כישורי תנועה הנלמדים בשיטת פאולה לריפוי אברים חלשים

אחד העקרונות הפעילים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להעברה של התנועה בגוף ל"אזורים אחרים", אותם "אזורים אחרים" הם שרירים טבעתיים שנחלשו והפעלתם הישירה תהיה פחות יעילה מאשר הפעלה דרך שרירים טבעתיים חזקים. כיווצי עיניים יכולים לעורר כיווצים בסוגרים הקדמיים אם יעשו תוך הקפדה על חזרתיות במשך זמן מתאים.התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. השינוי החשיבתי יכול לקדם איזון גופני וקשב חדש לגוף.  לדוגמה: כאשר מכווצים את העיניים חשוב לא להפסיק את הכיווץ כאשר חשים הצטרפות של תנועתיות במקום אחר בגוף. 

• ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מאזנת צד חלש. 

• יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה קדמי מסייע להפעלת צד חלש או פגוע

• , תפקוד הסוגר הקדמי מסייע למרכז את תנועת הגוף כולו. 

כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

טיפים לחיזוק רצפת האגן אצל נשים

• כשחושבים על כיווץ מוטב לדמיין אגרוף חלקי של כפות הידיים או על החזקת כדור.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבע והאמה מעודדת את היכולת לחוש את אזור הסוגר הקדמי בנפרד מהאחורי.

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הסוגר הקדמי לבין האחורי, מומלץ לא לכווץ את שני הסוגרים יחד. דחיפת הלשון אל מרכז בשפה העליונה עוזרת לחוש את הסוגר הקדמי בנפרד.

• כיווצים חזקים וממושכים מועילים פחות מכיווצים קלים במצבי חולשה.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

אימון רצפת האגן בשיטת פאולה

המתרגלת בחרה לכווץ את צד ימין של הסוגר הקדמי יותר מאשר את צד שמאל. הנחת הרגל על הכדור מאפשרת לה להניע את רגל ימין בחופשיות כולל תנועת פוינט בכף הרגל. תוך כדי בדיקת התנועה היא מקבלת עזרה מיד ימין בחיזוק התחושות על ידי דחיפת היד אל המזרון.

טיפול בבעיות רצפת האגן בשיטת פאולה כרצף מצבים

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף המצוי בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור מכיווץ יתר. חיזוק ושיקום נחוצים לנשים הסובלות מאחד הסמפטומים הבאים או מכמה מהם: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. הקוטב האחר שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן לא מדויקים. ולעתים גם מהתרוקנות חלקית של השלפוחית. ההרגל של נשים לשמור על אזור האגן מכווץ באופן קבוע משבש את את התחושות. האבחון של מקור הסמפטומים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בשיטת פאולה.

דוגמה מסדרת שיעורי פאולה במחקר על טרשת נפומה

שיעור 4:

ידיים על העיניים: ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים.

כיווצי פה: ניתן לכווץ את שתי השפתיים במעין תנועת נשיקה ועזיבה כלפי חוץ או לשאוב את השפתיים כלפי פנים ולעזוב כמו  בשתייה בקש.

ניתן לעשות בדרגת קושי עולה: לכווץ, לכווץ עוד יותר, לעזוב קצת...לעזוב לגמרי)

עקבים

אגודל לאצבע/ לאצבע ואמה: נגיעה ולחיצה של האצבע לאמה ועזיבה

כיווצי סוגר קדמי: כיווצים קלים של ספינקטר קדמי שפרושו כיווץ שני הפתחים הקדמיים. כדי להרגיש את הספינקטר כדאי ללחוץ את האגודל לאצבע בזמן הכיווץ בכל יד בנפרד.

לשון-לחיך עליון: לשון נוגעת בחיך העליון כמו חרב מונפת ועזיבה

בהונות ועקבים: לסירוגין-ניתן לבצע את התרגיל בשכיבה על הגב כאשר כפות הרגליים צמודות לרצפה ומרוחקות כסנטימטר או שניים זו מזו. במצב הזה ההצמדה לסירוגין יכולה לשלב הן לחיצת הבהונות אל הרצפה בו זמנים ללחיצת הבוהנים הגדולות זו לזו. יש אנשים החשים את הלחיצה ביתר קלות כאשר כפות הרגליים צמודות זו לזו לכל אורכן בעזרת הפלת הברכיים אל צדי הגוף. המרחק של הברכיים מהרצפה היא בהתאמה לנוחות המתרגל. במצב זה אין צורך להרחיק את כפות הרגליים כדי לבצע את הלחיצות לסירוגין.

חופשי: בטן

שין ארוך: ש ארוך-שאיפה של האויר ללא הכוונה ונשיפה תוך השמעת הצליל ש וכיווץ הסוגר הקדמי. אצל המנוסות בתרגיל הכיווץ של הספינקטר הקדמי מתעורר מעצמו.

כיווצי עיניים עדינים: כיווצים קלים של העיניים-העיניים עצמן יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגל/ת, הכיווצים יכולים להיעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או בניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין. בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת באישונים.

ידיים על העיניים: ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים.

עמדות מוצא בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, גדולתה של שיטת פאולה בתנועות לא מתוכננות של הגוף בעקיפין. תנועות אלו הן תוצאה של הקשרים המתעוררים בין השרירים הטבעתיים בעקבות תרגול. התעוררות הקשרים מתרחשת במצבי שכיבה יותר מאשר במצבים אחרים ולכן עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. קיימות עמדות מוצא נוספות לתרגול שיטת פאולה כגון:  ישיבה, עמידת צפרדע, עמידה על ארבע ועוד. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטיה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת הידיים על העיניים, עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

היתרונות של שימוש בשכיבה כעמדת מוצא רווחת הם שיפור המודעות של המתרגל לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון, וכן יכולתו הטבעית להניע את הגוף ללא תכנון המשתפרת בהעדר צורך להיזהר ממצבים לא צפויים בתנועתו. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי עמדת המוצא. עניין זה משתנה אם התרגול משולב בעמדות מוצא שונות המותאמות לצורכי המטופל כגון:

סוגים של ישיבה המזמנים עמדות מוצא לתנועה הם: עמידת צפרדע, ישיבה באופן המאפשר החזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים, מוטב לתרגל על  מזרון המונח על הרצפה או על גבי מיטה נמוכה, רחבה ויציבה.

סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו בסביבה המאפשרת תנועה בטוחה במרחב.

שילוב התרגילים בעמדות המוצא השונות מעודד שילוב בין מצבי התנועה של הגוף כולו לפעילותם של השרירים הטבעתיים.

טיפים נוספים לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרות להתרכז בתחושות השונות בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד לצורך חיזוק רצפת האגן ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לגלות כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

• הקשר בין מיקום הכתפיים, כפות הידיים וכיוונן ביחס לרצפה לבין היכולת לכווץ את הספינקטרים ולהפריד בינהם יכול להילמד על ידי ניסוי וטעייה או בעזרת מורה לשיטת פאולה.