מודעות לשרירים טבעתיים ולתנועת רצפת האגן בשיטת פאולה

מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן בתרגול באופן המחלק את הגוף לצד  ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים

טיפולים לא כוחניים בחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

ההבחנה בין תופעות שונות המפריעות לתפקוד תקין של שרירי רצפת האגן אינה דורשת בכל המקרים בדיקות רפואיות. אם כי חלק מהבדיקות יעילות יותר מיכולתן של מומחיות בתחום. לצורך טיפול חשוב להפריד בין חולשת שרירים לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים אינו הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן. לא לכל הנשים דרוש ונכון לכווץ חזק יותר מנטייתן. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים.

עוד תרגילים לחיזוק רצפת האגן

1.        גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף. מוטב לנסות את התרגיל בתחילה על ידי החזקת עיפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף, בהמשך לאחר כמה פעמים מומלץ לתרגל את גלגול השפה ללא עיפרון ולחפש תנועה של השפה התחתונה של הפה שיכולה לסייע לשפה העליונה להישאר מורמת כמה שניות. התרגיל מושך את הרחם ואת שלפוחית השתן כלפי מעלה. הוא מסייע להרים חפצים או ילדים ממקום נמוך לגבוה באופן מזיק פחות מהמתרחש בדרך כלל. יתרונותיו הנוספים הם בתחומים האורטופדיים התרגיל יוצר הטיה של העורף לאחור והארכה של הלורדוזה העליונה. הוא מסייע במיוחד בשעת נהיגה. בגלל הנטייה מתוח את הצוואר לפנים בנהיגה.
2.          שכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות ועומדות וכיווצים קלים וחוזרים של הספינקטר הקדמי יועילו הן לחיזוק רצפת האגן והן לגב התחתון. הכיווצים גורמים להיצמדויות קלות של הגב כלפי הרצפה בזמן הכיווץ ולהרפייתו בזמן עזיבת הכיווץ.
3.               הרחקת הברכיים זו מזו ותנועה איטית של אחת מהן לצד כאשר האחרת משתהה ככל שניתן ומצטרפת מאוחר יותר מביאה לגלגול האגן והגב עד להפלת אחת הברכיים אל הרצפה לאחד הצדדים. הרגל שאינה נופלת עוברת בין כמה מצבים; מהצבתה במקום והקטנת התנועה שלה  ועד הטיה חלקית שלה לכיוון הרגל הנופלת. ניתן לחזור על התרגיל כלפי צד אחד כמה פעמים או לחזור ולהטות את הרגל לצד האחר לסירוגין. כיווץ חלקי של הספינקטר הקדמי בתהליך זה מקל על מתיחת שרירי הירכיים הפנימיים. כיווץ זה מובן לאחר תרגול הכיווץ לסירוגין בספינקטר הקדמי כאילו יש לספינקטר שני צדדים. כיווץ הצד שאינו מתקרב לרצפה מעכב את הגלגול של הגב לצד הרגל הנופלת ומוסיף מתיחה של הגב למתיחה של האגן.

תרגיל לנשימה משולבת בחיזוק רצפת האגן לפי שיטת פאולה

ש ארוך הוא תרגיל חשוב ביותר בחיזוק רצפת האגן, ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים בגוף האישה) בזמן נשיפת האויר  תוך כדי השמעת הצליל ש. כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להיעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי.