הריון ולידה בעזרת שיטת פאולה

אצל כל אדם (משני המינים) התרגול של שיטת פאולה יכול להשפיע במקביל על שתי סיסטֶמות גופניות: מצד אחד ביכולתו לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ומצד שני לעודד תנועה כללית חסרת גבולות מוגדרים. אחד המושגים המקובלים לתאור התנועה הכוללת נקרא "תגובות לואי". תגובות אלו באזורי הגוף השונים מושפעות מהגורם האישי של האדם המתרגל; הן קשורות לאישיות המתרגל, למצבו הגופני ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. אצל המין הנשי הריון ולידה מעצם טבעם מזמנים שחרור תנועתי המסייע לצרכי הגוף בשני המצבים, הן במהלך ההריון והן במהלך הלידה. השינויים העוברים על הגוף הנשי בתקופת ההריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת מאליה במהלך ההריון ובשעת הלידה מהווים הזדמנות מצוינת להשתמש בתרגילים כנקודת פתיחה טובה לתמיכה בתנועה הספונטנית, הכוללת והמשחררת. בצד ההשפעות המובהקות מסייעים התרגילים גם לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות שעלולות מאוחר יותר להזיק לרצפת האגן של האישה ולהפגת כאבים. בנוסף לכך ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
נשים היולדות לאחר שתרגלו את שיטת פאולה כהכנה ללידה יכולות במהלך הלידה לעזור לעצמן בכמה דרכים: ביכולתן לעודד את התכווצויות הסוגרים ואת היפתחות תעלת הלידה הן בעזרת תרגילים המופעלים מאזורים מרוחקים כגון הידיים, טבעות העיניים והפה, והן על ידי הפעלה מְכוּוֶנֶת וישירה של אזור האגן עצמו. השתתפותה הפעילה של היולדת בכיווצים מונוטוניים של הסוגרים, העיניים והפה יכולה לעודד את הצורך הספונטני של הגוף לקדם את קצב הצירים ואת התכווצויות הרחם. כל זה תלוי אמנם בנכונותה האישית של היולדת להיכנס למצבים שבהם השליטה העצמית רופפת.
השימוש בשיטת פאולה במהלך הלידה כרוך גם בארגון תנאים הולמים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת תנועתיות, זאת במיוחד אם היולדת כבר תרגלה את שיטת פאולה באופן כוללני במהלך ההריון. ההשפעה המשולבת שיש לתרגילי השיטה על הפגת כאבים ואיכות הנשימה של היולדת יכולה לקדם את קצב הלידה. תרגילים שאינם דורשים מאמץ פיסי ועם זאת מפעילים מאליהם שרירים בלתי נשלטים מעלים את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. כושרן של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים מעלה את רמת רגישותן ותשומת לבן לתחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן.
לכמה מהתרגילים יש חשיבות בסיסית לגבי אופן השימוש בשיטת פאולה בהריון. הראשון מבֵּינֵיהם הוא לשים ידיים על העיניים בשכיבה על הגב או לחילופין על הצד תוך תשומת לב לתחושות המקומיות המתעוררות בִּתגובה ובמקביל גם למצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בשעה שהידיים מונחות עליהן. ברוב המקרים הנחת הידיים הממושכת על העיניים גורמת לתנועות ספונטניות. מאחר שתגובות אלו תואמות את הדרוש לגוף מומלץ להניח להן להתרחש ולא להפריע למהלך זה עד כמה שניתן. תרגיל שני בחשיבותו - לשכב עם כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות ובו בזמן להרפות את הכתף תוך תשומת לב לקשר בין הכתף לבין אצבעות כף היד. המטרה בתרגיל זה היא שחרור הגב (ללא כל חשש להשפעה על מצב ההריון) וערור תגובות פנימיות לא צפויות. תרגיל שלישי - כיווצים קלים של העיניים. העיניים עצמן יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, והכיווצים יכולים להיעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או בניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין. תרגיל זה יכול לזמן תגובות נוספות בפנים ובאזור הנרתיק. מוטב להמשיך ולהתרכז בכיווצי העיניים ולאפשר לתגובות הגומלין להתרחש באופן ספונטני בגוף כעניין אוטונומי.
לצורך חיזוק רצפת האגן הנוטה להיחלש במהלך ההריון מומלץ לכווץ קַלות את הספינקטר הקדמי פעמים רבות ככל שניתן, אם נדרשת הפסקה מוטב להניח את הידיים על העיניים ולחזור לכיווצים קלים בִּמקום לעבור לתרגיל אחר. בכך מתאפשר תרגול התנועה המקורית על פני זמן ממושך יותר. התרגיל המכונה שׁ ממושכת דרוש הן במהלך ההריון והן בזמן הלידה, חשוב לשים לב לשתי הצורות השונות של השימוש בו במצבים אלו, בתרגול במהלך ההריון שואפים אויר באופן רגיל ונושפים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש והתמדה בכיווץ ממושך של הספינקטר הקדמי. בכל המצבים להוציא לידה ופעולת מעיים חשוב לאפשר לספינקטר להישאר מכווץ לכל משך הוצאת האויר והשמעת השששש, אם יש קושי להתמיד בכיווץ ממושך אפשר להרפות לרגעים ולחזור ולכווץ שוב.
בשעת הלידה יש לנשוף תוך כדי השמעת הש ש ש בזמן הנשיפה ללא הפעלה מכוונת של שרירי רצפת האגן, שכן הנשיפה עוזרת לפתיחה של תעלת הלידה ולירידתו של העובר כלפי מטה. במהלך הלידה יכולה היולדת שהתנסתה בשיטת פאולה להקל על כאביה באמצעות שרירים טבעתיים שאינם נראים קשורים ללידה כגון העיניים, הפה, הידיים ואף רצוי לשלב ביניהם לצורך הרפיה כללית החשובה ללידה ולשחרור מקצת מהכאבים. כמו כן ניתן לעשות שימוש בתרגילי נשימה כדי לייצב את צורת הנשימה של היולדת.

