קשיי תפקוד של מערכת העיכול וטיפול בהם בעזרת שיטת פאולה

שיטת פאולה או בשמה האחר התעמלות השרירים הטבעתיים יכולה לפתור קשיי תפקוד שונים הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים. השיטה מטפלת בכאבי גב ושלד, בחוסר יציבות של שלפוחית השתן (בריחות, פעילות יתר ודלקות חוזרות בשלפוחית) ובקשיי תפקוד של מערכת העיכול והנשימה. השינויים הנגרמים בעזרת שיטת פאולה מקורם בשתי מערכות-הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם כלומר, הנטייה של גוף בריא לפעול בו זמנית בכמה שרירים טבעתיים, וההשפעה שיש להפעלת השרירים הטבעתיים, הרצוניים על שרירים חלקים, לא רצוניים. הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם הוכח כבר בחקר מקרה ע"י יום טוב וגולני ואילו הקשר בין השרירים הטבעתיים למערכת השרירים החלקים לא הוסבר אך יש הסכמה בין רופאים בעקבות מעקבים אחר חולים כי הוא קיים וניתן לבדיקה קלינית במקרים כמו מערכת העיכול או תופעות גניקולוגיות.
גילוי עצמת הגוף באמצעות שיטת פאולה מאפשר שינויים גופניים שחלקם מתרחש דרך מודעות וחלקם דרך שינוי במידת הרגישות והקשב לגוף וליכולת לשלוט בו. התרגול מיועד לפיתוח השליטה הגופנית וליצירת הרגשת "מרכז" החשובה כל כך להרגשת שליטה ולהתפתחות בכלל. אחד העקרונות המובילים בשיטת פאולה היא לקבל כל הצטרפות של הגוף אל תרגול כמבורכת וכמעידה על נטייתו הבריאה של הגוף. בשונה משיטות אחרות הצטרפויות של מקומות אחרים מעודדת את יכולת ההבראה הטמונה בגוף ואת יכולת האדם לבצע את התאגילים ללא מאמץ. זהו שינוי חשיבתי מהותי שכן רובנו הורגלנו למאמץ בתפקודים גופניים ואילו כאן היכולת של הגוף ללמוד לפעול שלא מתוך מאמץ אלא מתוך קשב לגוף וחיפוש יכולות מוסוות שבו מביאה הן את הגוף והן את האדם המתרגל למקום חדש בחשיבתם ובדרך תיפקודם.

דגמי העבודה והצעות ליישום:
• תרגול עצמאי בעקבות הדרכה אישית: מוטב לבחור תרגילים פשוטים כמו כיווץ חוזר של העיניים, כיווצי פה בתנועה המזכירה נשיקה, החזקת עפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף מדגימה כיצד ניתן להרים ולעזוב את השפה העליונה בתנועה דמויית גלגול השפה. לחיצות עדינות של האגודל אל האצבע ועזיבתן או לסרוגין לחיצות האגודל אל האצבע ואל הזרת. אגרוף ומתיחה של כפות הידיים, בכל אלו כאשר ההורה מתרגל בעצמו פעם אחת הוא יכול להיות המדריך של ילדו.
• מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הספינקטרים : עיסוי העקבים ושפשוף הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים. הצמדה והרחקה של בהונות הרגליים בשכיבה תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים. בדגם זה בדר"כ יכול רק המטפל להשתמש, חשיבותו ביצירת הקשר בין התנועה הכללית בגוף לבין קידום המודעות להרגשת הסוגרים כחלק מכלל התחושות בגוף והמטפל.