תרגילים משיטת פאולה, פורסם בעלון האגודה הישראלית לטרשת נפוצה על ידי חולת טרשת

כשהעיניים פקוחות, לקרוץ חזק, כל פעם בעין אחרת, למספר שניות, כשהשנייה נשארת פתוחה, ולחזור על פעולה זו שוב ושוב.

 לומר בקול "אוו אי",לסרוגין, כאשר השפתיים מכווצות חזק כנשיקה ב "אוו", ומחייכות חזק בפה סגור לצדדים ב"אי".

בראש ישר ללא תזוזה ובעיניים פקוחות להזיז את האישונים בלבד, מצד לצד, להביט לנקודה רחוקה.

 בפה סגור מרימים את קצה הלשון למעלה ולוחצים חזק לכיוון החך במרכז למספר שניות, משחררים, ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לכיוון האף, ובמקביל מכווצים את השפתיים חזק כמו בנשיקה, למספר שניות , משחררים ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לצדדים (ימין ימינה, שמאל שמאלה), כשהשפתיים מחייכות חזק בפה סגור למספר שניות. משחררים ושוב.

עוצמים עיניים רגיל, ואז מהדקים מעט את העיניים למספר שניות, ומרפים וחוזרים על פעולה זו שוב ושוב כשהעיניים נשארות עצומות כל הזמן.

 עוצמים עיניים רגיל, מדמיינים קפיץ המחובר לאישונים בצד הפנימי של העין, ומדמיינים את הקפיצים נמתחים כלפי פנים לגב הראש חוזרים לאישונים.

 בעיניים פקוחות ובלי להזיז את הראש, מרימים את הגבות למעלה גבוה, מביטים למעלה למספר שניות, ואז מורידים את הגבות והמבט מטה למספר שניות, ושוב . יש לבצע כל תרגיל 10 דקות רצוף

תנועת הלשון והשפעתה על הפעלת שרירי רצפת האגן בשיטת פאולה

הלשון יכולה לשפר את הרגישות של המתרגלת לתנועה בשרירי רצפת האגן, לחזק את הפעלת השרירים במצבי תנועה שונים ולהוסיף גוונים לתחושות באזור

1. בישיבה או בשכיבה מומלץ לכוון את קצה הלשון אל החיך, להרפות ולכוון שוב. אם לא מתעוררת תגובה כדאי לנסות אותה תנועה כשהשלפוחית מלאה

2. כאשר הלשון נלחצת לסרוגין לצדי הפה בחיך העליון תוך לחץ קל אל השן האחרונה או החניכיים מעליה, יכול להיווצר קשר לתחושות באזור הסוגר הקדמי, במיוחד למי שניסתה להפעיל את הסוגר הקדמי באופן מחולק.

3. כאשר מניעים את הלשון על פני השפתיים, בעיקר על הקו שבין החלק הפנימי לחלק החיצוני. תוך כדי הפעלת לחץ קל ובזמן ישיבה על האסלה משתחרר שתן שנותר בשלפוחית. רצוי לשנות את הכיוון ואת קצב התנועה ולעקוב אחר תגובות נוספות שמתעוררות בגוף.

פתיחה וסגירה בשרירי הפנים-למי ולמה זה טוב?!!!

תרגול הפתיחה והסגירה מסייע להבנה שלרוב אנחנו לא סוגרים את כל אזור המגע בין שתי השפתיים או את העפעפיים, אלא אם כן הופנתה תשומת לב מיוחדת לאזור.בשפתיים ניתן לנסות לשים לב לשני מקומות מסוימים שנבחרים במהלך התרגול ולהפנות תשומת לב לסגירה שלהם.

הסגירה ההדוקה גורמת ל

אנשים לא מעטים למאמץ בעורף ובצואר ומשם לתנועה לא טובה לעמוד השדרה כולו. הפה יכול להיות נקודת פתיחה לטיפול במצב עמוד השדרה. הוא מאפשר את שחרור הנשימה, ומוביל את מנח עמוד השדרה.

בצילום מוצגת סגירה מתוך הרגל

תנועות הפה והשלד. כיצד לגרום לשפתיים ולפה להרפות מתחים בעמוד השדרה

בצילום למעלה פה של אישה מיומנת בתרגול שיטת פאולה שמכוונת את שפתיה לסגירה נוחה של הפה, בצילום התינוק הדגמה של סגירה טובה שאינה קשורה במחשבה או בתשומת לב

כאשר יש עניין להניע את פתחי הגוף ללא תכנון מומלץ להתחיל מהפעלת הפה, הלשון והשפתיים בצורה  חופשית. כאשר חוזרים על הנעת הפה בפתיחה ובסגירה פעמים רבות מגלים שזו אינה תנועה קלה או מובנת מאליה כפי שחושבים, אנשים לא מעטים נוטים לנסות להגיע לפתיחה גדולה ככל האפשר כשמבקשים מהם לפתוח את הפה, דבר שאינו נחוץ כלל, תרגול הפתיחה והסגירה מסייע להבנה שלרוב אנחנו לא סוגרים את כל חאזור שיש בו מגע בין שתי השפתיים באופן נטול תשומת לב, אין צורך בכך וניתן לנסות לשים לב לשני מקומות מסוימים שנבחרים במהלך התרגול ומגיעים לידי סגירה.

הסגירה המלאה מביאה אנשים לא מעטים למאמץ בעורף ובצואר ומשם לתנועה לא טובה לעמוד השדרה כולו. הפה יכול להיות נקודת פתיחה לטיפול במצב עמוד השדרה. הוא מאפשר את שחרור הנשימה, ומוביל את מנח עמוד השדרה.

שינוי היחס לסוגרים בעקבות תרגול שיטת פאולה

פתחי הגוף-הם נושא חשוב להכרות, הפעלה ושליטה, מוטב להניע את פתחי הגוף באופן חופשי וללא תכנון. הכרות קלה יותר עם פתחי הגוף מתאפשרת בעזרת שיטת פאולה. תרגול שיטת פאולה מאפשר לחזק את הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ולעודד תגובות ספונטניות של הגוף.

כאשר יש עניין להניע את פתחי הגוף ללא תכנון מומלץ להתחיל מהפעלת הפה, הלשון והשפתיים בצורה

חופשית. כאשר חוזרים על הנעת הפה בפתיחה ובסגירה פעמים רבות מגלים שזו אינה תנועה קלה או מובנת מאליה כפי שחושבים, אנשים לא מעטים נוטים לנסות להגיע לפתיחה גדולה ככל האפשר דבר שאינו נחוץ כלל, תרגול הפתיחה והסגירה מסייע להבנה שלרוב אנחנו לא סוגרים את כל חאזור שיש בו מגע בין שתי השפתיים, אין צורך בכך וניתן לנסות לשים לב לשני מקומות מסוימים שנבחרים במהלך התרגול ומגיעים לידי סגירה.

ההצעה לתת לגוף להגיב בכל מקום אפשרי ביחס לתנועות החופשיות באבר שהוחלט להניעו דרך כיווצים

והרפיות או פתיחות וסגירות, ייחודי לשיטת פאולה.

החלקים האנושיים של יצורי הפרא בספרו של סנדבנק ושיטת פאולה

למרות שיצור הפרא שבתמונה
חסר שם וקשה לדעת אם הוא רק פרי דמיונו של הצייר או של הסופר, יש לו מאפיינים אנושיים כמו מבנה כפות הרגליים, יכולתו לשבת באופן שדומה לישיבת בן האדם ושונה מצורת תנועה של בעל חיים בגודלו, ואפילו מבנה הפנים.

צורת ישיבתו מעוררת מחשבה על הרהורים, התבוננות, אך בהיותו חסר מודעות לגופו הוא מייצג כמה תופעות אנושיות במצב הפנים שמפריעות לבני אדם מעבר להשערותינו, לדוגמה: העדר שפתיים או העדר מגע עם שפתיים, מיעוט תנועה בעיניים והעדר צואר.
תרגיל שמסייע לתנועה של הפה ומעלה את המודעות לפה ולשפתיים הוא תרגיל שבו לאחר הרחקה קלה של השפתיים מחפשים שתי נקודות שנוח להפגישן, אם מסתפקים בהכרות עם הפגשת נקודות אלו שוב ושוב מגלים שפתיחת הפה וסגירתו לא קשורה בהכרח בהרחקת השפתיים עד למקסימום. ניתן להחליט מראש על זוגות של מקומות סמטריים על פני השפתיים ולעבור בין פתיחות לצורך בדיקה משוה איפה אנחנו חשים נוח יותר עם סגירת השפתיים או הצמדה חלקית.

