תנועת האגן בזמן הרמת הגב לצורך חיזוק רצפת האגן והגב במשולב

 הצילום מדגים תנועה ישרה של האגן (ללא איסוף הבטן) תוך כדי שילוב כיווצי סוגר קדמי וחיזוק הגב

זוהי דוגמה טובה בהשואה לגלגול הבטן פנימה לפני הרמת הגב משום שתנועת הגב והבטן יחד טובה לשניהם ואינה אפשרית כאשר הכיווצים נעזרים בתנועת הבטן

תנועות הגפיים בהתאם לתחושות המתרגלת מקלות על חיזוק רצפת האגן

 

חיזוק רצפת האגן ואימונה הם יותר מתרגול מקומי, תרגילים המעודדים הפעלה של כל הגוף או מקשרים בין שרירי השלד והשרירים הטבעתיים מאפשרים למתרגלות לאתר לבד את התחושות שמשפרות את תפקוד רצפת האגן ואימונה.

לדוגמה: "ברכיים מוחזקות אל הבטן כך שכל יד מחזיקה לחוד את הברך שבצידה. ההפעלה המוצעת היא למשוך לסירוגין כל יד וברך ובזמן קירוב הברכיים אל הגוף לבחון את הכיווץ בהשואה לכיווצים אחרים. כאשר מציעים לנשים לבחון את הרגשת הכיווץ כאשר קירוב הברכיים אינו בהכרח למרכז הגוף, או לאותו מיקום משתפרת היכולת להיות בתשומת לב לאיכות הכיווצים.  במהלך התרגול אפשר להוסיף תנועת פוינט באצבעות הרגל ולבדוק אם הפוינט וקירוב הרגל לסרוגין מפעילים את הסוגר בכל פעם בצד אחר בכיווץ חלקי אך יעיל. כדאי לחשוב על הסוגר הקדמי כמו על הפה. אין צורך לנטרל תנועה בצד שאינו פעיל.

ניתן להניע את הראש לצד הרגל והיד הפעילות ולבדוק אם יש בכך עזרה לתנועה כולה

הפעלת הסוגר האחורי בשיטת פאולה או טיפול בעצירויות

 זוהי הדגמה של שתי תנועות המעודדות את הסוגר האחורי לפעול. התנועות הן: הרחקת אצבעות הידיים כשהן מונחות על גב היד, (ניתן לכוון זאת במצבים שונים גם ללא הנחת הידיים) והרמת הגבות.

התרגול לא מכוון להפעלה בו זמנית של שתי תנועות, נראה שהמתרגלת התכוונה לאחת מהתנועות והאחרת הצטרפה, תנועות הסוגר האחורי יכולות להיות במצג כזה המצב שאיתו התחילה המתרגלת והתנועות הנוספות הנראות בתמונה נוצרו באופן לא יזום כדי לעזור לכיווצי הסוגר האחורי. כמו כיש אפשרות שלאחר תנועות הידיים מאצבעות קרובות אלו לאלו לאצבעות מתרחקות הייתה התעוררות של הגבות ואחכ. של הסוגר.

מומלץ לנסות את התרגיל בשכיבה על הגב ואחכ. לעבור לניסיונות במצבים אחרים

שחרור הפנים לצורך שחרור כאבים בפנים ובגוף

 

הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד.

אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על אברים אחרים בגופם כגון: סוגרים, עיניים, מערכת הנשימה ועוד. תרגיל המדגים עניין זה הוא גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כולל תמיכת השפה התחתונה של הפה. כדאי לעזוב ולחזור על הפעולה שוב ושוב. הניסיון לאחוז עיפרון ללא מגע יד בין האף לבין השפה מלמד את התרגיל בקלות. מטרת התרגיל למנוע צניחת רחם ושלפוחית אצל נשים המרימות משקל לאחר לידות או למנוע החמרה של צניחות.

חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעורר מתח הן בפה ובלסתות והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצוואר. לעתים החזקת הפה היא תגובה למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו שחרור עצמי של מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות.

הדוגמאות הקלות לתאור בעניין זה היא שחרור כאבים במהלך לידה על ידי הכוונת היולדת לפתיחת הפה או להשמעת קולות נמוכים.

דימוי של כריזנטמה לצורך שחרור במהלך תרגול שיטת פאולה

 זהו צילום של כריזנטמה, פרח מוכר לרבים. דימויים מסייעים לעתים להבין את התנועה הפאוליסטית במיטבה,

אם תחשבו על שחרור הדרוש לכולנו בעקבות כיווץ אחד או כמה כיווצים דרך מראה הכריזנטמה יתכן שלא תצרו את המתיחה האופיינית לאנשים שלא ברור להם מהו שחרור

היתרון של צילום זה הוא שמרכז הפתח עדיין אסוף ולכן הוא מאפשר לחשוב על שחרור בחלק מהשריר הטבעתי

הפתעות בתמונות או דמיון ומציאות

זוהי דוגמה מאחת העבודות של צ'יהולי אמן זכוכית נודע, העמדת היצירות יחד מעוררת מחשבה על  בני אדם, יתכן שאנשים רבים רוצם להיות זקופים כפי שרק עיצוב בזכוכית או בחומר אחר יכול לאפשר

בפועל עמוד השדרה של האדם הבנוי משקעים ובליטות אינו מאפשר זקיפות מסוג זה

התמונה שלפניכם מדגימה את קשרי החוליות הקיימים בין חלקי מדוזה, מפתיע לראות שגם יצור ימי שלכאורה אין בו גורם יציב נעזר בתנועתו מלבד זרמי הים בקשרים חולייתיים האופייניים ליצורים ימיים

התנועה של שיטת פאולה

 

התנועה המוכרת בשיטת פאולה היא כיווצים והרפיות. אלו מתרחשים דרך שרירים טבעתיים. וכן דרך קשרים עצביים בין שרירים טבעתיים לשרירים בקצוות הגוף כמו בהונות הרגליים והסוגר הקדמי, התנועות החוזרות של כיווצים והרפיות בשרירים הטבעתיים מעוררות תנועה בעמוד השדרה וזו עוברת לתנועות נוספות ולשרירים בגוף כולו.

שיטת פאולה מטפלת בשיבושים ובעיות ספזם וחוסר שליטה במערכת השתן,בבעיות שונות של מערכת העיכול ובמערכת הנשימה. כמו כן בכאבים אורטופדיים ובשחרור הקול.

כיווצי השרירים יוצרים רושם מוטעה שמטרת השיטה לחזק את יכולת הכיווץ, מאחר שכיווץ ושחרור הם תנועה אחת השיטה עוזרת לסובלים ממחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון, טרשת נפוצה והפגת כאבים בפיברומיאלגיה.

ההשפעה על שרירים לא רצוניים כמו מערכת העיכול שהתנועתיות בה עולה, מיקום הרחם לאחר לידות וההשפעה שלו על מערכת השתן ועוד אינה מוסברת על ידי רופאים ובכירי השיטה אך מוכחת בעזרת מעקבים רפואיים.

 יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף עולה במהלך תרגול וכך משתפרת תשומת הלב לשרירים שאינם מתפקדים באופן מלא או שנחלשו. בו זמנית יכול להתעורר צורך לשחרר את הגוף ולתת לו לנוע באופן חופשי, ללא תכנון וללא הכוונה.

 

חשיבות הפעלת הגוף ללא מאמץ במצבי מוגבלות

 

מצבי מוגבלות פיסיים זמניים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. נוצר מעגל סגור משום שההחלשות הנפשית מקשה על היכולת לפעולות כמו תרגול פיזיותרפי או אחר באופן עצמאי. פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי ופותחת את המעגל הסגור.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע החלשות של השרירים בגוף כולו עקב מיעוט תנועה והחלשות של איברים פגועים. אם השריר שנפגע ניתן להפעלה מתוך השרירים הטבעתיים הפעולה משפרת את זרימת הדם ומפעילה אברים שאיננו מודעים להם.

