שחרור הגב העליון והכתפיים והפגת כאבי גב בעזרת תרגיל פשוט

אגרוף ידיים ופתיחתן היא תנועה מוכרת אך המתרגלים בשיטת פאולה יקשיבו לצרכי הגוף ויאפשרו תנועות נוספות של הגוף ויעברו בין האגרוף לפתיחת היד בקצב איטי בביצוע התרגיל. ההוראה בתרגיל זה היא לאגרף יד אחת בו זמנית להרחקת האצבעות זו מזו ביד האחרת. חשוב להמשיך להחליף את תפקידי הידיים כך שהיד שנפתחה תעבור להיות במצב אגרוף והיד שהתאגרפה תיפתח.

חשוב לאגרף ולשחרר ללא הפעלת כוח, בחלק מהמצבים לא כדאי לאגרף עד לסגירה מלאה של האצבעות ולשינות את מיקום הידיים ביחס לגוף ואת כיוון ההנחה של כפות הידיים בהתאם לתחושות המשתנות בגב. הרוטציה בין הידיים יוצרת תנועת רוטציה בין צידי הגב. כאשר מתרגלים סובלים מכאב בגב העליון או בכתפיים הנטייה הטבעית תהיה למקם את הידיים לצידי הגוף כך שכפות הידיים תהינה בגובה מפרק הירך. נטייה זו נובעת מקושי לשכב על הגב ולפתוח ידיים לצדדים.  זו נטייה בריאה משום שאין סיבה לפעול נגד הגוף ולהפעיל כוח. ככל שהמתרגלים יתמידו באגרוף לסרוגין והם יוכלו להניע את הידיים בהדרגה כלפי גובה הכתפיים. מקום הידיים והמשך התנועה בכפות הידיים יסיעו לגב העליון להשתחרר והשכמות תתרחקנה זו מזו באופן רצוי לנו. 

גם לכיוון ההנחה של כפות הידיים על המזרון יש השפעה על שחרור הכתפיים. אם יבחרו המתרגלים להניח את הידיים כך שכפות הידיים פונות לרצפה מוטב שינסו בהדרגה לכוון את גב היד אל הרצפה ולאפשר לכתפיים תנועה משוחררת יותר.

הרפיית הגוף והכרות עם מתחים קבועים שאיננו מודעים להם-הדגמה לסובלים מכאבי כתפיים

הרכות במצג כף היד של התינוק מדגימה מצב נדיר אצל מבוגרים.
אני מציעה לקוראי הבלוג להניח את האמה על שולחן תוך כדי ישיבה
ותוך כדי הרפיית אצבעות הידיים במצג דומה לזה של התינוק,
לשים לב לכל הכיווצים שנאספים בחלקים שונים של היד כולה או בגופם
ולנסות לשחרר כל מקום בנפרד
 (לפי הצילום העדר הטונוס לא דורש מתינוקות תמיכה במקום אחד כדי להיות במצב משוחרר במקום אחר.)

"תקשורת" בין שרירים טבעתיים וחלקי גוף שאינם מוגדרים טבעתיים

הצילום מדגים פעילות עם תינוקת, לחיצת האצבעות של המטפלת בשקעי כפות הידיים של התינוקת נועדה לעורר תנועה בכפות הרגליים והידיים בפרט ובגוף בכלל. תינוקות הנוטים לסבול מעודף גזים בבטן שאינם משתחררים וגורמים לכאבים יכולים להגיב בשחרור גזים למגע שכזה גם אם הוא נראה רחוק מאזור הבטן לאדם שאינו מכיר את שיטת פאולה.
מבוגרים שגופם רגיש פחות מזה של תינוקות יכולים לחוש את השקעים על ידי לחיצה חוזרת בהם או תנועה שאינה מתוכננת. ברוב המקרים המטרות של מגע בשקעים קשורות במצב כפות הידיים או הרגליים, בכאב באזורים הקרובים לשקעים כמו כיווץ שרירים באמות הידיים ובכאבי גב.
במצבים שיש צורך לעודד תנועה אצל תינוקות המבוגרים לוחצים בעדינות לפי תגובת האבר (כף רגל או כף יד או שניהם) בגוף התינוק או הפעוט. הלחיצות יכולות כאמור לעודד תנועה, שחרור גזים או חיזוק פריסטלטיקה ועוד...

הכוח המצוי בתנועות הידיים והשפעת הידיים על אברי הגוף האחרים בתרגול שיטת פאולה

בצילום שלפנינו בלטו לעיני שלושה אנשים שתנועות הידיים שלהם מספרות על מצבם. השוטר מימין שמנבה להרחיק המון מאולם בית משפט. (כך לפי המידע בקטע עיתון בצד הצילום). הוא נראה בטוח בעצמו ואינו צריך להתקדם אל ההמון, הוא בוטח בתנועות ידיו. משמאלו שוטר אחר (לפי בגדיו) לא ברור מה הוא מסמן ובינהם ה"נאשמת" שאינה מסוג הנאשמים הזקוקים לאזיקים.
היא משלבת את ידיה כדי לבטא קור רוח כלפי ההמון וגבה לאולם המשפט שבו כבר נקבע שהיא זכאית.

זוהי שפת הגוף שידיים יכולות לבטא. לגבי השימוש בידיים בשיטת פאולה ידוע כי לאצבעות הידיים, לשקעים במרכז כף היד ולכיוון הנחת הידיים בשעת תרגול יש השפעה ניכרת על אברים אחרים.
המצבים שאנשים נעזרים רבות בידיים קשורים בחולשת רגליים, תפקוד לקוי וחלקי של הרגליים או הרגשת אי ביטחון.
הצלחתי בעבר לגרום לחולת טרשת נפוצה להניע את רגליה בעזרת תנועות ידיים. תנועות הידיים ייצבו את הליכתה ועזרו לה ללכת מרחקים ארוכים יותר משיכלה קודם לכן.

עקרונות התרגול של השרירים הטבעתיים בשיטת פאולה

מקצת מהשרירים הטבעתיים מוכרים לרובנו לצרכים תפקודיים בלבד. תרגילי שיטת פאולה מעודדים את היכולת להפעיל שרירים אלו מתוך תשומת לב מיוחדת ולא רק לצרכים תפקודיים. שרירים מוכרים כגון: עפעפיים, שפתיים, סוגרים קלים לתרגול בהתחלה יותר מאשר שרירים פחות מוכרים, כגון: כיווץ הנחיריים או הרחקת והצמדת בהונות הרגליים, לגבי כל השרירים הטבעתיים הניסיון מראה שבאמצעות תנועת שרירים טבעתיים אחרים נעשים תרגילים אלו קלים יותר, כמו בהפעלת שרירים אחרים ככל שנצבר יותר ניסיון כך עולה יכולת הפעולה. .

אחת ההצעות של מורים בשיטה היא לכווץ באופן נוח, לא לחפש את הצורה הנכונה, כאשר אנחנו מתבקשים לכווץ את העיניים רובנו מפעילים את העפעפיים העליונים ביתר קלות מאשר את העפעפיים התחתונים. מגי בלחיים או תנועת הלשון בתוך הפה כדי לכווץ את העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, משנה את איכות הכיווצים ומעודדת כיווצים קלים יחסית. קבוצות תרגילים אחרות הן תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו, כדי ללמוד להפריד בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי בשעת כיווץ ניתן להעזר בהעברת התנועה בין העקבים לבהונות בכפות הרגליים. יצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף יכולה להתרחש בתרגול שיטת פאולה בעקיפין, דרך הפעלת שרירים טבעתיים זוגיים לסרוגין.

אחד העקרונות הפעילים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להעברה של התנועה בגוף לאזורים אחרים,  התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. ליצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה קדמי מסייע להפעלת צד חלש או פגוע, תפקוד הסוגר הקדמי מסייע למרכז את תנועת הגוף כולו. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט ובאמצעות ריכוז מחשבתי המעודד ריכוז גופני.

הטיפול בפרקינסון באמצעות שיטת פאולה

הצטברות הקשיים בתנועה מביאה למיעוט תנועה ולאבדן הדרגתי בביצוע תנועות יום יומיות. מקצת מהטיפולים נועדו לשמור על עצמאות בפעולות היום יום ואחרים שומרים על טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן  לפתח אמצעים לעקוף את המגבלות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות.

בקבוצת התסמינים של חולי פרקינסון יש תסמינים בולטים לעין ואחרים פחות. בקבוצת התסמינים הבולטים ניתן להצביע על תנועות בלתי רצוניות כמו רעד בידיים, ברגליים או בשרירים באחד מצדי הגוף. מקצת מההפרעות בתנועה נראות קשות למתבונן מהצד אך אינן מפריעות לאדם עצמו. לעומת זאת תופעות כמו קישיון הגורם לנפילות וקשיים כמו יזמה בתנועה מכבידים יותר על החולים ולא תמיד ניכרים למתבונן שאינו מכיר את המחלה. תרגול שיטת פאולה יכול להאט את התקדמות המחלה וביטוייה בשתי קבוצות התסמינים.