התנהגויות מנומסות הן הרקע לשימוש לא בריא בפנים-שיטת פאולה

צורות החזקה של הפנים בעקבות מודעות לשפתיים או רצון להסתיר את השיניים גורמות למתח שאינו רצוי בפנים.
הדוגמאות מהתמונות השונות מערבות מצבים בריאים ופחות בריאים

המצולמת מודעת לצילום ומחזיקה את השפתיים הדוקות. לכן הסנטר נמשך כלפי החלק העליון של הפנים, לעומת תמונות אחרות של אנשים מצולמים השפה העליונה של המצולמת מלאה ופועלת במיטבה, כדי לסגור את הפה השפה התחתונה נכנסה לתוך הפה, סביר להניח שהיא החלשה בין השתיים.

דוגמה לשפתיים מלאות
ללא מתח
יש איזון בין העליונה לתחתונה הן מבחינת המיקום שלהן זו ביחס לזו והן מבחינת המלאות

הצילום הוא של גבר בן 87, אנשים בגיל זה סובלים לרוב מצמצום שטח השפתיים, ניתן לראות צמצום זה בשפה העליונה, יחסית לאנשים בגילו היחסים בין השפתיים מאוזנים והשפה התחתונה מלאה. 

דמיון בין תנועות פה ביניקה, בנגינה ובתרגול שרירים טבעתיים

 שימו לב לתנועת הפה של הנגנים בכלי הנשיפה ושל התינוק היונק. תוכלו בקלות להבחין כי הן דומות. מראה דומה יש לאחד מתרגילי פאולה שבו כיווצי השפתיים כלפי חוץ משפיעים לטובה על פעולות הגוף כולו.

שרירי הפנים וחיזוק רצפת האגן-שני אזורים ששיטת פאולה משתמשת בהשפעתם ההדדית

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים,  הנחיריים, והפה הכולל השפתיים והלשון. התנועה של שרירי הפנים הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים ברצפת האגן, בידיים וברגליים. זו אחת הסיבות שלמתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הלשון היא שריר שנהוג לשמור חבוי בפה מטעמי נימוס, ילדים ואנשים שמתקשים בשמירה על שיווי משקל נעזרים באופן טבעי בלשון על ידי הנחתה בין השפתיים במקום שהם צריכים את האיזון.

תרגול שיטת פאולה בעזרת הלשון מסייע לשחרור כאשר נותנים לה ליפול אל בסיסה או מחפשים לצורך שינויים בגוף כולו כיצד מיקומה יכול לעזור.

לדוגמה:הרמת קצה הלשון כלפי מעלה מעמיקה את הנשימה, מוטב שחלק מהלשון יהיה מונח וחלק יצביע כלפי מעלה.

בתמונה השימוש של כלבים בלשון המוכר כאמצעי קרור הגוף, לאדם אין צורך בהרגלים של כלבים אך הניסיון לחקות בעלי חיים מלמד על תחושות חדשות שיכולות להתעורר בגוף האדם דרך ניסיונות להניע את הלשון.

השרירים הטבעתיים בפנים והשפעתם על תרגול שיטת פאולה

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים, הנחיריים, והפה הכולל שפתיים ולשון. בהשואה למספר השרירים הטבעתיים בחלקי הגוף האחרים יש לפנים השפעה רבה על הגוף כולו. תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים ברצפת האגן, בידיים וברגליים. זו אחת הסיבות שלמתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם השיטה. הן בשרירי הפנים והן בהתכוונות לשרירים טבעתיים בחלקי הגוף האחרים מומלץ תמיד להניע את השרירים בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בכל השלבים של לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הלשון ותרגולה לצורך מערכת העיכול

הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף. תפקידיה הנוספים הם העברת טעם למוח, השתתפות ביחסי מין, והפקת את צלילי הדיבור. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים הגורמים להפעלת הלשון באופנים שאינם דומים לתפקודיה הרגילים, רוב רובם של התרגילים מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, לאזן קושי בתנועה או להקל במצבים שיש קשיים לחוש אזור מסוים כדי לתרגל. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", מכוון להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הסוגרים. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. גם זה תרגיל המסייע לחוש את ההפרדה בין הסוגרים. הייחודי לו הוא עזרתו במצבי עצירות.

צילום התרגיל "שפתיים מתכווצות אל פנים הפה", הדגמת מרכוז.

