מי מבין את שיטת פאולה

מעט אנשים מבינים את שיטת פאולה על בסיס הסברים ולפני שהתנסו בה בכמה מפגשים. סביר שהדברים נכונים גם לגבי שיטות נוספות. הייחודי לשיטת פאולה בעניין זה קשור בתגובות הבלתי צפויות של הגוף. יש אנשים שגופם מבקש תנועה ונענה לטריגרים ששיטת פאולה מציעה באופן מהיר ויש אנשים שגופם לא מגיב לאתגר בלי קשר לצורך בתנועה.
המטפל/ת יכול לסייע ולתת למטופל טריגרים חדשים ובעלי אופי שונה אך לא תמיד התגובה תהיה בקצב שמתאים למטופל. כל עוד החויה תישאר כאוסף תרגילים תחסר הבנה מסוימת לגבי התנועה החופשית והעצמית של הגוף.

פתיחות וסגירות של עיניים ופה מסייעים לפתוח ולסגור פתחים ברצפת האגן

      כאשר מנסים את פתיחת הפה מוטב לחשוב על קווי האורך והרוחב של הפה ולנסות על ידי שינויים ביחס בינהם להגיע למצב פתוח ורגוע אך שונה מפתיחה רגילה משום שככל שהפה נשאר פתוח  זמן ארוך יחסית ניתן להרגיע את הפתיחה טוב יותר.

      ההכרות עם פתיחות העיניים והפה נועדו ללמד אותנו לפתוח את הסוגרים. תנועת הפתיחה והסגירה קשה יותר בהשוואה לתנועות הכיווץ והשחרור, קל יותר לשחרר לאחר שמכווצים כפי שקל יותר לפתוח לאחר שסוגרים. נסו לחזור כמה פעמים על פתיחת הסוגר הקדמי דרך שרירים קרובים כמו הרחקת הברכיים זו מזו בברכיים עומדות או הרחקת כפות הרגליים בשכיבה, נסו לבדוק אם שכיבה על הבטן מאפשרת פתיחה קלה יחסית לשכיבה על הגב. לעומת זאת אם אנו אוספים כמה שרירים טבעתיים ומשחררים אותם יחד מה ההרגשה ביחס לשריר שבחרתם להתמקד בו?

השפעת שחרור הפנים והפעלתם בשיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים קל יותר להניע את הפנים ואת הגוף בתנועות

מגוונות ולהגיע להבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה ועוד 

תרגילי הרפיה בשיטת פאולה

מקצת מהתרגילים המביאים להרפיה הם בעזרת תנועות הפה. אנשים רבים אינם שמים לב למתח הרב שהם מחזיקים בפנים מתוך הרגלי נימוס או חשיבה. שני תרגילים שונים יתוארו כאן כדי להסביר וללמד צורות הרפיה עצמית. בתרגיל אחד התלמיד מתבקש לנסות ולהחזיק את הפה פתוח על פני רצף זמן ארוך ככל שביכולתו ולהרפות בחלל הפה את המקומות שמורגשים מתוחים. ניתן לדמיין את האפשרות לדחוף את הלחיים מבפנים כלפי חוץ, לנסות להרחיב את בית הבליעה או להאריך ולהרחיב את פתיחת השפתיים לסירוגין כדי למצוא מצב שיש בו הרגשת הרפיה. הפגת המתח בלסתות על ידי הנעת הסנטר כלפי החזה כמה פעמים יכולה להסב את תשומת הלב למידת ההחזקה של הפה ולעודד את הרפייתו. התרגיל האחר שהוא בתחום הפה מוגדר כהשמעת קולות אוטנתית ובלתי מתוכננת, ההנחיה היא לפתוח את הפה ללא תכנון קולי ולחפש או לזמן עלייתו של קול כלשהוא. כאשר האדם נפתח לאפשרות זאת השחרור וההרפיה מתרחשים מתוך הלא צפוי כלומר מעצם הרשות שהאדם נוטל לעצמו לבטא משהו לא מתוכנן. מומלץ לנסות בכל מצב ובמיוחד בהמתנה בפקקי תנועה במכונית סגורה.