רגיעה בעזרת שיטת פאולה

 

אנשים לא מעטים המתרגלים את שיטת פאולה באופן קבוע חווים רגיעה, עלייה ביכולות הריכוז ומרכוז גופני המשפיע לטובה על תנועת הגוף. 

חלק מהתופעות מובנות וחלק אחר קשה להסברה. הסיבות לרוגע הנוצר בעקבות תרגול שיטת פאולה הן בין ההרגשות שקשה להסביר שכן יש אנשים שהתנועות האיטיות מעוררות בהם חוסר שקט, אך אלו שאינם מרגישים בטוחים בתנועה באופן כללי מתחזקים ברמה הרגשית עקב האפשרות לחזור על תנועה באופנים שונים ללא הקפדה על צורה הנבדקת על ידי מישהו אחר והרגשה של התעוררויות גופניות נוספות.

התרגול אינו מיועד רק למי שמתקשה בתנועה, לא למי שחווה חוסר שקט או למי שאין לו ביטחון בתנועה, המצבים נוצרים הן בזכות היחסים עם המטפל/ת והן בזכות ההכרות עם סגנון חשיבה שונה שהשיטה מאפשרת.

השינוי הגופני הטמון בשיטת פאולה

 

  מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים רצוניים ושאינם רצוניים אינו קשור אך ורק בחולשת השרירים, חלק מהמצב הבריא של כל גוף מתבטא בתנועה של התכווצויות והרפיות שרק חלקן מודע לנו. המצב הבריא מוגדר בין השאר לפי מיקומם של אברים פנימיים, נשימה יעילה והיכולת לחוש שינויים או סימנים מוקדמים בפעילות המעיים והשלפוחית.

טיפולים בשיטת פאולה מכוונים לכיווצים והרפיות רצוניות של שריר טבעתי. ככל שאדם לומד כיצד להתמיד בתנועה זו מתוך חזרתיות כך הוא יכול להפעיל תנועה חופשית של הגוף, לעתים הדבר מתבטא בתנועות של כל הגוף ולעתים בהצטרפויות לא רצוניות של שרירים טבעתיים אחרים. תרגול שיטת פאולה אינו כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. זהו שחרור של הגוף ותנאים המאפשרים תנועה שלא כולה יכולה להיות מובנת בעזרת המחשבה.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. התנועה הספונטנית שתארתי דומה ושונה גם יחד מזו שמתרחשת באופן רצוני. התנועה יכולה להתרחש במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית נעימה לרוב האנשים. אנשים שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה לא תמיד אוהבים תגובות אלו של הגוף וביכולתם להפסיק זאת כשהם בוחרים בכך. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב עד לשלבים שבהם לא מתרחשת תנועה נוספת.

 

ייחודה של שיטת פאולה בהשפעה על שרירים עמוקים

 לפי מאמר שפורסם ב2005 על ידי שרון גלעד ב"הארץ

"להבדיל משיטות אחרות להפעלת שרירים עמוקים, חלק גדול מהתרגול בשיטת פאולה נעשה באופן עצמאי, לאחר שעקרונותיה הופנמו בהדרכת מטפל, העבודה בשיטה יכולה להתבצע בכל מצב-בשכיבה, בישיבה, בעמידה ואפילו תוך כדי הליכה מתוך מטרה להפוך את התרגול לטבעי עבור המטופל. השיטה מתאימה לנשים, גברים וילדים ונלצדת בדרך כלל כשיעור פרטי."

תרגול בקבוצה בשיטת פאולה לעומת טיפולים אישיים

 אנשים הפונים לטיפולים בשיטת פאולה לא תמיד מבינים מראש את הקשב האישי לגוף שיכול להיות מובן למי שלא התנסה בשיטות תנועה דומות. רק לאחר הפניית תשומת לב של המטפל ניתן להיכנס לקצב החיצוני והפנימי הנדרש. נושא זה נעשה מורכב יותר כאשר אנשים מתחילים להכיר את השיטה דרך תרגול קבוצתי.

תאום בין הקשבה עצמית ואישית של כל משתתף לגופו לבין עבודה של רוב האנשים בקצב דומה אינו קל, חלקו בידי המנחה וחלקו בידי המונחים. מאחר שההנחיות ניתנות תוך מתן מרחב לזמן אישי ושונה בביצוע, יכול המתרגל שרוצה בכך להמשיך תרגיל שמטיב עמו גם אם הקבוצה קיבלה כבר תרגיל חדש, וחשוב להקפיד על תזכורת זו. כמו כן עדיף להזכיר למשתתפים שלא לחקות זה את זה דבר שהוא פחות מהותי בשיטות אחרות. שכן אופן הכיווץ או קצב התנועה הכרחי שיהיו אישיים. 

פעמים רבות עולה השאלה מה עדיף-עבודה קבוצתית או יחידנית, הסדר האידאלי הוא לעבור מטיפול אישי לתרגול קבוצתי. מחויבות קבוצתית שומרת על התמדה שבטיפולים אישיים קשה למקצת מהאנשים. טיפול אישי מאפשר למטפל לראות יותר ולדבר ביתר פתיחות על מה שהוא רואה. 

לעתים  קבוצות בשיטת פאולה מופרדות לגברים ונשים שלא מתוך כוונות דתיות אלא משום שעצם המחשבה על הסוגרים כחלק מתהליך התרגול קלה יותר למשתתפים מאותו מין מאשר כשהיא נעשית בקבוצות מעורבות.

נושאים משיטת פאולה המתאימים לצרכים של אנשי מקצוע בעולם התנועה

תכנית עבודה לאנשים העוסקים בתחומי הגוף השונים

·         הפעלת השרירים הטבעתיים בתרגול מובנה, כגון: :פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד

·         הבנת הקשרים בין השרירים הטבעתיים, התנסות תנועתית ולימוד השימוש בהבנה זו.

·         חיזוק רצפת האגן במצבים שונים: תרגול, פיזיולוגיה ואסטרטגיות.

·         תרגול הרפיות בעזרת "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים

·         תרגול של צורות יציבה, התמודדות עם בעיות גב ומפרקים

·         שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

רצפת האגן של נשים והמצבים שדורשים טיפול

 

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף המצוי בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור ומניעת כיווץ יתר. חיזוק ושיקום נחוצים לנשים הסובלות מאחד הסמפטומים הבאים או מכמה מהם: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. ברוב המקרים שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן שאינם מדויקים. יחד עם זאת יש נשים שאינן סובלות מקשיים בתפקוד מיני אך התרגלו עם הזמן לשמור על אזור האגן מכווץ ועם הזמן פיתחו הרגל לשמור על כיווץ קבוע באזור המשבש את התחושות. האבחון של מקור הסמפטומים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בשיטת פאולה.

הרפיה וחיזוק של שרירי רצפת האגן כפעולה אחת

 

שרירי רצפת האגן תומכים באברים הפנימיים החשובים ביותר בגוף האישה. לכן כאשר אנחנו אומרים חולשת שרירי רצפת האגן אנו נותנים הגדרה רחבה מדי למכלול מצבים. מצב האברים הפנימיים הנמצאים מעל שרירי רצפת האגן משפיע על חיי נשים במצבים רבים, בין אם מדובר בלידות או בשינויים ותופעות המתרחשים בגיל המעבר, בהחלשות שמקורה במבנה פיזיולוגי, או בפעילות כוחנית בשרותים שיוצרת בעיות בתפקוד מערכת העיכול. מקור הבעיות אינו תמיד חולשה. במקרים לא מעטים יש שיבושים בתחושה בין אם עקב צניחות של אברים פנימיים או כיווץ יתר. לכן לימוד ההרפיה באזור דרוש לצורך חיזוקו.

איזון שיווי המשקל

 תמונת האל אפולו של היוונים, מוצג במוזיאון של הותיקן ברומא, הצילום מתוך "אריאל אינציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל מאת ד"ר זאב וילנאי, עם עובד תרבות וחינוך.

בצילום נדרש אפילו האל לאזן את שיווי המשקל כאשר אחת הרגליים מתרוממת, הוא עושה זאת בעזרת היד הנגדית, אין זו הנטייה האינסטינקטיבית שלנו אבל אפשר ללמוד מהיוונים גם על כך. 

בשיטת פאולה קיים תרגיל שנראה בדיוק כפי שהפסל מדגים אלא שהוא יעיל יותר במצב ישיבה ושכיבה, אגרוף ופתיחת יד לסרוגין, לרוב דרושה הרחקת אצבעות דומה לזו שעוצבה בפסל, הקצב איטי בהשואה לקצב תרגול רגיל, למרות שספירת תנועות אינה מקובלת בשיטת פאולה אפשר לספור כ עשר פתיחות וסגירות בדקה, (הפתיחה ביד אחת והסגירה באחרת הן תנועה אחת) כדי להבין את הקצב המומלץ.

תרגילי עיניים ושחרור שרירים בעזרת תנועות העיניים

 

תרגילי עיניים יכולים להשפיע לטובה על ההרגל הקבוע של כולנו להימצא בתנועה וחשיבה כלפי הסביבה לפנים, ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה מלבד בשינה, שימוש בתרגילי עיניים יעיל הן להרפיה כללית ולשינוי הרגלי חשיבה והן להקלה על מצב הגב והכתפיים למי שסובל מכאבים.

תרגילי העיניים המוצעים בזאת יכולים להדגים כיצד הפעלת העיניים באמצעות שיטת פאולה יכולה להפעיל את הגוף באופן לא שגרתי לרוב בני האדם.

 

·         פתיחת העפעפיים וסגירתם היא פעולה פשוטה עבור רובנו, יש סיבות רבות להתנסות בכך, בקצב איטי הפתיחה מעמיקה את הנשימה והסגירה מעודדת נשיפה מלאה, קשה לדעת מתי אנו פותחים במידה שמשפיעה על הגוף ומתי לא. בשלב ראשון נסו לפתוח ולסגור את העיניים בלי מאמץ מיוחד ובלי לנסות לפתוח או לסגור בצורה שונה מנטייתכם הטבעית, חזרו על כך כעשר פעמים, נוחו כמה שניות, עברו לפתיחה גדולה מהרגיל ושחרור ואחכ. לפתיחה רגילה וסגירה שמהדקת שפתיים. נוחו כמה דקות, עכשו פתחו במידה נוחה לכם וסגרו במידה נוחה.

בריחת שתן והליכות תכופות לשרותים לא נובעות בהכרח מחולשת שרירים

 טיפולים בשיטת פאולה מבוססים על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן ועל העקרון שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. אפקט המטוטלת שנוצר בדרך זו מעורר שרירים נוספים והגוף כולו מושפע מפעולת השריר המכוונת. 

התעוררות התנועה "מרחוק" יעילה במיוחד כאשר סביבת השרירים או הפתחים שבהם יש צורך לטפל איבדו את החישה הרגילה שהייתה בהם, פעמים רבות חיזוק שרירים הוא החלק הקל שבתהליך השיקום. החלק העדין והמורכב יותר הוא יכולת לשים לב לתחושות מוקדמות מהסוג הדרוש במערכת השתן או העיכול. אנשים אינם יכולים להבין את מה שאינם מרגישים, זה חלק מהמקצועיות של המטפל/ת, 

מספר מחקרים שניסו לבדוק את מהות השיטה ואת יעילותה יוצגו במאמר זה.

במחקר קליני מבוקר שנערך בבית החולים הדסה בירושלים הושוו שתי שיטות התעמלות (שיטת פאולה ושיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]] ) כטיפול בנשים שסבלו מ[[דליפת שתן]] במאמץ. חמישים ותשע נשים, מלאו שאלוני [[דליפת שתן]] ואיכות חיים, עברו בדיקת פד ובדיקת כוח כיווץ שרירי [[רצפת האגן]] (בדיקה ידנית וע"י מכשיר הנקרא פרינאומטר). הנשים חולקו בצורה אקראית ל-2 קבוצות טיפול. קבוצה אחת התעמלה בשיטת פאולה, ע"י שיעורים אישיים שניתנו ע"י מורות המוסמכות להוראתה. הקבוצה האחרת, קבלה הדרכה בשיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]], ע"י פיזיוטרפיסטיות.

שיטת פאולה ושיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]] נמצאו יעילות, משמעותית על פי מבחן הפד שנעשה לפני ואחרי ההתערבות, בהשוואה בתוך כל קבוצה (.(Change within group נמצא כי שיטת פאולה שפרה באופן משמעותי את דליפת השתן, שינוי זה היה דומה לתוצאה שהושגה בקבוצה שטופלה בשיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]].

בנוסף, נמצא כי איכות החיים של המטופלות בשיטת פאולה השתפרה באופן משמעותי. שיפור זה לא נמצא בקבוצה שטופלה על פי שיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]]. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים הקליניים האחרים (2).

מחקר אחר שבדק את יעילות שיטת פאולה התייחס לטיפול בואגיניזמוס-כיווץ לא רצוני של הנרתיק אצל נשים הגורם לכאב ומפריע לקיום יחסי מין תקינים. התכווצויות אלו קשורות לרוב בתגובה לסיטואציות של חיי מין אך מופיעות גם באופן ספונטני. המחקר מצא כי שיטת פאולה יעילה יותר באופן משמעותי בהשוואה לשיטות המסורתיות. גם מספר הטיפולים שנדרשו היה קטן באופן משמעותי בהשוואה לשיטות אחרות. הכותב מצא כי השיטה יעילה, קצרה ובטוחה ולא נצפה אף מקרה אחד של כישלון .(3)

מהות השיטה הוסברה ע"י יום טוב וגולני במאמר המתאר את הבסיס התפקודי של השיטה. הם בדקו מהו הגורם לכך שהפעלת ספינקטר אחד גורמת להצטרפות ספונטנית של ספינקטר אחר. לטענתם התרגול המתמשך במקום אחד יוצר תגובת מטוטלת העוברת דרך תנודות חוט השדרה. תנועת המטוטלת יוצרת בהדרגה קצב סינכרוני הגורם להפעלת צמדי מתמדים (אוסילטורים) הפועלים באופן פיזיקלי, ביוכימיקלי, הורמונלי ועצבי (1).

1. Yom-Tov, S, Golani, I. Oscillators in human body and circular muscle gymnastics. Med. Hyp. 1993 ;118-22

2. Liebergall-Wischnitzer M, Hochner-Celnikier D, Lavy Y, Manor O, Arbel R, Paltiel O. Paula method of circular muscle exercises for urinary stress incontinence-a clinical trial. Int Urogynecol J Pelvic Floor Dysfunct. 2005 Jan 20

3. צוקרמן צ. רוסליק י. ואורביטו ר. הטיפול בנשים הלוקות בוואגיניסמוס על ידי הרפיה של שרירי . הטבעת במשלב עם טיפול במרחיבי לדן לעומת טיפול התנהגותי במרחיבים בלבד. ה[[רפואה]], כרך 144 חוב. ד' אפריל 2005

: ל

פילאטיס ושיטת פאולה-לשלב דרכים בחיזוק רצפת האגן או להבין מה מתאים לאיזה מצב?!

 

 

תרגילי פילאטיס משלבים חיזוק שרירים באזורי הגוף השונים לצורך חיזוק שרירי רצפת האגן. המתרגלים מפעילים  את שרירי הבטן ואת שרירי הירכיים. בשיטת פאולה משלבים בין הפעלת שרירים רחוקים פיסית מרצפת האגן כמו הבהונות, אצבעות הידיים, העיניים והפה לבין הפעלת שרירי רצפת האגן מתוך הסוגרים. מאחר שלעיתים הקושי לשפר את מצב רצפת האגן והבעיות הקשורות בו נובע מחוסר יכולת לחוש את שרירי הסוגרים השרירים הנ"ל משפרים את הרגישות החושית הדרושה.

במהלך תרגול פילאטיס קשורה הפעלת שרירי הבטן גם בהארכת שרירי הגב והרגליים, בתנועת ידיים ובחיזוקם של כל אלו. 

