוף הטבור בעזרת האצבעות, לעזוב אצבעות ולתת לאזור לחזור על ההרגשה בלי הידיים, להוסיף בזמן שהטבור אסוף דמיון של משיכת הסוגרים כלפי הטבור

9.      להרחיק ולקרב את אצבעות הידיים כאשר הידיים מונחות על המיטה

חיזוק רצפת האגן תוך כדי תנועה

חיזוק שרירי רצפת האגן מתוך תנועה אפשרי כאשר התנועה משולבת בהפעלה של השרירים הטבעתיים. הפעלת השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה מתרחשת ביתר קלות במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. ניתן לחזק את רצפת האגן גם במצבים שהגוף נע לצרכים תפקודיים ואחרים לאחר שהמתרגלת למדה את עיקרי התרגול בשכיבה. תרגילים מובנים שמיועדים להביא לכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים ברצפת האגן ידרשו במצבי עמידה סיוע מודע של תנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים.

מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כוונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. תשומת לב לדרך ההפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין במצבי הליכה, יכולה לסייע למתרגלת לנוע באופן דמוי הליכה במצבי עמידה. נוסף לכך אם תנסה המתרגלת לחוש מצבים דמויי הליכה בעמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות תיווצר ברצפת האגן פעילות חשובה ומחזקת. יתרונם של תרגילי עמידה הוא שהגוף מתעורר למודעות לפעולת השרירים הטבעתיים במצבים שונים.