מדוע בריחת שתן היא בושה?-שיטת פאולה

שיטת פאולה אינה מוכרת לרבים מסיבות רבות. החשובה ביותר והבעייתית ביותר היא שזו בושה לומר "הייתה לי בריחת שתן", "סבלתי מבריחת שתן"
בלשון עבר, אפילו על בעיה שפתרנו אנו, רוב הנשים, מתקשות להודות שחוינו.

זה לא כמו אונס שתמיד יהיה גבר שיגיד שזו אשמתנו, זה לא שחסרות נשים שסובלות מזה. מחקרים בעולם מדווחים על 40 אחוז של נשים שסובלות ותקופת דחייה ממוצעת, כן ממוצעת של 4 שנים.

אבל בריחת שתן זו בושה, כנראה שכל אמהות העולם אשמות

תרגול שיטת פאולה עם ילדים-באלו מצבים וכיצד

המצבים המתאימים ביותר לבוא עם ילדים לטיפולי שיטת פאולה הם: בריחת שתן ו/או צואה, בעיות נשימה, בעיות יציבה, "טיקים", קשיי הרדמות, קשיי ריכוז ועוד
שיטת פאולה אינה כוללת מגע מלבד מצבים שהקשר עם הילד מתאים לכך. הורים שותפים בטיפולים ומוטב שהמגע יהיה שלהם. רוב התרגול נעשה דרך משחקים. ילדים שמתאים להם תרגול מסודר ומונחה לומדים לתרגל כמו מבוגרים.
משחקים לדוגמה שבהם משתמשים בשיטת פאולה הם:

1. שחייה על כרית-להניח כרית נוקשה על הרצפה בין החזה של הילד לתחילת הרגליים, הילד שוכב על הבטן ו"שוחה" שחיית חזה. המורה מכוון לכיווץ עיניים והורדת הראש בזמן האמור להקביל לכניסת הראש ל"מים"
2. להחזיק קשית אחת או שתיים בפה ואחר כך לכווץ את הפה בלי הקשית כלפי פנים
3. לתת בוקסים ב"נחום תקום" או באויר או בכרית בוקס או בכדור. לשמור על ידיים מאוגרפות הפועלות לסרוגין
4. עמידה על קצות אצבעות, הליכה בהמשך לעמידה,
5. גלגול כדורים מוסתרים תחת בד
6. עמידות שש, ארבע לתנועות  דמויות "כלב"  ו"חתול"

תנועה בשיטת פאולה וכוכבי ים

התנועה הפאוליסטית דומה מאוד לזו של כוכב ים

הפעלת שקעי הגוף ותנועה חופשית מתוכם

התמונה מציגה את אחד המצבים שנוצרים כאשר מנסים לחוש את שקעי הידיים לאחר מגע בהם. ההצעה בתרגיל זה היא ללחוץ בעזרת אצבע בשקע היד ולתת לתנועה לאפשר לנו לזכור או לחוש את המקום.
התרגול מעודד תנועה חופשית של הידיים, הזרועות, הגב ועוד

החוקיות של שיטת פאולה בגוף עקב מגע

רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית שהמתרגל עושה על פי הוראות המטפל. צד פחות מוכר בשיטה הוא השימוש במגע.. המגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים שאין ביכולתם להניע את גופם מסיבות מגוונות. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע או לאחריו. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות שהוא מעורר ומתבונן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. יכולת הפעולה העצמית של הגוף יכולה להתעורר בעקבות מגע כפי שקורה  בתרגול פעיל. העזרות במגע יעילה עם ילדים בגילאי שלוש עד עשר בשלב שבו יש קשר טוב עם המטפל. התגובה של הגוף משתנה ומשתכללת בעקבות המגע באופן שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא באזור שאליו הופנה המגע.

התאמת שיטת פאולה ומגע ברוח השיטה למחלות קשות

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים בכך. בעבר נכנסו לקטגוריה זו תינוקות וקשישים בלבד, ככל שהמידע על מחלות היוצרות תשישות הולך ומתפשט ניתן להתאים את המגע לחולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית, לחולי פרקינסון וטרשת נפוצה ועוד שכן המגע מנטרל את הקושי של אנשים אלו להתעייף מכל תנועה שהיא.

המגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים ולכן הוא צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהתגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, מתרחשות בגוף בדרך עצמאית בעזרת מגע כפי שהן מתרחשות על ידי תרגילים.

מהלך לידה אופייני ותרגילי פאולה המותאמים לשלבי הלידה

נהוג לחלק את הלידה לשלושה שלבים: כאבים המסמנים את השלב הראשון של הצירים. התקדמות מידת הפתיחה של תעלת הלידה המאובחן על ידי מיילדות או רופאים. והלידה עצמה.

בשני השלבים האחרונים יכולה יולדת שהכינה עצמה לתרגל לפי שיטת פאולה להיות פעילה יותר ממה שמציע הצוות הרפואי במחלקות היולדות הרגילות  ולחפש כיצד להתאים את התרגילים שלמדה היטב במהלך ההריון לשלבי הלידה. בשלב זה חשוב לזכור כי לגוף יכולת טובה במיוחד במצבי כאב לפעול מתוך עצמו באופן שאינו מוכתב מהמחשבה. התרגילים שיופיעו בהמשך הם המלצה לשעת ספקות אך היכולת להענות למה שמזמן הגוף כמו תנועה המארגנת הרפיית כאב חשובה יותר. 

תרגילים המתאימים לכל השלבים ובמיוחד לשלב הראשון

הפעלת כפות הידיים לסרוגין כך שכאשר יד אחת  מתאגרפת האחרת נמתחת והאצבעות מתרחקות.

כיווצים של העיניים : כיווצים קלים של העיניים, העיניים יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין, או להיות חזקים וממושכים. 

ידיים מונחות על העיניים בשכיבה על הגב או על הצד ולשים לב לתחושות המתעוררות ולמצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בזמן שהידיים מונחות עליהן.

פתיחות פה והשמעת קולות

תרגילים לשלב השני של הלידה להפגת כאבים ושחרור

ש ארוך: נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש. בשונה מהפעלת התרגיל לצורך חיזוק רצפת האגן או איזון מערכת הנשימה אין מקום בשעת לידה לשלב את כיווץ הספינקטר הקדמי בתרגיל. העזרה של תרגיל זה ללידה מתבטאת גם בהפגת כאבים וגם ביצירת תנאי נשימה נוחים. חשוב לדעת שאין צורך לכוון את צליל הש, יש אפשרות שיישמע כס. אך חשוב שיישאר בתחום הש והס.

·         פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך.

·        השמעת קולות נמוכים וחלשים הנובעים באופן ספונטאני מפתיחת הפה.

תרגילים למהלך הלידה:

·        ש מקוטע, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל ש באופן מקוטע. השמעת הש בזמן הנשיפה באופן מקוטע גורמת לפתיחה של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.

·        ש ארוך כפי שתואר קודם לכן.

·        בזמן תנועה על כדור כוח הטיית כפות הרגליים כלפי חוץ כך שרק הקוים החיצוניים של כפות הרגליים יהיו פעילים ויעודדו ריכוז כוח בגב.

תרגול שיטת פאולה עם ילדים

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בספינקטר הקדמי כלומר בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה שהילד מבצע בעומדו במקום לעשות פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לספינקטר הקדמי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

שליטה בסוגר האחורי תושג אם כן על ידי הרמת הבהונות ולחיצת העקבים. זו תנועה שדורשת עזרה כדי שהילד יישאר יציב. לאחר שקיבל עזרה מהמבוגר הוא יכול לחפש תנועות ידיים ואברים אחרים המסייעים לו להישאר במקום. 

תרגול שיטת פאולה עם ילדים

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

 הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בספינקטר הקדמי כלומר בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה שהילד מבצע בעומדו במקום לעשות פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לספינקטר הקדמי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

שליטה בסוגר האחורי תושג אם כן על ידי הרמת הבהונות ולחיצת העקבים. זו תנועה שדורשת עזרה כדי שהילד יישאר יציב. לאחר שקיבל עזרה מהמבוגר הוא יכול לחפש תנועות ידיים ואברים אחרים המסייעים לו להישאר במקום.