איור לתרגיל בשיטת פאולה

האיור מדגים תרגיל בשיטת פאולה הניתן לביצוע במצבי שכיבה וישיבה. העברת כפות הרגליים מלחיצת העקבים אל לחיצת הבהונות כפלי הרצפה משפיעה על תנועת האגן. לאלו שמרבים לשבת נותן התרגול שחרור של האגן והגב ומונע התקשויות שרירים וכאבים הקשורים ממצבי ישיבה ממושכים. לאלו שסובלים מחולשת רצפת האגן מאפשר התרגיל לכווץ לסרוגין את הסוגרחם הקדמיים מהסוגר האחורי.

צילום התרגיל שקעים בכפות הידיים

צילום התרגיל שקעים בכפות הידיים מובא באחת הצורות שבהן הידיים מוחזקות כדי לחוש את השקעים.
ההוראה בתרגיל זה היא לגעת בשקעי הידיים ולהניח למגע, אחר כך לחפש כיצד להניע את הידיים כדי להמשיך לחוש את השקעים. המתרגל/ת מוזמנים להמשיך לגעת כאשר תחושת המגע נעלמת.
התרגיל מיועד לעודד תנועה חופשית, להפיג כאבים, להכיר את האפשרות להאריך לורדוזות בגב ועוד. המטרה האחרונה קשורה בצד התחושתי שיש בשיטת פאולה, דרך עידוד התנועה הבלתי מתוכננת בכפות הידיים יכולים מתרגלים להכיר תנועה כזו בגב, במיוחד כאשר הם מתרגלים עידוד תחושות בשקעי הלורדוזות בגב

תרגילים סטטיים בשיטת פאולה

שיטת פאולה כוללת קבוצה של תרגילים המכונה בין יודעי השיטה "תרגילים סטטיים" הכוונה לתרגילים שעיקר השפעתם על הגוף במניפולציה החדשה שהגוף נחשף אליה. הימצאותו של הגוף בהנחה שונה מהרגיל על פני משך זמן וללא צורך לחזור על תנועות משנה יש לה השפעה מיוחדת. היא יכולה לשחרר מתח במקומות שחשופים להצטברות מתחים, להאריך קיצורים ולהרגיל שרירים לפעול אחרת. דוגמאות לתרגילים כאלו הן: הנחת כפות הידיים על העיניים, הסתכלות של שתי העיניים לצד שמאל, שכיבה על הצד  הדומיננטי והחזקת הקרסול הלא דומיננטי בעזרת היד הלא דומיננטית, פתיחה של הפה, ועוד. כל אחד מהתרגילים המוזכרים כאן יכול להעשות באופן שהמתרגל מוסיף לו תנועה אחרת, משחרר את המנח הסטטי וחוזר לארגנו מחדש או באופן שממעיט בתנועה ובכל מקרה אין כוונת ההגדרה "תרגיל סטטי" לעצור תנועה. הכוונה העיקרית היא לסייע למתרגל לארגן שינוי בגופו מתוך הימצאות הגוף במצב בלתי רגיל. המצבים הבלתי רגילים שהוזכרו למעלה כמו הנחת הידיים על העיניים או פתיחה של הפה נותנים מענה לצרכי תנועה הטמונים בגוף ואינם מקבלים מענה אצל אנשים רבים. לדוגמה: נשימה חלקית, הפעלה יתרה של המבט ומתח בתנועת הצואר עקב כך, מתח וקיצור בשקע הגב התחתון, המצב הבלתי רגיל מזמין תנועה (לרוב קטנה) שאינה בהכרח  באזור שאליו כוון המצב הסטטי. תפקידו של המתרגל הוא להתחיל את התרגול במצב הסטטי המוצע ולהמשיך במצב או תנועה שהגוף מושך אליו כולל עזיבת התרגיל או עזיבתו וחזרה אליו. דבר שלעתים חוזר על עצמו פעמים רבות.

 הגוף המבצע תרגילים סטטיים מוזמן לנוע לפי תחושותיו של המתרגל וערנותו לרצונו של גופו כפי שמתעורר בו מתוך המנח. אופיו של התרגיל נוסף אם כך לסטטיות ואינה מהותו של המצב הגופני. להבנתו של מצב זה יש חשיבות מהותית משום שלא פעם דוקא מתוך עצם ההישארות במצב של תרגיל סטטי צצה ועולה לה תנועה או סדרת תנועות בלתי מתוכננות הנחוצות לגוף המתרגל יותר מכל.