המודעות לחשיבותם של שרירי רצפת האגן גורמת לעידוד המשתתפות בתרגול להפעיל גם אותם, עניין זה לוקה בחסר אם אינו 

מקבל הכוונה נפרדת הן משום מורכבותו והן בגלל הפעלת הכוח המזיקה לרצפת האגן כאשר היא מופנית לשרירי הבטן בלבד 

כאשר יש למתרגלות קושי לשמור על כיווץ בסוגרים בזמן הפעלת שרירי הבטן.

אכילה ושתייה לפי הצעותיה של פאולה גרבורג

 בספרה "סוד השרירים הטבעתיים" מציעה פאולה גרבורג לאכול בפה סגור וללעוס בכל חלקי הפה לפני הבליעה. ההצעה שלה לגבי שתייה קלה קצת יותר, ללגום ולסגור את השפתיים אחרי כל לגימה, ההיפך ממצב אופייני לרבים שבו דוכגים לשפוך את הנוזל לגרון.

שתי ההצעות מיועדות לשפר את הפעולה של מערכת העיכול שלנו. תנועת השפתיים בזמן שתייה משפיעה לטובה על תנועת מערכת העיכול. הלעיסה מתוך תשומת לב מאפשרת לושט לקבל את המזון במצב מתאים ליכולתה. 

ההקפדה על שתי ההצעות האלו אינה תמיד קלה, מי שרעב וממהר לאכול פחמימות מרגיש שהמזון כבר מתחיל להתמוסס בפיו ונוטה לבולעו עוד לפני שלעס אותו עד הסוף. 

הנטייה הכללית למהר בחיים משפיעה לעיתים על סגנון האכילה והשתיה באופן לא בריא. פאולה ששיטתה כוללת אימון בין מפגשים טיפוליים מציעה לאנשים לפנות זמן לעצמם באופן שונה מהנהוג בין אנשי איכות החיים העכשויים

חופש המידע ואמון המטופל במטפל כתנאי להצלחת הטיפול

 פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. העובדה שמטפלות בשיטת פאולה מודעות לכך לא מקלה עליהן בזיהוי מוקד בעיה. יש צורך במידע של מי שמגיע לטיפול ולא תמיד אנשים משתפים בקלות. לא תמיד זיהוי המיקום שבו התחילה הבעיה מקל על הטיפול בה.

האמון של מטופלים במטפל וההבנה שבמצבים שונים תופעות שהם עצמם לא מזהים כבעיות הן חלק מהמצב דרושים להתקדמות הטיפול.

דוגמה שיכולה להבהיר את הדברים היא ההשפעה שיש לעצירות על חולשת רצפת האגן. מטופלים הנעזרים בתרופות או משלימי תזונה ולא חשים את העצירות נוטים לחשוב שהיא נפתרה. בפועל המעיים צריכים עזרה ותנועתם הפריסטלטית לא תקינה. מוטב שמי שמטפל בהם יהיה מודע לכך.

חיזוק רצפת האגן על ידי הפעלת הסוגרים

 

שרירי רצפת האגן כוללים את הסוגרים:בגוף האישה אלו הם השרירים שבפתח צינור השתן, פתח הנרתיק ופתח צינור העיכול. במושגים פיזיולוגיים הם נקראים הספינקטרים). השרירים הללו נעים כטבעות המתכווצות ומשתחררות. הם השרירים היחידים ברצפת האגן שביכולתנו לחוש ולהניע. חיזוק רצפת האגן שנעשה באמצעים אחרים מפעיל שרירים שאינם ברצפת האגן כמו שרירי הבטן או שרירי הירכיים.

במצבים רגילים קשה מאוד להפריד בין שני הסוגרים הקדמיים ומתייחסים אליהם כאל סודר אחר, במצבי החלשות של אחד מהשרירים האלו ההפעלה של אחד מהם קשה מאוד ונשים רבות רגילות להפעילם יחד.  לצורך חיזוק רצפת האגן אחת האסטרטגיות היא הפרדה בין הסוגר הקדמי לאחורי. פעולה שנעשית בעזרת שרירים טבעתיים אחרים כגון: עפעפיים, אף, או פה. חלק מהחוקיות של תנועת השרירים האלו היא יכולתם להפעיל זה את זה או אחד מהם את אחד הסוגרים, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, תרגול תנועה המעבירה את התחושות ביתר קלות בין הסוגרים והבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.

הנחת הגוף בצורות שונות לצורך חיזוק רצפת האגן

 

עמדות המוצא שמתרגלות בוחרות בהן בבואן לתרגל את חיזוק רצפת האגן הן לרוב מתוך הרגל או המשכיות של תרגול שלמדו בקבוצה כלשהי.

מקצת מהמורות בשיטת פאולה מציעות לנשים שבאות אליהן להשוות בין כיווצי הסוגר הקדמי באופנים שונים של הנחת הרגליים. כגון:  ברכיים מוחזקות אל הבטן בעזרת הידיים, הנחת הרגליים כשכפות הרגליים על הרצפה והברכיים מקופלות ומופנות לתקרהה או שכיבה ברגליים ישרות. המצג שבו קל יותר לחוש את הכיווצים הוא המצג שמומלץ לנשים לבחור בו.

אפשרויות אחרות הן עמידת שש כשכפות הרגליים רחוקות זו מזו והברכיים קרובות זו לזו ביחס לכפות הרגליים, שכיבה על הבטן והנחת כפות הרגליים זו כלפי זו וישיבה על כיסא כשאחת הרגליים או שתיהן מונחות בגובה הישיבה.

 

תנועה בלתי מתוכננת בשיטת פאולה

 

התנועה לפי שיטת פאולה מכוונת לעודד את הגוף לנוע מעצמו באופן ספונטני. טיב הכיווצים וההרפיות המתרחשים במצב כזה שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם הבינו ש"העדר שליטה מחשבתית" הוא מצב זמני וביכולתם להפסיקו על ידי הורדת הידיים מהעיניים או שינוי עמדת המוצא כמו לעבור משכיבה לישיבה. המטפל/ת בשיטת פאולה אינם מתערבים במצב מתוך הנחה שלכל גוף ולכל אדם חוקיות שונה בדרך התנועה, אלא אם כן המטופל מבטא אי נוחות.

 

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על סמפטומים של בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:

 o        קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים לדיבור בלתי ברור ולקשיים בהיגוי מלים, אם הפה נמשך לאחד מצדי הגוף, הדובר/ת מאבדים שליטה על הפקת הצלילים. הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מסייעת לחיזוק מידת השליטה בפה. הדיבור נעשה ברור כל עוד ממשיכה ההעזרות בתנועות אלו.

•  השמעת צלילים שונים המשולבת בנשיפה  ובעיקר הצליל ששש תוך כדי הנחת אצבע על השפתיים מעודדת צרוף של תנועות הגוף מטעם עצמו בעיקר תנועות של השפתיים והלשון המועילות למרכוז הגוף.

• תנועות רוטציה בין שני צדדיו הקדמיים של הגוף מעודדות מרכוז. קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו היא תנועה לסרוגין של העיניים, כפות הידיים, כפות הרגליים ועוד. 

תרגול שיטת פאולה עם ילדים

 

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. בשיטת פאולה מלמדים ילדים לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים אחרים כגון הפה והלשון, העיניים ואצבעות הידיים והרגליים בישיבה רגילה, שכיבה ועמידה ובלבוש מלא. מיקוד תחושות באזור הסוגרים מתרחש בעקיפין דרך הפעלת השרירים שהוזכרו.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה הצעות להפעיל את שרירי הפנים דרך פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לסוגר הקדמי או האחרורי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

בזכות תנועות איטיות באופן מונחה

כיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים, משורטטים ואחרים, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות של שרירים שאינם מתפקדים באופן מלא או שנחלשו. ככל שאנו מפנימים את היכולת לשים לב לתנועות קטנות ולהעריך אותן כך עולה תשומת הלב שלנו להשפעה של שריר אחד על שריר אחר באופן שלא ציפינו לו, לדוגמה תנועה איטית מאוד של אחת הברכיים כששתי הברכים עומדות מפעילה את השריר האחורי של הירך, שריר שלא מרבים להניע. בזכות ההקשבה לדרכים להניע את הברכיים באיטיות נפתחת יכולת לשים לב לשרירים שמופעלים בלי שנוכל לשים לב לכך. 