תגובות לואי

אצל כל אדם (משני המינים) התרגול של שיטת פאולה יכול להשפיע במקביל על שתי סיסטֶמות גופניות: מצד אחד ביכולתו לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ומצד שני לעודד תנועה כללית חסרת גבולות מוגדרים. אחד המושגים המקובלים לתאור התנועה הכוללת נקרא "תגובות לואי". תגובות אלו באזורי הגוף השונים מושפעות מהגורם האישי של האדם המתרגל: הן קשורות לאישיות המתרגל, למצבו הגופני ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. אצל המין הנשי הריון ולידה מעצם טבעם מזמנים שחרור תנועתי המסייע לצרכי הגוף בשני המצבים, הן במהלך ההריון והן במהלך הלידה. השינויים העוברים על הגוף הנשי בתקופת ההריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת מאליה במהלך ההריון ובשעת הלידה מהווים הזדמנות מצוינת להשתמש בתרגילים כנקודת פתיחה טובה לתמיכה בתנועה הספונטנית, הכוללת והמשחררת. בצד ההשפעות המובהקות מסייעים התרגילים גם לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות שעלולות מאוחר יותר להזיק לרצפת האגן של האישה ולהפגת כאבים. בנוסף לכך ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

פעילות גוף הגבר עם בלוטת ערמונית מוגדלת

גברים רבים סובלים מהפרעות תפקודיות ובריאותיות הנגרמות בעקבות הגדלה בבלוטת הערמונית. בינהן: חסימת שתן והפרעות בנתינה, ירידה בעוצמתו של זרם השתן, טפטוף וריקון חלקי, כאבים, דחיפות ותכיפות במתן שתן. תופעות נוספות הן: התעוררות תכופה במהלך הלילה כתוצאה מצורך לרוקן את השלפוחית. הפרעות בתפקוד מיני-ירידה של 36%-53% בקיום יחסי מין. התפתחות זיהומים בדרכי השתן ודלקות, ועוד.
יעילות שיטת פאולה בטיפול בהפרעות אלו יכולה להתבטא במספר רמות:
העלאת רמת הרגישות של המטופל לתחושות במערכת השתן, שיפור יכולת ההתכווצות של השלפוחית והסוגר דבר המקל על יכולת ההתרוקנות. חיזוק השרירים ולימוד דרכים להרפייתם כדי לשנות את מידת הלחץ של הבלוטה בזמן מתן שתן. שיפור השליטה על ידי שינויים ברמת הטונוס של השרירים והסוגרים דרך שרירים טבעתיים אחרים. ולבסוף העזרות במערכות אחרות כמו מערכת הנשימה לצורך התרוקנות.
תרגול עצמי בשכיבה לצורך הבנת הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם יתחיל מהפעלת העיניים ובהונות הרגליים באופן שמעודד את היכולת לכווץ את הספינקטר הקדמי. דוגמה לשימוש בבהונות היא הצמדתן בכל רגל בנפרד אלו לאלו. תרגול העיניים כולל צורות שונות של כיווצים: חזקים, חלשים, הפעלה מכוונת של שרירי העפעפיים התחתונים הממעטים לפעול בהשואה לשרירי העפעפיים העליונים. תנועות כיווציות אלו אינן ניתנות למשוב עצמי, כלומר רוב המתנסים באמצעות קריאה יכולים לעקוב במבט בראי אחר כיווצי פה, אך לא אחר כיווצי עיניים. כיווצי העיניים משפרים את היכולת להתמקד באזור השופכה ובתחושות המקדימות לה. מקצת מהמתרגלים לומדים כיצד לכווץ בצורות משתנות דרך העיניים תחילה ואח"כ משלבים את ניסיונם זה בכיווצים מקומיים הדרושים להם בזמן הטלת שתן. עידוד יכולת ההתכווצות הכללית של הגוף ותנועות של ספינקטרים אחרים יכולות לההשפיע לטובה ולהיות גורם מפריע גם יחד. כאן המקום להדרכה צמודה של מורה לשיטת פאולה. החשיבה הרגילה של אנשים רבים מפרידה בין כיווץ לשחרור או בין כיווץ להרפיה. התרגול בשיטת פאולה רואה בכיווץ והרפיה תנועה אחת. לרוב האנשים קל יותר לכווץ מאשר לשחרר, כיווץ טרם שחרור מלמד תנועות חדשות ומעלה את המודעות לצורות שחרור מגוונות. לשם כך נחוצה למידה קצרה של כיווצי השרירים הטבעתיים בגוף כולו שכן רוב האנשים מתקשים ללמוד אסטרטגיות גופנית חדשות דרך אברי הגוף הסובלים מרגישות יתר.
הבט אחר הקשור בתפקוד של גברים הסובלים מערמונית מוגדלת הוא סוג של מתח המלווה התרוקנות בתנאים מחוץ לבית. מתח זה מוסיף לקשיי ההתרוקנות וניתן לעתים להקלה על ידי תרגול שיטת פאולה בזמן אמת. תרגיל שרווח בשיטת פאולה לצרכים רבים ומכונה ידיים על העיניים יכול להתאים למצבים אלו. ההנחה של הידיים על העיניים משפיעה על הנשימה באופן שלרוב מארגן את הגוף לרגיעה מסוימת. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בשעה שהידיים מונחות עליהן. השימוש בנשימה הנלמדת בשיטת פאולה יכול גם הוא להצטרף לערכה לשעת חרום שמוטב לאדם עם בלוטת ערמונית מוגדלת להכין לעצמו.