עמדות מוצא בתרגול שיטת פאולה/לא רק שכיבה על הגב

אחד העקרונות החשובים בשיטת פאולה הוא תרגול המעודד את הגוף ליצירת קשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. התעוררות הקשרים בין השרירים הטבעתיים מתרחשת במיטבה במצבי שכיבה. לכן תרגול בשכיבה על הגב היא עמדת המוצא הנפוצה ביותר בשיטה. בשכיבה הגוף רפוי יחסית למצבים אחרים, תגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון מורגשות ביתר קלות וכן עולה יכולתו הטבעית של הגוף לנוע ללא תכנון. עמדות מוצא המעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.יש תרגלים שאינם מתאימים לתרגול בשכיבה בלבד , להם נחוצה תנועה כללית של הגוף במרחב. 

מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים מוחזקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה על ארבע והחזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים,

מובן שמצבו הגופני של המתרגל/ת צריכים להיות גורם מרכזי בבחירת השימוש בעמדות מוצא שונות ובבחירת התרגילים.

דוגמה מסדרת שיעורי פאולה במחקר על טרשת נפומה

שיעור 4:

ידיים על העיניים: ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים.

כיווצי פה: ניתן לכווץ את שתי השפתיים במעין תנועת נשיקה ועזיבה כלפי חוץ או לשאוב את השפתיים כלפי פנים ולעזוב כמו  בשתייה בקש.

ניתן לעשות בדרגת קושי עולה: לכווץ, לכווץ עוד יותר, לעזוב קצת...לעזוב לגמרי)

עקבים

אגודל לאצבע/ לאצבע ואמה: נגיעה ולחיצה של האצבע לאמה ועזיבה

כיווצי סוגר קדמי: כיווצים קלים של ספינקטר קדמי שפרושו כיווץ שני הפתחים הקדמיים. כדי להרגיש את הספינקטר כדאי ללחוץ את האגודל לאצבע בזמן הכיווץ בכל יד בנפרד.

לשון-לחיך עליון: לשון נוגעת בחיך העליון כמו חרב מונפת ועזיבה

בהונות ועקבים: לסירוגין-ניתן לבצע את התרגיל בשכיבה על הגב כאשר כפות הרגליים צמודות לרצפה ומרוחקות כסנטימטר או שניים זו מזו. במצב הזה ההצמדה לסירוגין יכולה לשלב הן לחיצת הבהונות אל הרצפה בו זמנים ללחיצת הבוהנים הגדולות זו לזו. יש אנשים החשים את הלחיצה ביתר קלות כאשר כפות הרגליים צמודות זו לזו לכל אורכן בעזרת הפלת הברכיים אל צדי הגוף. המרחק של הברכיים מהרצפה היא בהתאמה לנוחות המתרגל. במצב זה אין צורך להרחיק את כפות הרגליים כדי לבצע את הלחיצות לסירוגין.

חופשי: בטן

שין ארוך: ש ארוך-שאיפה של האויר ללא הכוונה ונשיפה תוך השמעת הצליל ש וכיווץ הסוגר הקדמי. אצל המנוסות בתרגיל הכיווץ של הספינקטר הקדמי מתעורר מעצמו.

כיווצי עיניים עדינים: כיווצים קלים של העיניים-העיניים עצמן יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגל/ת, הכיווצים יכולים להיעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או בניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין. בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת באישונים.

ידיים על העיניים: ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים.

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

מאמר זה מכוון להצביע על שימושים ייחודיים בזכות מגע קל בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים בכך.  בין חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית מיועד המגע לנטרל את הקושי האופייני להתעייף מכל תנועה שהיא.

המגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים ןלכן הוא צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהתגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, מתרחשות בגוף בדרך עצמאית,

הוראת שיטת פאולה משנה הן את המודעות לגוף והן את היכולת לאפשר לגוף לפעול מתוך תגובות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

מקצת מדרכי המגע מחקות את דרך תנועתם של תינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי הפעולה של אברים כמו הפה, 

העיניים, כפות הידיים והרגליים. לדוגמה הפעלת השפתיים נעשית על ידי צביטות קלות האוספות את השפה התחתונה של 

הפה אל מרכזו. חשוב להניח ליזמה ולצפות לתגובה של הגוף. ניתן לשוב ולחזור על מגע כזה כל עוד הוא נעים למטופל/ת. 

התכווצויות והתמתחויות רבות מזכירות את  מצב הגוף התינוקי. כגון: הנטייה לקיפול מתמשך של הידיים, תנועות הפה כלפי 

מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות הידיים והרגליים בחצי אגרוף, חולי פיברויאלגיה סובלים 

לא פעם מנוקשות יתר בכל שרירי הגוף ובמיוחד בגפיים. לכן מגע בגפיים בהשראת השיטה כגון לחיצות בנקודות חשובות בכפות הידיים או הרגליים מעוררים בגוף נטיות קיימות להאסף באופן המשחרר את המתח הקבוע. דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, עיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים. הם אמצעים לעודד פעולות מעיים

לצורך העמקת הנשימה מומלץ לנסות עיסוי של המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים