חופש המידע ואמון המטופל במטפל כתנאי להצלחת הטיפול

 פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. העובדה שמטפלות בשיטת פאולה מודעות לכך לא מקלה עליהן בזיהוי מוקד בעיה. יש צורך במידע של מי שמגיע לטיפול ולא תמיד אנשים משתפים בקלות. לא תמיד זיהוי המיקום שבו התחילה הבעיה מקל על הטיפול בה.

האמון של מטופלים במטפל וההבנה שבמצבים שונים תופעות שהם עצמם לא מזהים כבעיות הן חלק מהמצב דרושים להתקדמות הטיפול.

דוגמה שיכולה להבהיר את הדברים היא ההשפעה שיש לעצירות על חולשת רצפת האגן. מטופלים הנעזרים בתרופות או משלימי תזונה ולא חשים את העצירות נוטים לחשוב שהיא נפתרה. בפועל המעיים צריכים עזרה ותנועתם הפריסטלטית לא תקינה. מוטב שמי שמטפל בהם יהיה מודע לכך.

חיזוק רצפת האגן על ידי הפעלת הסוגרים

 

שרירי רצפת האגן כוללים את הסוגרים:בגוף האישה אלו הם השרירים שבפתח צינור השתן, פתח הנרתיק ופתח צינור העיכול. במושגים פיזיולוגיים הם נקראים הספינקטרים). השרירים הללו נעים כטבעות המתכווצות ומשתחררות. הם השרירים היחידים ברצפת האגן שביכולתנו לחוש ולהניע. חיזוק רצפת האגן שנעשה באמצעים אחרים מפעיל שרירים שאינם ברצפת האגן כמו שרירי הבטן או שרירי הירכיים.

במצבים רגילים קשה מאוד להפריד בין שני הסוגרים הקדמיים ומתייחסים אליהם כאל סודר אחר, במצבי החלשות של אחד מהשרירים האלו ההפעלה של אחד מהם קשה מאוד ונשים רבות רגילות להפעילם יחד.  לצורך חיזוק רצפת האגן אחת האסטרטגיות היא הפרדה בין הסוגר הקדמי לאחורי. פעולה שנעשית בעזרת שרירים טבעתיים אחרים כגון: עפעפיים, אף, או פה. חלק מהחוקיות של תנועת השרירים האלו היא יכולתם להפעיל זה את זה או אחד מהם את אחד הסוגרים, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, תרגול תנועה המעבירה את התחושות ביתר קלות בין הסוגרים והבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.