לעתים הקשבה זו מעוררת בו זמנית יכולת או צורך לשחרר את הגוף ולת לו לנוע באופן חופשי, ללא תכנון וללא הכונה.

למי מתאימה שיטת פאולה?

לאנשים שאוהבים שליטה עצמית
לאנשים שמעדיפים טיפול ללא מגע
למי שסובל מבעיה שטיפולים כדי לתחזק את הגוף במקביל לה הם חלק מהחיים וידרשו המשכיות בכל התפתחות

אנשים שאוהבים לחקור את גופם לבד

מי שמוצא עניין בשקט שנתלווה לטיפןל עם מעט מילים

מי שמתייחס לתנועה כחקירה

דוגמאות לשימוש בשרירים מרחוק בשיטת פאולה

ייחודה של שיטת פאולה הוא שימוש בשרירים מרחוק, סוג אחד של הפעלה מרחוק הוא רצוני. תנועה חשובה אחרת המתרחשת בשרירים מרחוק אינו רצוני, הוא מתבטא בתנועות כיווץ והרפיה של שריר חלש יחסית המגיב לתנועות כיווץ והרפיה של שריר אחר. לדוגמה- אנשים הנוטים לשמור על פה סגור בכל מצב ולהעזר בשרירי הצואר לשם כך, מחזיקים את הסנטר נוטה כלפי מעלה, מקצרים את השקע הצוארי ומשבשים את מצבו של עמוד השדרה. טיפול בבעיה כזו בשיטת פאולה יכול לכלול הפעלת לשון בצורות שונות, תנועה מתוך מרכז הסנטר או מתוך פתיחות גדולות של העיניים. לו היינו חושבים על הפעלה ישירה פתיחה וסגירה של הפה היו במרכז הפעילות. אך קשה לדאוג לסגירה לא הדוקה כאשר מפעילים את השריר באופן ישיר עם אנשים שההרגל שלהם הוא החזקה קבועה במצב סגור.

עמדות מוצא משפיעות על האפשרות להפריד בין הסוגרים לצורך כיווץ רצפת האגן

ברוב המצבים שבהם מתרגלים את שיטת פאולה מדגישים את הפעלת השרירים מרחוק. זאת משום שלשרירים הטבעתיים יש נטיה לעבוד יחד.
בתהליכים שבהם יש צורך לחזק את הסוגר הקדמי תרגול ההפרדה בין הסוגרים מסייע לחיזוק הסוגר שנחלש עד שמגיעים לחיזוקו.
עמדת המוצא המודגמת בצילום זה מסייעת לנשים לכווץ ולשחרר את הסוגר הקדמי ללא התערבות האחורי, אפשר להוסיף זוית של הנחת השוקיים כדי להקשות על תנועה של הסוגר האחורי.

שיפור בחיי המין בעקבות תרגול שיטת פאולה

במסגרת מחקר מבוקר על דליפת שתן ניתנו לנשים שאלונים בתחילת המחקר ובסופו, בין שאר תופעות הלואי הראו התשובות לשאלונים שיפור ניכר אצל כל הנשים באיכות חיי המין. זאת למרות שהתכנית הטיפולית לא כללה התייחסות נפרדת לנושא. 

ההסברים שלי לעניין זה קשורים גם לתחום הפיזיולוגי וגם לתחום הרגשי. מובן ששינויים בחוזק ובגמישות שרירי רצפת האגן שתורגלו בהקשר של בריחת שתן במאמץ השפיעו גם על יכולתם של שרירי האזור להתכווצויות מכוונות וספונטניות. וככל שעלו יכולות ההתכוצות כך חלו גם שינויים באיכות חיי המין. (עד כאן ההסבר הפיסיולוגי ככל שניתן להפרידו). 

הסבר נוסף הוא בתחום הפחות מובהק שבין הפיסי לרגשי, מידת הרגישות המשתנה אצל נשים וגברים להפעלה מודעת של הפתחים ולשילוב אפשרויות תנועה חדשות שנלמדו בתרגול שיטת פאולה יכולה להשפיע לטובה על הפתיחות בנושא.  התרגול הכולל מעלה את היכולת לחוש את הפתחים ולהפעילם באופן רצוני. לדבר זה יש השפעה פסיולוגית ופסיכולוגית כאחת, מתוך השינויים במודעות לסוגרים שבמצב המיני נתפסים כפתחים יכולות נשים רבות לשנות את התנהגותן המינית  בין אם הדבר מתבטא באופן הכיווץ, בגיוון יכולות התנועה או במודעותן לעצמן בזמן הארוע. לכל אחת מאפשרויות אלו ולכולן יחד יש השפעה מיטיבה.

תרגיל קטן ואפשרויות לו רבות

אגרוף לסרוגין של כפות הידיים מעורר תנועות רוטציה בין צידי הגב. התרגיל מתאים לשלוש עמדות מוצא: שכיבה על הגב, ישיבה על כיסא עם מסעדים ועמידה. בכולן כדאי לשים לב לא לאגרף בכוח כדי לא להגיע לכיווץ מוגזם של שרירי הזרועות.
בשכיבה התמיכה שיש לגב מזמנת יותר תנועות רוטציה, ההמלצה היא להניח את הידיים כשגב היד מופנה לרצפה, להניע את האצבעות לצורך פתיחה וסגירה בקצב איטי ביחס לנטייה הרגילה, לאפשר לידיים לשנות את המיקום שלהן ביחס לגוף על בסיס ההרגשה כדי לזמן פתיחת כתפיים ושינוי חלקי הגב המגיבים לתרגיל.
בישיבה הנחת המרפקים על מסעדים מאפשרת לכפות ידיים ולכתפיים להיות חופשיות ללא מאמץ, כיוון התנועה של האצבעות יכול להשתנות לפי הצורך ולפי נטיית כפות הידיים דבר שמעודד שחרור כתפיים,
בעמידה קל יחסית לתת לידיים ולגוף לנוע לכל כיוון אפשרי ולעודד תנועה של הגוף כולו, מצב שמתאים לאנשים שלא סובלים מבעיות שיווי משקל.

פאולה לאנשי אמנויות הבמה

על פי פאולה גרבורג והמטפלים בשיטה שיצרה, הפעלת השרירים הטבעתיים ( סביב העיניים, הפה, צינור השתן ,פי הטבעת ועוד) הנמצאים בקצה המערכות הפנימיות דרושה לכל אדם לפי צרכיו. אנשי אמנויות הבמה משתמשים בגוף ככלי, הנעת השרירים הטבעתיים תעורר את המודעות העצמית ואת יכולת השליטה העצמית שלהם. השיטה יכולה לתת עוגן פנימי ולאפשר ביטוי מקיף בגוף למי שגופו משמש לו ככלי של יצירה, בתנועה, בקול, במשחק ובנגינה.

שקט נפשי בעקבות תרגול שיטת פאולה

אנשים לא מעטים המתרגלים את שיטת פאולה באופן קבוע חווים רגיעה, עלייה ביכולות הריכוז ומרכוז. חלק מהתופעות מובנות וחלק אחר קשה להסברה. הסיבות לרוגע הנוצר בעקבות תרגול שיטת פאולה הן בין ההרגשות שקשה להסביר שכן יש אנשים שהתנועות האיטיות מעוררות בהם חוסר שקט, אך אלו שאינם בטוחים בתנועה מתחזקים ברמה הרגשית עקב האפשרות לחזור על תנועה באופנים שונים ללא הקפדה על צורה הנבדקת על ידי מישהו אחר והרגשה של התעוררויות גופניות נוספות.

התרגול אינו מיועד רק למי שמתקשה בתנועה לא למי שחווה חוסר שקט או למי שאין לו ביטחון בתנועה, המצבים נוצרים הן בזכות היחסים עם המטפל/ת והן בזכות ההכרות עם סגנון חשיבה שונה שהשיטה מאפשרת.

העמקת הנשימה

התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את הנשימה היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד אך בו זמנית כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף והתנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת בישיבה או שכיבה..

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

עצמאות בהפגת כאבי גב, עורף וכתפיים ותחזוקה מתמשכת

 נמשכתי לשיטת פאולה לאחר שהבנתי שאופיים של התרגילים מאפשר לי להמשיך להיעזר בשיטה גם ללא "מטפל".
מטופלים אשר למדו ותרגלו את השיטה תארו לי את חווית התרגול במילים: "כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". הריכוז הגופני וסוג התנועה הייחודי של השיטה מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שבדרך כלל אין עמם מגע או תנועה. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה ואצל אחרים צורך להמשיך ולעבוד עם הגוף גם לשם הנאה ולא רק כפתרון לבעיה גופנית.
עדיף כמובן להתחיל את ההתנסות בליווי מטפל משום שכך יימנעו אי הבנות דבר החשוב במיוחד לסובלים מכאבים של ממש. 

תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה רצוי לצד הראש , כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא מעל לראש או יצירת תנועה בעורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל זה חשוב במיוחד לסובלים מעקמת והוא מופיע בספרה של פאולה גרבורג "שיטת השרירים הטבעתיים"
 תרגיל לשחרור העורף

הסתכלו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. חיזרו על התרגיל כמה פעמים, הקפידו לתת למבט להוביל את הראש והעורף ולהימנע ממצב שבו שרירי העורף יהיו פעילים מעצמם.  כלומר תמיד העיניים הן במרכז תשומת הלב והתנועה של העורף היא התוצאה. התרגיל משחרר את העורף והצוואר. גם העיניים וגם העורף נמצאים בתנועה איטית ומתמשכת אך העיניים זזות לפני העורף. כדאי לבצע את התרגיל באיטיות רבה ולנסות להגדיל את טווח המבט.

תרגיל לשחרור הכתפיים
החזיקו ממושכות את הזרת מעל הקמיצה כאשר גב היד מופנה לרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשנות את כיוון המצג של כפות הידיים ולבדוק אם נמצאים בשכיבה השפעה של התרגיל על הגב והכתפיים בעזרת שינוי המיקום של הידיים ביחס לגוף.

ההשפעה של שיטת פאולה על חשיבה

 שיטת פאולה משנה את המודעות לגוף בכמה רמות: התנועות שחוזרות על עצמן מאפשרות לחשיבה לנוח ועיקר תשומת הלב מופנית לתנועות ספונטניות, שאינן תלויות בהוראה מחשבתית לגוף. 

ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. 

השינוי חשיבתי מאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

הפעלת שרירי רצפת האגן בתרגול בעזרת כפות הידיים

לחיצת  כפות הידיים אל הרצפה כאשר שוכבים על הגב או הפעלת שתי כפות הידיים יחד זו כלפי זו בלחיצה ברמות חוזק שונות משפיעה לטובה על היכולת לכווץ את הסוגרים. הלחיצה בחוזקה מובנת על ידי רובנו פעמים רבות כיעילה יותר מלחיצות אחרות. זו טעות רווחת וכדאי לכל אישה המוטרדת ממצב רצפת האגן שלה לבחון זאת בפועל. אחת הדרכים לבחון זאת היא לכווץ כשבועיים יום יום במידה נוחה, כזו שאינה דורשת מאמץ בסוגרים אך משלבת אברים נוספים כמו כפות הידיים ולעקוב אחרי מצבים שבהם יש הרגשה שרצפת האגן חלשה. מצבים כאלו יכולים להיות: יכולת להימנע מבריחת שתן כשבית השימוש קרוב, (נשים רבות מדווחות על עלייה בלחץ וחוסר יכולת לשמור על הסוגר ללא דליפות כשהן מתקרבות לאסלה,) אמנם המדידה אינה אוביקטיבית כי נפח השלפוחית וגודלה משפיעים, אך בהזדמנות זו אני מצרפת המלצה לא למהר להגיע. אם מעקב הוא דרך מתאימה לכם אפשר לנסות לכווץ את הסוגרים באופן חזק יחסית לשבועיים שבהם כיווצתם במידה נוחה ולשים לב להרגשת השליטה כשאתן מתקרבות לאסלה.

סוג נוסף של מעקב הוא השפעת פעולה הדורשת הרמת משקל או תגובת הגוף כשדוחפים חפץ כבד על שרירי רצפת האגן. למצבים אלו גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף הכוללת דחיפת השפה התחתונה כדי לעזור לעליונה להתגלגל יכולה להועיל.

שילוב והפרדה בין תנועת הסוגרים לצורך חיזוק רצפת האגן

שרירי הגוף נוטים לסייע זה לזה. בשיטות תרגול רבות הפרדה בין השרירים לצורך חיזוק השריר החלש נעשית על ידי הפעלתו.

קרבתם של הסוגרים זה לזה והיותם קשורים בתחומים רגשיים מקשה על חיזוק השריר שנחלש ללא הפרדה. הגוף רגיל בפעילותם יחד. לעיתים כדי לחזק אחד מהם נחוץ להפריד בינהם באופן זמני בעזרת תנועות מסוימות של שרירים אחרים, כל אחד משרירי רצפת האגן מושפע באופן ייחודי מתנועות מנוגדות, כמו הרחקת בהונות הרגליים המשפיעה לטובה על הפעלת הסוגר האחורי ותנועה מנוגדת לה הצמדת בהונות הרגליים המסייעת להפעלת הסוגר הקדמי, דבר דומה מתרחש באצבעות הידיים,

המניפולציות הפיזיולוגיות שמסייעות להפרדה ומתוארות למעלה משחררות את המחשבה מריכוז יתר הנדרש בשיטות אחרות לצורך הפרדה.

בתנועת השרירים הטבעתיים מקובל "תרגול מרחוק" תרגול ללא הפעלה מכוונת של השריר החלש. לרוב בשלב כלשהו מצטרף אותו שריר מטעם עצמו. באופן כללי בתרגול שיטת פאולה מומלץ לתת לשרירים אחרים להצטרף לשריר שנבחר להפעיל, בחלק מהמצבים  השרירים שיש בהם בעיה הם שמצטרפים. לא תמיד הבעיה היא חולשה, לפעמים זהו שיבוש בתחושה.

מבט נוסף על חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

התרגול בשיטת פאולה יוצר מעברים בין פעולה מקומית לפעולה של הגוף כולו. המעברים נוצרים בחלקם ללא הכוונת המטפל/ת ובחלקם בעזרת הכוונה.

הפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת מכמה עמדות מוצא כגון: שכיבה על הגב, ישיבה בכיסא ללא ידיות, ישיבת צפרדע או עמידה. המטרה היא לאתר לכל אדם את הדרך הטובה לו ביותר לחוש שרירים שאינו רגיל לחוש, בעיקר כאשר הקושי לחוש יוצר בעיות תפקודיות

רוב המתרגלים זקוקים להתחיל בתרגול המבוסס על שכיבה כעמדת מוצא, זאת עקב ההרפיה הכרוכה בשכיבה והיכולת של הגוף להעביר ביתר  קלות את תגובות השרשרת או תנועה ממקום אחד למשנהו.

שחרור הגב העליון והכתפיים והפגת כאבי גב בעזרת תרגיל פשוט

אגרוף ידיים ופתיחתן היא תנועה מוכרת אך המתרגלים בשיטת פאולה יקשיבו לצרכי הגוף ויאפשרו תנועות נוספות של הגוף ויעברו בין האגרוף לפתיחת היד בקצב איטי בביצוע התרגיל. ההוראה בתרגיל זה היא לאגרף יד אחת בו זמנית להרחקת האצבעות זו מזו ביד האחרת. חשוב להמשיך להחליף את תפקידי הידיים כך שהיד שנפתחה תעבור להיות במצב אגרוף והיד שהתאגרפה תיפתח.

