וגיניזמוס-כיווץ לא רצוני, מונע יחסי מין וניתן לטיפול

02/09/2002    עידן מיליצר    ו

"בשם וגיניזמוס מכנים את הכיווץ הבלתי רצוני של שרירי השליש החיצוני של הוגינה. וגיניזמוס יוגדר ככיווץ חוזר ונשנה של שרירים אלו בזמן ניסיון לקיום יחסי מין מלאים. הסיבות לוגיניזמוס רבות ומגוונות. חלק ניכר מהנשים הוגיניזמיות מפתחות את התופעה כתגובה לכאב בזמן יחסי מין. חלקן כתגובה למרכיבים פסיכולוגיים כאלו ואחרים. מפחד מכאב, פחד ממחוייבות כתוצאה מיחסי מין ועד תגובה וגיניזמית לטראומה שחוו בעבר, אונס, הפלה, בדיקה גניקולוגית מכאיבה, דלקת או פציעה באברי המין. ללא קשר לסיבת התופעה האפיון דומה בכל הנשים ובא לידי ביטוי באי שליטה בכיווץ הנרתיק בניסיון ליחסי מין מלאים. מצב שכזה עלול להביא את האישה הסובלת מוגיניזמוס להימנע מיחסי מין בפרט ומיחסים אינטימיים בכלל. הטיפול מאוד אפקטיבי, עם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים. בהתאם למקור הבעיה התפקודית יותאם טיפול רפואי או פסיכולוגי או שילוב של השניים. הטיפול קצר מועד וכולל טכניקות של הרפיה תוך לימוד האישה לשלוט ולהרפות את שרירי הנרתיק. הטיפול נעשה בהתאם לכוחה הנפשי והקצב האישי של כל אישה ואישה. " ניסוי שנעשה על ידי ד"ר צוקרמן, גניקולוג בבית החולים בילינסון הוכיח יעילות מלאה של טיפול בתופעה בעזרת תרגול שיטת פאולה,  ד"ר צוקרמן נעזר במורות בשיטת פאולה כדי לשלב שימוש בלדן עם תרגול מתאים.

תנועת רצפת האגן כחלק מתנועת הגוף בשיטת פאולה

הייחודי לשיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן הוא היותה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן. כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. במקרה של רצפת אגן שנחלשה קל יותר לחוש את הפתחים שבסביבתה באמצעות הפעלת העיניים, הנחיריים או הפה והלשון. מיקוד התחושות והכיווצים באזור הפתח של הנרתיק והשופכה חשוב משום שללא מיקוד כזה ממשיכה האישה לחזק את כל רצפת האגן כלומר לפעול דרך הפתח האחורי כפי שעשתה קודם לכן בכווצה את הרקטום כדי להרגיש את הוגינה. השילוב בין הפרדה זמנית של הספינקטרים לשילובם הוא זמני ומתודי. זהו הבסיס באמצעי הכיווץ היעילים לחיזוק ולמטרות נוספות

ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית בעזרת השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבה בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן מתוך תנועה חופשית. כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים במצבי עמידה יהיה לכך ביטוי בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.