הצילום שלפנינו מציג אישה שמרכז הגוף שלה מובהק ומורגש הן בצילום והן בחייה. יש סימטריה בין הכתפיים, בדרך החזקת הפנים והצואר ובמבט שהיא מישירה לפנים. חוסר הסימטריה היחיד נראה בעיניים, אלא שלרובנו אין סימטריה מלאה ולכן זוהי הדגמה של איזון טוב בין צידי הגוף.
התמונה נבחרה משום שהיא מיצגת הגזמה במיקום השפתיים ובהחזקתן ביחס לצורכי הגוף.
לו היה מדובר בהדגמת תרגיל יש בהחזקת השפתיים תנועה דומה לתרגיל "כיווץ שפתיים אל פנים הפה", יש כמובן אפשרות שהצורך להיות ולחוש במרכז גופה עורר צורך להחזיק את השפתיים באופן ממרכז מבלי שתהיה מודעת לכך, שכן התנועה של הנעת השפתיים פנימה יכולה לעודד את הסוגר הקדמי שמחזיק את החלק הקדמי של הגוף במרכז

תרגילים פחות מוכרים משיטת פאולה

• כיווצי עיניים מתוך משיכה של העפעפיים פנימה, להוסיף שרירים נוספים בפנים כגון: גבות, נחיריים,

• אגודל נלחץ אל ארבע האצבעות הנותרות, 

• פתיחת פה על ידי הפלת הלשון אל הלסת התחתונה 

• לשון צפה, לתת ללשון לנוע בפה בלי לגעת במקום כלשהו

• ללחוץ  את כריות כפות הידיים מיד ימין ומיד שמאל אלו לאלו ולהרפות,

• לדחוף כדור בין הברכיים כאשר הבהונות פונות אלו לאלו

• משיכת השפתיים פנימה לחשוב על שתייה בקש, איסוף ומשיכה

שיתוק מוחי ושיטת פאולה

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על סמפטומים של בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:

o        קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים לדיבור בלתי ברור ולקשיים בהיגוי מלים, אם הפה נמשך לאחד מצדי הגוף, הדובר/ת מאבדים שליטה על הפקת הצלילים. הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מסייעת לחיזוק מידת השליטה בפה. הדיבור נעשה ברור כל עוד ממשיכה ההעזרות בתנועות אלו.

o        שליטה בפה לצרכים תפקודיים כרוכה בשילוב פעולת הלשון, השפתיים, הלסתות ובית הבליעה. השפעת צלילים שונים המשולבת בנשיפה או שאיפה מאפשרת לשלב בין כמה תנועות הפה. במהלך תרגול השמעת הצליל ששש תוך כדי נשיפה הגוף מצרף מעצמו את תנועת השפתיים והלשון, בשיטת פאולה הגוף לומד להשמיע צליל כמו ש לאחר שנעזר בנשיפה מסוימת לצורך הפרחת בועות סבון, את כוח הנשיפה המדויק הנחוץ לשם כך למד דרך תרגול נוסף של השרירים הטבעתיים שברצפת האגן, שילוב בין כמה שרירים טבעתיים יכול להיות בתחילה בלתי אפשרי לילד עם שיתוק מוחי אך לאחר שתרגל בנפרד התעורר בגוף המיזוג בין תנועת השפתיים לתנועת רצפת האגן ואלו אפשרו לנשימה לתמוך בהשמעת הצליל.

o        חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה זו. אצל מקצת מהמתרגלים מושכת תנועת העין את תנועת הסוגר הקדמי כאילו ניתן לחלק את הספינקטר. וכך גם לגבי קשרים בין שרירים אחרים. תרגול זה משפר הבדלים וחוסר איזון בין צדי הפנים, משפיע על קיצורים בעמוד השדרה ומאפשר להעזר בחוזקו של צד אחד כאשר חולשתו של האחר מונעת תנועה מלאה.

תרגילי פה בשיטת פאולה

1. כיווצי פה: ניתן לכווץ את שתי השפתיים במעין תנועת נשיקה ועזיבה כלפי חוץ או לשאוב את השפתיים כלפי פנים ולעזוב כמו בשתייה בקש. 2. כיווצי שפה תחתונה של הפה-בעזרת שתי אצבעות לנסות לצבות את השפה התחתונה, להניח לאצבעות ולדמות בתנועת הפה לבד את סוג הכיווץ שנוצר. אין צורך להגביל את תנועת השפה העליונה, היא תצטרף בדרכה. ניתן לחזור ולהיעזר במגע האצבעות אם אין הרגשה ברורה של תנועת השפה התחתונה. 3. הרמת שפה אל האף תוך כדי הורדת האף אל השפה והעזרות בשפה התחתונה, תרגיל זה קל להבנה אם מנסים לעשותו קודם בעזרת החזקת עיפרון בין השפה לבין האף.