חשוב לאגרף ולשחרר ללא הפעלת כוח, בחלק מהמצבים לא כדאי לאגרף עד לסגירה מלאה של האצבעות ולשינות את מיקום הידיים ביחס לגוף ואת כיוון ההנחה של כפות הידיים בהתאם לתחושות המשתנות בגב. הרוטציה בין הידיים יוצרת תנועת רוטציה בין צידי הגב. כאשר מתרגלים סובלים מכאב בגב העליון או בכתפיים הנטייה הטבעית תהיה למקם את הידיים לצידי הגוף כך שכפות הידיים תהינה בגובה מפרק הירך. נטייה זו נובעת מקושי לשכב על הגב ולפתוח ידיים לצדדים.  זו נטייה בריאה משום שאין סיבה לפעול נגד הגוף ולהפעיל כוח. ככל שהמתרגלים יתמידו באגרוף לסרוגין והם יוכלו להניע את הידיים בהדרגה כלפי גובה הכתפיים. מקום הידיים והמשך התנועה בכפות הידיים יסיעו לגב העליון להשתחרר והשכמות תתרחקנה זו מזו באופן רצוי לנו. 

גם לכיוון ההנחה של כפות הידיים על המזרון יש השפעה על שחרור הכתפיים. אם יבחרו המתרגלים להניח את הידיים כך שכפות הידיים פונות לרצפה מוטב שינסו בהדרגה לכוון את גב היד אל הרצפה ולאפשר לכתפיים תנועה משוחררת יותר.

ההשפעה של המבט על שיבושים פיזיים

המצב הקבוע של רוב בני האדם הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות רוב הזמן בתנועה לכיוון אחד " לפנים ".

כל זאת מלבד שינה, צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה לפנים ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. המבט אם כן הוא הרקע לכאבי גב, קשיי תפקוד גופניים אחרים והפניית תשומת לב אל הסביבה יותר מאשר אל הגוף. נוסף לכך, בכל מצבי הערות למינהם מעטים המצבים שבהם האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. 

בשיטת פאולה יש כמה תרגילים המאפשרים מנוחה לנטייה של העיניים להביט לפנים, הם מיועדים להפיג כאבי ראש, לשנות את זוית ההטיה של הצואר או לשחרר את ההחזקה של הפנים. בצילום לפניכם אחד מהם הקרוי ידיים על העיניים או כיפוי העיניים, אכתוב עליהם יותר בפוסט הבא

הגוף והנפש-כיצד ניתן למנוע החלשות כללית במצבי מוגבלות פיסית וחוסר תנועה

מצבי מוגבלות פיסיים זמניים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. נוצר מעגל סגור משום שההחלשות הנפשית מקשה על היכולת לפעולות כמו תרגול פיזיותרפי או אחר באופן עצמאי. פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי ופותחת את המעגל הסגור.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע החלשות של השרירים בגוף כולו עקב מיעוט תנועה והחלשות של איברים פגועים. אם השריר שנפגע ניתן להפעלה מתוך השרירים הטבעתיים הפעולה משפרת את זרימת הדם ומפעילה אברים שאיננו מודעים להם.

טיפול בעמוד השדרה דרך השקעים או העיקולים שבו

לכולנו יש מבנה עמוד שדרה הכולל

שלושה מקומות שבהם הוא מתעקל, בזכותם מתאפשר חלק מהתנועה ובגללם מתחילים חלק מכאבי הגב. הצילומים מתוך גן יצירות הזכוכית של צ'יהולי יכולים להדגים ולדמות מצבים בגופנו, חלקם קיצוניים וחלקם מאוזנים.

מקומות אלו נראים כשקעים מכיוון הגב בשני מקומות בצואר ובגב התחתון, בקדמת הגוף ניתן לראות את העיקול באזור החזה כשקע ומכיוון הגב כבליטה. טיפול בשקעים עמוקים הגורמים לכאבים אפשרי בכמה דרכים, אחת מהן היא השטחה שלהם בדומה לגרף הקורונה.

החלק הקשה לשינוי בתרגול הארכת השקעים קשור בעובדה שבין השקע הצוארי לשקע שבגב התחתון יש יחסי גומלין, לעתים הארכת האחד גורמת להתקצרות האחר, אנו יודעים זאת ללא אמצעי מדידה אלא דרך טווחי תנועה.

מאחר שבכל שקע ניתן לחוש בשכיבה בעזרת מגע את המקום על פני עמוד השדרה שרחוק מהמזרון יותר מאחרים, התייחסות לאותו שקע ללא מגע אלא דרך תנועה, הן ממקומות אחרים בגוף והן מתוך מחשבה יעילה ומשטחת את השקע. ניתן לחזור ולגעת בשקע שאיתו בחרנו להתחיל כשיש צורך אך לא במקום ניסיונות לחוש אותו דרך תנועה.

המשך לנושא "למה הידיים והרגליים נרדמות"

אני מאמינה ביכולת של אדם לטפל בעצמו. אצל אחד אלו תרגילים שנעשים חלק משגרת החיים ואצל אחר המעכב, מה קורה?! למה?! או באילו תנאים?!
יש רופאים שמבקשים מאנשים לארגן יומן בסיסי כדי שתדירות הארועים הבעייתיים תימסר להם באופן מדויק ככל שניתן, לנהל יומן כזה זו משימה שמזמנת אצל כל אחד סוג של תשומת לב שחסרה לרבים, מעטים אלו שמתמידים בניהול היומן. לעתים יתרונו בכך שהוא מזמן עמדה אקטיבית יותר מאשר לפני ניהולו.

הרדמות הידיים והרגליים קלה יחסית למעקב אם היא מתרחשת גם ביום, כאשר היא מתרחשת רק בלילות קשה יותר לעקוב אחריה
מאחר שבתנאים של מיעוט תנועה יש יותר ארועים כאלו ולחלק מהאנשים ההתעוררות בלילה כואבת ומקשה על שינה תקינה אני מציעה בדרך כלל להפעיל את הגוף באופנים עדינים שמעוררים תנועה בקצות הגוף כמו אצבעות הידיים והרגליים, מובן שהזמן הטוב ביותר הוא לפני השינה אך יש אנשים שהדבר גורם להם קושי בהרדמות,

גם כאן איסוף מידע פשוט יכול לעזור: תרגול בשעות אחר הצהריים, הליכות יום יומיות למשך זמן קצר,  הליכות בתנאי הבית, כל אלו יכולים להעשות במשך שבוע אחד ולא להעשות שבוע אחר כך, אם מי שרוצה לטפל בעצמו ישווה בין התעוררות עקב ידיים ורגליים שנרדמות בשני השבועות יוכל לדעת אם תרגול עוזר לו מעבר להרגשה הכללית.

בריאות | הצעות מעשיות ל"אני רק שאלה" מתוך אתר "הארץ" 5.7.20 למה הידיים והרגליים נרדמות?

הגוף מרושת בתאי עצב המחוברים באמצעות סיבים. העברת האותות החשמליים בתוכם יכולה להתעכב ולהיעצר לזמן קצר והתוצאה היא איבוד תחושה זמני. החזרה לפעילות רגילה מלווה בכאב ועקצוצים.התשובה הזו מתוך "הארץ" מסבירה לדואגים שאין סיבה לדאגה, התופעה לא מעידה על בעיה, אני מסכימה עם מי שכתב את ההסבר משום שהכרתי מספר לא מבוטל של אנשים שסבלו מהתופעה וחייהם נמשכו ללא תופעות נוספות. רוב הארועים מתרחשים בלילה וחבל להפריע לשינה טובה כדי למנוע אותם. מקצת מהארועים מתרחשים ביום, לרוב בין אנשים שיושבים זמן ממושך ללא תנועה. 

