חיזוק ושיקום רצפת האגן בשיטת פאולה

חיזוק ושיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כולל גם שינויים בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב. השפעה על מערכות אלו דרושה כי פעמים רבות הן הרקע

 הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן. בשונה מהמקובל הובן לאחרונה כי החלשות רצפת האגן אינה רק תוצאה של לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו.  לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. תפקוד לקוי של מערכת העיכול. קשיי נשימה המפעילים לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק, כל אלו יכולים לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן.

 

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה-הדגמה מאוירת

התרגיל המוצג באיור זה נקרא "כיווצי ספינקטר קדמי", הכוונה לכיווצים של שני הסוגרים הקדמיים בגוף האישה. המתרגלת באיור מבטאת צורך מוכר לנשים רבות להרים את האגן כדי לחוש את הסוגר הקדמי באופן ממושך ומופרד מהסוגר האחורי. לצורך הפרדה מלאה של הסוגר הקדמי מהאחורי היא מרימה את העקבים ולוחצת את הבהונות אל הרצפה

שרירים טבעתיים בפנים כחלק מתרגול שיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות

מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשים. כמו כן

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

איור תרגיל הפרדת סוגרים בשיטת פאולה

התרגיל המוצג באיור זה מתוך תרגילי שיטת פאולה נקרא "לחיצות לסרוגין של העקבים והבהונות", המתרגל אמור לעבור לסרוגין בין שני מצבים: הרמת העקבים ולחיצת הבהונות אל הרצפה,(מצב המיוצג באיור) והרמת הבהונות תוך כדי לחיצת העקבים אל הרצפה.

כוונת התרגיל לסייע לדיוק תחושות הסוגר הקדמי והסוגר האחורי כאשר המתרגל/ת רוצה להפריד בינהם. הנטייה הרגילה של הגוף בזמן כיווץ אחד הסוגרים היא הצטרפות הסוגר שלא כוון להתכווץ. תרגול ההפרדה מסייע לחיזוק הסוגר החלש יחסית, כאשר סוגר חלש מתחיל להתכווץ באופן מופרד מהחזק עולה יכולת הדיוק של המתרגל בתחושות ביחס לסוגר החלש. דבר זה מוסיף ליכולת השליטה בו ולתרגולו.

איור תרגיל פאולה אגרוף ידיים, המשך

התרגיל אגרוף ידיים לסירוגין מודגם באיור זה בצורה הממשיכה את הופעתו בפוסט מה 20 לאוקטובר המופיע בבלוג לפניו. הידיים של המתרגל מונפות באויר מעל ראשו. שתי הידיים נמצאות בתנועה לקראת השלמת התנועה, הימנית נוטה להיפתח והשמאלית נוטה להיסגר. החופש של המתרגל לבצע את התרגיל לפי מידת הפתיחה והאגרוף הדרושים לו מרחיבים את תנועת הגוף מהידיים לגוף כולו. 

איור לתרגיל פאולה אגרוף ידיים לסרוגין

האיור מדגים את אחת הצורות שבהן מתבטא התרגיל "אגרוף לסרוגין של כפות הידיים". כל מתרגל יכול בבואו להתחיל את אגרוף הידיים לסרוגין למקם את כפות הידיים בכל מקום שהוא מרגיש צורך להניח את הידיים. בהמשך מונחה המתרגל להמשיך לחפש היכן הידיים יעזרו לו לשחרר אזור תפוס במיוחד.
האיור שלפנינו לקוח ממצב שבו המתרגל הניע את כל גופו לפי צורכי השחרור של הגוף, הוא התחיל את התרגיל בהיותו שכוב על הגב. למרות שלא התבקש לשנות תנוחה הגוף התגלגל בעקבות תנועת הידיים אל הצד ואחר כך נע מצד לצד. הידיים שינו את מיקומן לפי תנועת הגוף.