"תקשורת" בין שרירים טבעתיים וחלקי גוף שאינם מוגדרים טבעתיים

הצילום מדגים פעילות עם תינוקת, לחיצת האצבעות של המטפלת בשקעי כפות הידיים של התינוקת נועדה לעורר תנועה בכפות הרגליים והידיים בפרט ובגוף בכלל. תינוקות הנוטים לסבול מעודף גזים בבטן שאינם משתחררים וגורמים לכאבים יכולים להגיב בשחרור גזים למגע שכזה גם אם הוא נראה רחוק מאזור הבטן לאדם שאינו מכיר את שיטת פאולה.
מבוגרים שגופם רגיש פחות מזה של תינוקות יכולים לחוש את השקעים על ידי לחיצה חוזרת בהם או תנועה שאינה מתוכננת. ברוב המקרים המטרות של מגע בשקעים קשורות במצב כפות הידיים או הרגליים, בכאב באזורים הקרובים לשקעים כמו כיווץ שרירים באמות הידיים ובכאבי גב.
במצבים שיש צורך לעודד תנועה אצל תינוקות המבוגרים לוחצים בעדינות לפי תגובת האבר (כף רגל או כף יד או שניהם) בגוף התינוק או הפעוט. הלחיצות יכולות כאמור לעודד תנועה, שחרור גזים או חיזוק פריסטלטיקה ועוד...

מה שטוב לשירה טוב לכאב!-מתוך מאמר של סימה אלה בידיעות אחרונות 1978

במאמר של סימה אלה, על שיכוך כאבים, בידיעות אחרונות 1978 מצאת את הדברים הבאים:
פאולה גרבורג פיתחה תיאוריה לשיכוך כאבים על ידי תירגול השרירים הטבעתיים בגוף האדם
 באמצעות תרגילים המיועדים לפה, לעיניים או לאף, אפשר להקל על מכאובי הגוף שסיבתם במחלות כאסטמה, מיגרנה, סינוסיטיס, שיתוק ילדים, עוויתות, דיכאון, תיפקוד לקוי של שלפוחית השתן, ורידים, טחורים, קשיי- דיבור ומקרים של ילדים הסובלים מהפרעות אורגניות במערכת העצבים.
 למסקנה זו הגיעה פאולה גרבורג, שביססה, על סמך נסיונה האישי, תיאוריה חדשנית על חשיבותם של השרירים הטבעתיים בגוף (ובכלל זה נימנים גם פי הטבעת וסוגר שלפוחית השתן), מאמינה, שפעולה תקינה של העיניים, האף והפה, משפיעה לטובה על אברי הגוף האחרים