הפגת כאבים, הגדלת טווחי תנועה ועידוד תחושות בשיטת פאולה

הפה מסייע להרפיית כאבים במקומות שונים בגוף. מצב תפוס של הלסתות גורם לכאבי גב וצואר וקל יחסית לשחרר את אחיזת הלסתות דרך תנועת השפתיים והלשון. לעתים מתאפשרת הרפיה של אברים כמו האגן, העורף והחזקת הגב כולו בעזרת תרגילים הקשורים בתנועת הלשון בפה. כמו כן יכולה הלשון לעורר תחושות בסוגרים ולסייע בבעיות כמו כאבים הנגרמים עקב החלשות סחוסי האגן, תופעה אופיינית להריונות ולאחר לידות. 

בתהליכי עבודה עם חולת פיברומיאלגיה כבת חמישים התברר כי ריכוז מחשבתי בנקודות מסוימות בכפות הידיים לאחר לחיצה עליהן וניסיון לעודד תחושה בהן בעזרת דמיון מאפשר הנעת האצבעות למרחקים, טווחים ואופנים שהמטופלת חשבה שאין לה ולכן לא ניסתה להניע את ידיה דרך האצבעות. 

על פי שיטת פאולה ניתן באמצעות תרגילים מסוימים של אצבעות הידיים לשנות את צורת החזקת הכתפיים והגב, התנועות הקטנות הדורשות ריכוז ולא כוח מאפשרות לשרירים שנחלשו או שהורגלו שלא לפעול מתוך הפחד מהכאב לחזור ולפעול.

התאמת שיטת פאולה ומגע ברוח השיטה למחלות קשות

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים בכך. בעבר נכנסו לקטגוריה זו תינוקות וקשישים בלבד, ככל שהמידע על מחלות היוצרות תשישות הולך ומתפשט ניתן להתאים את המגע לחולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית, לחולי פרקינסון וטרשת נפוצה ועוד שכן המגע מנטרל את הקושי של אנשים אלו להתעייף מכל תנועה שהיא.

המגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים ולכן הוא צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהתגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, מתרחשות בגוף בדרך עצמאית בעזרת מגע כפי שהן מתרחשות על ידי תרגילים.