הנעת גפיים דרך קשרים בין שרירים טבעתיים

ייחודה של שיטת פאולה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה מופיע במיטבו כאשר גפיים המתקשות בתנועה נעות בעקבות תנועתן של גפיים קלות יחסית בתנועה. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. 

תמונות של "החזקת צואר ועורף"

שלוש תמונות שלי מציגות יתרונות וחסרונות בהחזקת הצואר . הצורה ה"גרועה ביותר" כשעגיל אחד על האוזן. הפחות בעייתית ועדיין מעוררת מתח בגוף על רקע הים. צואר משוחרר יחסית מופיע על רקע נמל היכטות. התנועה הכללית של הגוף מסייעת לשחרר. 

שרירים טבעתיים לא נועדו רק לצרכים תפקודיים

מקצת מהשרירים הטבעתיים מוכרים לרובנו לצרכים תפקודיים בלבד. תרגילי שיטת פאולה מעודדים את היכולת להפעיל שרירים אלו לא רק לצרכים תפקודיים. תרגילים  כגון: כיווץ הנחיריים או הרחקת והצמדת בהונות הרגליים אינם קלים לביצוע בתחילה. הניסיון מראה שבאמצעות ניסיונות להעזר בשרירים טבעתיים אחרים נעשים תרגילים אלו קלים ביותר.

אחת ההצעות של מורים בשיטה היא לכווץ באופן נוח, לא לחפש את הדרך הנכונה, בעיקר משום שאין צורה אחת לכווץ. רובנו מפעילים את העפעפיים העליונים ביתר קלות. תרגול משוכלל יותר נעזר בלחיים או בשרירים טבעתיים אחרים כדי לכווץ את העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, קבוצות תרגילים אחרות הן תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו, תרגול ההפרדות בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי בשעת כיווץ בעוד נטייתם הרגילה היא לפעול יחד מיועדים למצבי חולשה באחד מהסוגרים הנ"ל. יצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף יכולה להתרחש בתרגול שיטת פאולה בעקיפין, דרך הפעלת שרירים טבעתיים זוגיים לסרוגין.

תרגול פאולה לשחרור הגב בצילום

אגרוף ידיים לסרוגין הוא תרגיל בשיטת פאולה אך מוכר לאנשים רבים כתרגיל של התעמלות רגילה. בשונה מתרגול התעמלותי התרגול בשיטת פאולה מכוון לקצב איטי ביותר, קצב המזמין את המתרגל לשים לב לתגובות נוספות ולתת להן זמן להתרחש. במקרה של אגרוף לסרוגין יוצר המעבר בין הידיים תנועות רוטציה בגב, לכן מתאים התרגיל לכאבי גב מסוגים שונים ובמיוחד כאבים הקשורים בעקמת או כיווץ יתר של אחד מצדי הגב.
מיקום הידיים ביחס לגוף יכול להשתנות במהלך התרגול לפי הרגשת המתרגל,
בתמונה המוצגת כאן נע המתרגל מצד לצד כדי לאפשר לגב, לשכמות ולכתפיים לחוש את התנועה המועברת מהידיים. ל

יעילות הטיפול בפרקינסון בעזרת שיטת פאולה

שיטת פאולה מראה יעילות בתסמינים שחלק בלתי מבוטל מהם קיים אצל חולי פרקינסון. הקבוצה הבולטת היא בתחום התנועה. השיטה יכולה לסייע להגדלת טווחי תנועה הן בתנועות קטנות וחלקיות של הגוף כמו חלקי הפנים והן בתנועות גדולות הכוללות את הגפיים, הגב, והגוף כולו. שינויים לרעה אצל חולי פרקינסון נראים בתנועה כוללת של הגוף ומתבטאים בקושי להניע את הידיים בתנועות ממוקדות ועדינות ובמיעוט תנועות ספונטניות כמו מצמוץ, מטפלים בשיטת פאולה מלמדים אנשים להפעיל את שתי קבוצות השרירים דרך תנועות אחרות ושרירים אחרים באופן עצמאי. הטיפול בתנועות פנים ומימיקה הוא ייחודי לשיטת פאולה.

