רצפת האגן על פי שיטת פאולה ומחקרים אחרים

המשפט "חיזוק שרירי רצפת האגן" נעשה שגור לאחרונה בפיהן של שיטות שונות, ולא בכדי, הצורך להתייחס לנושא בכובד ראש עולה עם פרסומם של נתונים שונים הקשורים לנושא. נשים רבות סובלות בעקבות לידות ותופעות גיל המעבר מהפרעות תפקודיות שונות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן: דליפת שתן, עצירות שתן, עיכול בלתי תקין, הדלדלות דופן הנרתיק ועוד, התופעה מוכרת לרופאים ואנשי מקצוע אחרים, הערכות המחקרים נעות בין חמישית לרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים ואף עולות עד ארבעים אחוזים ויותר מעל לגיל חמישים. טענה אחרת שחוזרת בהקשר זה היא כי רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה מסיבות לא מובנות וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה. הסקרים מראים טווח של ארבעים ושניים עד מאתיים וארבעים חודשים בין אבחון הבעיה לטיפול בה. גם הפתרון הניתוחי דורש השלמה כדי שיוכלו שרירי רצפת האגן לשוב לתפקודם המלא והתקין.
מחקר בנושא דליפת שתן אצל נשים שעשתה מיכל ליברגל מסתיים בימים אלו, המחקר משווה בין יעילות שיטת קגל (פסיוטרפיה )ליעילות שיטת פאולה. המחקר הקיף כמאתיים נשים שבמבחן פד הראו דליפה במאמץ, (דליפה המוגדרת בפעולות כמו:קפיצות, שיעול, צחוק, ריקוד, עליית מדרגות וכד') הנתונים שנאספו עד כה על בסיס מחקר מקדים מראים כי יעילות שתי השיטות זהה סטטיסטית אך לשיטת פאולה יתרונות בתחום שיפור איכות החיים של הנחקרות.
הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ומתייחס גם לחלקי הגוף האחרים שאינם שרירי רצפת האגן. שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן ועל העקרון שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. אפקט המטוטלת שנוצר בדרך זו מעורר שרירים נוספים והגוף כולו מושפע מפעולת השריר המכוונת. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים.
השיטה מעוררת את יכולת הריפוי העצמי הגלומה בכל אחד מאיתנו. היא מביאה לשיפור יסודי ומקיף במצב בריאותו של המטופל. באמצעות תרגילי השיטה ניתן לטפל בכאבי גב ופרקים, בהפרעות במערכת העיכול והשתן (בריחת שתן ) ובצניחה של איברים פנימיים. וכן בשיקום מיני ולאחר לידה , ניתוחים ותאונות.