יש כמה אפשרויות להימנע מהחויה שאינה נעימה או לצמצם אותה: 

1. בשינה, להניח הגבהה קלה מתחת לרגליים ולבדוק כל לילה מחדש אם הגבהה של ברכיים בלבד מועילה או שיש צורך בהגבהת השוקיים, בשכיבה על צד שמאל עם תמיכה בגב, מי שיכול לשים בין הרגליים כדור קטן שנלחץ בקלות או כדור קוצים רך או כרית יעזור לעצמו.
2. כדור קוצים רך מקצר את זמן הסבל כשמנסים לחזור לפעילות, ניתן לגלגל אותו מתחת לכפות הרגליים, בין הירכיים, ללחוץ עליו וכך לדעת אם יש אזור שדרכו קל יותר להחזיר לגוף את הפעילות העצבית הרגילה. 
3. הליכה במקום גם בשכיבה כשהברכיים מקופלות בין אם אל הקיר או אל המזרון
4. בישיבה לשנות את זוית האגן, להגביה את האזור האחורי, או להניח מגבת מגולגלת מתחת לברכיים כשהן בקצה המושב, אפשר לשנות את זוית הנחת כפות הרגליים בעזרת ספרים שלא בעייתי לדרוך עליהם, להגביה רק את העקבים או רק את הבהונות.
5. תרגיל שבו מאגרפים לסרוגין את כפות הידיים חשוב לתרגול לפני שינה, מאחר שהתנועה עוברת לפעמים לרגליים בצורה פחות מלאה הכרות עם התרגיל בערות מלאה מאפשרת להתחיל בו בזמן שהרגליים הן אלו שנתפסות או לנסות להפעיל את היד והרגל באותו צד לסרוגין עם הצד האחר.

הסבר של יותם ורדי על התרגיל שפה אל האף

וכך כתב יותם ורדי, מורה ותיק לשיטת פאולה שהוכשר על ידי פאולה בכבודה ובעצמה בפייסבוק:
"על התרגיל "שפה עליונה אל האף"

בפגישת הזום האחרונה נתבקשתי לכתוב על התרגיל "שפה עליונה לאף" שהיה מאוד נחשב ותורגל הרבה בהפעלתה של פאולה.

פאולה בדרך כלל לא הסבירה מה היא ההשפעה המצופה מהתרגילים שנתנה וכך גם לגבי שפה לאף שביצענו אותו בדרך כלל בעמידה. אולם בספרה היא מרחיבה מאוד בהסבר על התרגיל. ואפשר פשוט לפתוח את הספר בעמוד 152 לכן אין טעם שאפרט פה. בספרי כתבתי מה אני למדתי מהתרגיל הזה. אוסיף עוד שהיו שתי דרכים לבצע את התרגיל: 1. כיווץ רצוף ומתמשך. 2 . כיווץ ושחרור. בכל זאת אדגיש שהוא הומלץ על ידה כתרגיל לביצוע יום יומי ככלי שימושי בחיי יום יום, שימוש בתרגיל מקל על עמידה ממושכת, וכן בשעת התרוממות משכיבה או ישיבה לעמידה. היא המליצה שתוך כדי ההתרוממות יש להחזיק את השפה העליונה מורמת לאף כשהיא רחבה ומשוחררת ונדחפת למעלה על ידי השפה התחתונה. לאנשים המתקשים (ויש רבים) לבצע את התרגיל היא המליצה להיעזר לשם כך בקיסם שיניים או בעיפרון, להחזיקם ככל שאפשר בלי שיפלו... (בבית אפשר להסתכל בראי). לכן אומר שלמרות הקושי בביצוע, לא לוותר ולהמשיך לנסות, כך פאולה הייתה אומרת.

יותם ורדי"

מה קורה בזמן טיפול בשיטת פאולה?!

הטיפול בשיטת פאולה נעשה ללא מגע, המטופל עצמאי לנוע לפי האופן שהוא מבין את הצעות המטפל שרובן מוגדרות כתרגילים או לחזור ולהיות עם ידיים על העיניים, מצב שהמטפל מציע בתחילת ובסיום כל מפגש ובין תרגילים. ידיים על העיניים הם עמדת מוצא שהמטופל מוזמן אליה במצבים רבים, הוא יכול לשים ידיים על העיניים כדי להפיג אי נוחות, לסיים תרגיל, לעזור לעצמו לחזור לתרגיל שהוא מתקשה להישאר בו יותר מכמה פעמים. מאחר שאין בשיטת פאולה הגדרה למספר הפעמים שכדאי לחזור על כל תרגיל או לקצב ואפילו לא למשך זמן התרגול בכל תרגיל המטופל מנסה להישאר בתהליך ביצוע התרגיל כמיטב יכולתו, הנחת הידיים על העיניים וחזרה לאותו תרגיל היא אחת הדרכים לעשות זאת.

טיפול בפיסורה בשיטת פאולה

פיסורה היא סדק בשריר האנאלי כלומר שריר הרקטום, במקרים רבים הוא נגרם בעקבות עצירות והפעלת כוח בשרותים, לעתים הוא נגרם בעקבות לידה. במקרה האחרון אם לא נוספו קרעים במקומות אחרים הזמן יעשה את שלו.

החלק החשוב בעניין זה הוא הסבל הנגרם במצבי כאב,  ניתן לקצר את הסבל בעזרת תרגול הרפיות ותפקוד שונה מהרגיל בשרותים. שיטת פאולה מציעה הפעלה לא ישירה של הסוגר האחורי דבר המונע דחיפה והרחבה לא הכרחית של השריר, הכיווצים ששיטת פאולה ידועה בהם מכוונים ליצור הרפיה כתגובה לכיווץ, עניין חשוב אחר הוא הפרדה בין הסוגרים על ידי מניפולציות של אצבעות הידיים והרגליים, כיווצי הסוגר הקדמי בנפרד מהאחורי משחררים את הסוגר האחורי.

כמו כן במקביל לתרגול כדאי לקבל ייעוץ תזונתי, מזון שיוצר הפרשות חומציות הוא הבעיה המרכזית, המזונות הבאים ידועים כחומציים לקיבה יותר מאחרים: מוצרי חלב, חלבון מן החי, קפה, תפוחי אדמה, לעתים גרעינים מסוגים שונים אינם מתפרקים בעיכול וגורמים כאב בלי קשר לחומציותם או בסיסיותם.

הבנה פיסיולוגית מקדמת את יכולת ההפרדה בין הסוגרים לצורך חיזוק רצפת האגן

כ 40% מהנשים לאחר גיל ארבעים סובלות מהפרעה כלשהיא בתפקוד שרירי רצפת האגן, בשיטת פאולה התפתחה יכולת לחדד את התחושות המקדימות בצינור השתן, יכולת זו דרושה לנשים שהסוגר שלהן מתפקד טוב ולמרות זאת הן סובלות מבריחות קלות של שתן. העדר התחושה המקדימה גורם להן להגיע לשרותים במצב שיש בו שליטה חלקית.
-יכולת אחרת המתפתחת בשיטת פאולה ודרושה לנשים רבות היא ההפרדה בין הסוגרים בזמן תרגול הכיווצים. העדר יכולת להפריד היא נטייה בריאה משום שיכולתם של כל השרירים הטבעתיים היא לפעול יחד. במצבי חולשה ברצפת האגן נטייה זו מחלישה את הסוגרים הקדמיים והמניפולציות שיוצרות הפרדה מסייעות לחיזוק רצפת האגן בכלל ותפקוד מערכת השתן בפרט.

רצפת האגן כרצף בשיטת פאולה

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף המצוי בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור מכיווץ יתר. לא תמיד סמפטומים כמו: בריחת שתן מעידים על חולשה בסוגר. לעומת זאת דלקות חוזרות בשלפוחית יכולות להעיד על התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. 

שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן שאינם מדויקים. יחד עם זאת יש נשים שאינן סובלות מקשיים בתפקוד מיני אך התרגלו עם הזמן לשמור על אזור האגן מכווץ ועל כיווץ קבוע באזור דבר המשבש את התחושות. האבחון של מקור הסמפטומים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בשיטת פאולה.

המחשבה והכאב חברים טובים

התמודדתי לאחרונה עם נקע ביד, הכאבים שיבשו חלק מהתנועה הכללית של הגוף בצד שנפגע, כשמישהי תרגלה איתי השוואה בין צידי הגוף הבנתי שאיני מודעת לדימוי שהשתנה לרעה על גופי, בכל פעם שהתייחסתי ליד שנפגעה דרך תנועה או הפעלתה בצורה דומה ליד האחרת הרגשתי השתפרה, היו פחות כאבים, פחות חשש שהיד תכאב או תיפגע שוב.