הצטברות הקשיים בתנועה מביאה למיעוט תנועה ולאבדן הדרגתי בביצוע תנועות שלאדם רגיל אינן מודעות כלל. מקצת מהטיפולים נועדו לשמור על טווח פעולות היום יום ואחרים שומרים על טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן לפתח אמצעים לעקוף את המגבלות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות.

שינויים גופניים ורגשיים שעוברים אנשים בעקבות ההשפעות של תרגול שיטת פאולה

1. התייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף.
2. הרגעות בעקבות כיווץ חוזר וקל של העיניים ושינוי קצב הנשימה
3. יכולת להתמודד לבד עם קשיי נשימה ומצבי לחץ שמקורם בגוף
4. הפגת כאבים הקשורים בשרירים תפוסים ובחוסר איזון בין צדי הגוף
5. איזון הבדלים בין צדי הגוף באופן עצמאי ומתחדש
6. הפגת כאבים שמקורם אינו ידוע דרך תנועה ספונטנית וקשב לגוף
7. שליטה בסוגרים וחיזוק הרגשת הביטחון אצל אנשים שהחלשות השליטה פגעה בביטחונם העצמי
8. התנסויות מדיטטיביות מתוך תנועה

תנועתם של אברים מוגבלים בעזרת אברים חופשיים בשיטת פאולה

לאברים שתנועתם חופשית יש השפעה על אברים שתנועתם מוגבלת עקב שיתוק חלקי. לדוגמה: הלשון, גפיים, שקעים המצויים בלורדוזות שבעמוד השדרה, בכפות הידיים וברגליים ועוד.

כפי שהוזכר במאמרים שונים על שיטת פאולה ייחודה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה יכול להופיע במיטבו כאשר הפעלת גפיים המתקשות בתנועה מתחילה בתנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. התנועה המזדמנת לאבר המשותק נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים.

מבנה השלד וההשפעות של שיטת פאולה על בריאותו

מבנה עמוד השדרה של בני האדם כולל שלוש קשתות (לורדוזות): שתיים קעורות ואחת קמורה. הקשתות הקעורות הן הלורדוזה הצוארית הנמצאת באזור הצואר והלורדוזה המתנית בגב התחתון. הקשת הקמורה נמצאת באזור חוליות קשת החזה. הקשתות האלו מכונות גם שקעים. חלק מהאנשים סובלים מכאבי גב ובעיות מבניות בשלד בגלל קשתות ארוכות מדי או מקוצרות מדי. שקעים מסוג אחר מצויים בכפות הידיים ובכפות הרגליים. המשותף לשתי קבוצות השקעים הוא ההשפעה שיש לקיצורים שונים של השקעים על תנועה, יציבה וכאבים. שתי הקבוצות משפיעות זו על זו בהיווצרות חוסר איזון בין חלקי השלד, אשר נוטים להתקצר בהעדר תנועתיות טיפולית לשמירה על גמישותם והארכתם.

רוב שיטות הטיפול המנואליות בתחום הרפואה המשלימה עוסקות בהארכת השקעים ובשמירה על גמישות המפרקים. כל שיטה עושה זאת בדרכה. הייחודי לדרך העבודה של שיטת ההפעילות בתחום זה הוא יצירת קשרים תנועתיים בין השקעים ללא פעילות מחשבתית. התרגול מבוסס על הפעלת הקשרים בין השרירים הטבעתיים והיא מחזקת ומשקמת את תנועת המפרקים והשקעים במשולב. המודעות של האדם לנטיות תנועתיות כוללות בגופו מתרחשת דרך התנועה ולא קודם לה.

שילובים בין תנועות מרפאות המתוכננות על ידי המחשבה לתנועות ספונטניות המתעוררות בעקבות התרגול גורמים לשינויים בתנועות הגוף בעקבות תרגול שיטת פאולה, הקשתות המקוצרות נעות מעצמן ומתארכות תוך כדי תרגול.

טיפול בפרקינסון בשיטת פאולה

הקשיים שמהם סובלים חולי פרקינסון  במצבי תנועה גורמת להם להמעיט בתנועה. תגובה זו משפיעה על ירידה הדרגתית בטווח התנועה ומיעוט ביצוע תנועות המשמרות את טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן לעקוף את המגבלות שכבר נוצרו דרך פיתוח דרכי תנועה חדשות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות. התרגול של שיטת פאולה שומר על טווחי התנועה ומחזיר כאלו שאבדו.

תרגול החזקת אצבעות לצורכי הגב, השלד, הנשימה והגמישות בשיטת פאולה

אצבעות הידיים אינן נראות כמו שרירים טבעתיים אחרים אך יוצרות קשרי גומלין עם שרירים אלו ועם שרירים משורטטים. התרגיל המוצג בצילום זה מדגים החזקת אצבעות כפולה, כלומר בהנחה שגב היד מופנה לרצפה הזרת עולה על הקמיצה (חמישית על רביעית) והאצבע עולה על האמה.

ניתן לתרגל כל אחת מהחזקות האצבעות בנפרד ובעמדות מוצא אחרות, כלומר אין הכרח שתנועת הידיים תהיה כלפי הגב, הידיים מושכות את הגוף למקום בו דרוש ארגון מחודש, זאת כאשר יש תשומת לב למקומות הדרושים לכך יותר ממקומות אחרים.

צילום התרגיל "נקודות בשקעי כפות הידיים" בשיטת פאולה

התמונה מדגימה את אחד המצבים שנוצרים במהלך תרגול "נקודות בשקעי הידיים" המתרגל מתבקש לגעת בשקעי כל אחת מכפות הידיים ולחפש אלו תנועות יעזרו לו להמשיך לחוש את הנקודות ללא מגע. הוא מוזמן לשוב ולגעת בנקודות כשהוא מאבד את ההרגשה שהתנועות יצרו. התמונה מדגימה מצב שבו ביד ימין האצבעות רחוקות יחסית אלו מאלו וביד שמאל הן קרובות זו לזו. הדבר נובע מתנועה חופשית ובלתי מתוכננת שנוצרת בידיים.

התרגיל מיועד לשחרר מתח מכל השרירים הקשורים בזרועות ובכתפיים וכן להשפיע על תנועת הגב.

מבט נוסף על חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

התרגול בשיטת פאולה יוצר מעברים בין פעולה מקומית לפעולה של הגוף כולו. המעברים נוצרים בחלקם ללא הכוונת המטפל/ת ובחלקם בעזרת הכוונה.

הפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת מכמה עמדות מוצא כגון: שכיבה על הגב, ישיבה בכיסא ללא ידיות, ישיבת צפרדע או עמידה. רוב המתרגלים זקוקים להתחיל בתרגול המבוסס על שכיבה כעמדת מוצא, זאת עקב ההרפיה הכרוכה בשכיבה והיכולת של הגוף להעביר ביתר  קלות תנועה ממקום אחד למשנהו במצבי שכיבה.

הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן היא בסיס חשוב לחיזוקה, המניפולציות שמסייעות משחררות את המחשבה מריכוז יתר הנדרש בשיטות אחרות. הפרדה זו נעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את השקע המוגזם בגב התחתון (היפר לורדוזיס) שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ לפנים. המעברים בין כיווצי הסוגר הקדמי ותנועת הגב לאחור לבין כיווצי הסוגרים הקדמיים ותנועת הגוף למרכז הקדמי נעשים תנועה מלאה. תנועה זו יכולה להעזר בתנועת כפות הרגליים ולעודד העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי במצבי עמידה. תרגול בעמידה יכול להעשות תוך כדי פעולות אחרות ולמנוע נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

תרגול פאולה לחולה פרקינסון

1. בשכיבה בברכיים מקופלות להעביר את תנועות כפות הרגליים מהקוים החיצוניים אל הקוים הפנימיים. העברת התנועה תעשה דרך הבהונות והעקבים כך שתיוצר תנועה בצורת הקוים החיצוניים של כף הרגל. ניתן להרים את הצד שאינו לחוץ אל המזרן.

2. החזקת הזרתות בכל אחת מכפות הידיים מעל הקמיצות. גב היד מופנה אל הרצפה

3. להפיל את הלשון אל הבסיס, לאפשר לשפתיים להישאר פתוחות במידה נוחה.

4. לשון נעה בתנועות מעגליות בחלל הפה

5. יד שמאל מזיזה את יד ימין ללא כוח וללא עזרת של יד ימין

6. סיבוב הסנטר במעגלים קטנים סביב עצמו, לאפשר לפנים להצטרף

תנועת שרירי הפנים וחלקם בהפעלת הגוף כולו בשיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות

מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה ועוד