איך תבחרי בין שיטת שונות לחיזוק רצפת האגן?

 שיטות תנועה כמו יוגה, פילאטיס, ופאולה טוענות לשליטה בכתר חיזוק רצפת האגן ולא בכדי. ככל שתנועה באזור האגן נעשית להרגל כך עולה הסיכוי לחזקו.

חשוב להבדיל בין נשים שזקוקות לחיזוק כללי כחלק מתחזוקה של הגוף ומניעת בעיות להחלשות שיכולה להתרחש לאחר לידה, לבין נשים שסובלות ממצבים מורכבים יותר. לעתים ההפניות הן כלליות והנשים לא יכולות לדעת אם הן זקוקות לטיפול יחידני או שקבוצה לתרגול וחיזוק עונה על צרכיהן.

הקושי להבדיל בין טיפול לבין תנועה או תנועה מונעת אינו מקרי. חסר גוף ציבורי נטול אינטרס שיכוון נשים להבדיל בין הדרוש במהלך הריון לבין הדרוש לאחר לידה, בין מצבים שרופאים נוטים לכוון בהם לניתוחים ואנשי רפואה משלימה לטיפולים. נשים בגיל המעבר נמצאות בסוגי קושי אחרים, הקשורים בהשפעת השינויים ההורמונליים על פעילות השלפוחית ואף להן אין מענה הולם.

בריאות רצפת האגן ניתנת לתחזוקה בכמה דרכי תנועה כל עוד לא מתגלה חולשה או תפקוד לקוי. במצבי תפקוד לקוי דרושה אבחנה בין התופעות השונות המפריעות לכך. אבחנות של מצב שרירי רצפת האגן דורשת לעתים בדיקות רפואיות אם כי לא בכל המצבים. מקצת מההבנות של מצבים לא נעימים או שינויים בתפקוד ניתנים לאבחון בין השאר על ידי מטפלים ופזיוטרפיסטיות. דרך טיפול ניתן להפריד בין חולשת שרירים לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים הוא הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן. לא לכל הנשים דרוש ונכון לכווץ חזק יותר מנטייתן. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים. לשיטת פאולה יש יתרונות בתחומים אלו.

ההפרדה בין הפתח האחורי לפתחים הקדמיים אינה חלק מתרגול פילאטיס ובפיזיותרפיה היא נעשית דרך המחשבה. בשיטת פאולה קל יותר להגיע אליה בעזרת שרירים טבעתיים נוספים. היא מסייעת להבנת החשיבות של כיווצים קלים ולא כוחניים. מאפשרת להפסיק מצב שבו שרירי רצפת האגן מסיעים זה לזה באופן מזיק ומעודדת את השינוי הדרוש לרוב הנשים בזוית החזקת האגן.

כאשר משתנה זוית התנועה וההחזקה של האגן מתחילים תנאים לשינוי. הכונה למעבר ממצב שבו הבטן נוטה ליפול לפנים למצב שבו האגן נושא את הגב והבטן אינה נוטה ליפול. שינוי הזוית רצוי שיתרחש לא רק על ידי חיזוק שרירי הבטן. אלא על ידי תנועה כוללת של האגן שיכולה להתרחש באמצעות לימוד ההפרדה בין הסוגרים והנעת השרירים שברצפת האגן מתוכם. לאחר שהשתנתה זוית ההחזקה של האגן השליטה בשרירי רצפת האגן קלה לנשים רבות יותר מבעבר, מקצת מבעיות החולשה והשליטה בשרירי הפתחים נפתרות, מקצת מבעיות הגב משתנות לטובה. זהו שלב ראשון בדרך לפתרון הבעיה או הבעיות, שלב הדרוש לרוב הנשים שרצפת האגן שלהן חלשה. מאחר שנשים רבות חשות חולשה ברצפת האגן בזמן שבעייתן אינה חולשה חשוב להכיר את קבוצת התחושות הבלתי ברורות או הבלתי מוסברות, אלו שלחלקן שותפות נשים רבות ואלו שהן ייחודיות ושונות מאישה לאישה.

קבוצת התחושות ששותפות להן נשים רבות: תסמונת המפתח בדלת (חולשת סוגרים בשעת התקרבות לשרותים), הליכה תכופה, דחיפות, התרוקנות חלקית ללא סיבה פיזיולוגית, רגישות לזרימת מים, ועוד

כל אלו אינן קשורות בחולשת שרירים למרות שחוזק שרירי יכול להקל באופן חלקי על תפקוד בשעת לחץ. גם בתחום זה יש לשיטת פאולה יתרונות.  

אימון רצפת האגן נחוץ לגברים לא פחות מאשר לנשים

ידוע שהחלשות רצפת האגן היא תופעה רווחת בגופן של נשים וכי גברים צריכים לאמן את רצפת האגן בעיקר בהקשר של בעיות פרוסטטה. זוהי גישה שאינה מתיחסת לחוזקה של רצפת האגן כחלק מחוזקו של הגב.

רצפת האגן וחיזוקה הם חלק מטיפול במצב קבוע של הגב. האגן,זויות התנועה והגמישות של האגן משפיעים על חוזקו של הגב ועל תפקודו. מאחר שעמוד השדרה מתחיל באחת מעצמות קופסת האגן אימון שרירי רצפת האגן משפיע על קופסת עצמות האגן ואלו משפיעות על הגב. עניין זה חשוב לגופם של גברים ונשים כאחד.

אצל נשים ההתעניינות ברצפת האגן היא ביחס ללידות, לשיקום שדרוש לאחריהן, ההתמודדות עם שינויי גיל המעבר והשפעתם על כלל התפקוד הגופני. שרירי רצפת האגן משפיעים על עיצוב הגוף ותורמים לגמישות. אלו נושאים שאינם קשורים לאגן אצל גברים, 

המשותף לנחיצויות של שני המינים רב מהשונה. ההבדל בין הנחיצויות הוא בעיקר במצבי מעבר של נשים, עקב שיבושים או אימון שנועד למנוע שיבושים.