שיקום תפקודים פנימיים ותנועתיים

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים, לרוב כתנועה מכווצת ומשחרררת או תנועות פתיחה וסגירה. נוסף לשרירים הנראים טבעתיים כגון: השרירים שמסביב לעיניים, הפה שרירי הנחיריים והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן (במצבי החלשות), קבוצת שרירים שאינה נראית טבעתית מקיימת קשרים הדדיים עם השרירים הנראים טבעתיים כגון:, הגבות, הלשון, שקעי כפות הידיים, כפות הרגליים, השקעים שבמרכז הלורדוזות של עמוד השדרה וקצות אצבעות הידיים..

בגוף בריא פועלים כל השרירים הטבעתיים יחד ומפעילים זה את זה. בגוף שבריאותו נחלשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה על ידי תנועה של שרירים טבעתיים אחרים.

הפעלת הגוף בשיטת פאולה מסייעת להמשכיות התנועתיות במערכות פנימיות ואינה דורשת כוח שרירי. שיפור איכות החיים מתבטאת הן בשיקום שרירים שנחלשו והן בעצמאות המוקנית למתרגל לתרגל לבד, להכיר תנועה שאינה כוחנית ולשמור על גמישות הגוף ללא מאמץ.

הטיפול בבעיות תפקודיות כולל: שיפור השליטה בשרירי רצפת האגן (צניחת רחם, בריחת שתן, תפקודי מערכת העיכול,) איזון בין צדי השלד, הפגת כאבים ושמירת התפקוד הכללי עם אנשים החולים במחלות כרוניות כולל בעיות בריאות והפרעות במערכת הנשימה.

מרכוז הגוף על ידי תנועת השרירים הטבעתיים הזוגיים

קל לזהות את השרירים הטבעתיים הזוגיים ואף להעזר בהם ליצירת קשרים בין שרירים טבעתיים אחרים. אלו הם העיניים, הנחירים כפות הידיים והרגליים.
הפעולה הפחות פשוטה לתאור היא הפעלת שרירים טבעתיים שאינם זוגיים וניתן לחלק את תנועתם בעזרת מחשבה על שני צדדים, כשמניעים את האחרונים לאחר הראשונים הגוף נוטה לפעול מעצמו ומשלים את ההשפעה המחשבתית.

(מי שהתרגל לחשוב על שרירים טבעתיים כשרירים שצורתם עגולה יתהה מן הסתם מדוע כפות הידיים והרגליים מוגדרים כאן כשריר טבעתי, ובכן, ההענות של מרכזי כפות הידיים והרגליים לתנועה הטבעתית היא עיקר ההסבר.)
תרגילים לארגון מרכז הגוף

1.      כיווץ לסירוגין של העיניים בנפרד אחת נפתחת והאחרת מתכווצת. להפעיל את כל שרירי הפנים בצד המתכווץ כדי להקל על תנועת העין, או להניע את הלשון כלפי העין שרוצים לכווץ.

2.      אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין, להניע ולשנות את מיקום הידיים ביחס לגוף בהתאם לצורך של הגב. ברכיים עומדות ופונות לתקרה היא עמדת המוצא המאפשרת לאגן להצטרף בקלות כלומר ניתן לצרף תנועה באזור האגן המחלקת את האגן לשני צדדים ומזמינה הרמה לסרוגין של צד אחר יחד עם אגרוף היד באותו הצד.

3.      הצמדת בהונות ברגל ימין ופישוקן בשמאל לסירוגין.

4.      הצמדת אצבעות ביד ימין ופישוק ביד שמאל לסירוגין.

תנועה דמויית חלוקה זוגית בשרירים שאינם זוגיים

      כיווץ הסוגר הקדמי מתוך מחשבה שהסוגר דומה לפה. בתנועות הפה הצד המתכווץ מושך מעט את הצד שאינו מתכווץ, תנועה דומה יכולה להתרחש בסוגר הקדמי, ניתן להעזר בתנועות  הידיים כשהן מדמות משיכה של הצד המתכווץ. תנועות נוספות שעוזרות לחלק את הסוגר הקדמי הן הרמת העקבים ולחיצת הבהונות בצד שאנו מעוניינות לכווץ בסוגר לצורך עידוד הרגשת ההפרדה, וכן הטיית כפות הרגליים לסרוגין באופן שלחיצת הקו הפנימי של כף הרגל תסייע לחוש את הסוגר במיוחד בצד הרגל שחלקה הפנימי נלחץ,

    חלוקת התנועה בסביבת הסוגר האחורי לשני צדדים אינה נוגעת לסוגר עצמו אך מסייעת לשחרורו ולכן יש לה חשיבות

נשיות מנקודת מבט של שיטת פאולה

שרירי רצפת האגן הם הגדרה למכלול מצבים באחד המקומות החשובים ביותר בגוף האישה. זוהי קבוצת שרירים שמשפיעה על חיי נשים במצבים רבים, בין אם מדובר בלידות או בשינויים ותופעות המתרחשים גיל המעבר, בהחלשות שמקורה מבנה פיסיולוגי, או בפעילות כוחנית. מקור הבעיות אינו תמיד חולשה. במקרים לא מעטים דרוש לימוד ההרפיה באזור לצורך חיזוקו.

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף המצוי בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור מכיווץ יתר. חיזוק ושיקום נחוצים לנשים הסובלות מאחד הסמפטומים הבאים או מכמה מהם: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. ברוב המקרים שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן שאינם מדויקים. יחד עם זאת יש נשים שאינן סובלות מקשיים בתפקוד מיני אך התרגלו עם הזמן לשמור על אזור האגן מכווץ ופיתחו כיווץ קבוע באזור המשבש את התחושות. האבחון של מקור הסמפטומים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בשיטת פאולה.