טיפול בדליפת שתן אצל ילדים-עניין רגשי המיועד לפסיכולוגים או פיסיולוגי למטפלי שיטת פאולה

מקובל לחשוב שדליפת שתן אצל ילדים היא עניין רגשי, ילדים שהבעיה הסתיימה עבורם לאחר תרגול שיטת פאולה הם ההוכחה הטובה ביותר שקשה לדעת מראש מה מקור הבעיה. ההמלצה של להורים היא לחשוב איזה סוג טיפול הוא חויה מיטיבה בלי לדעת מה תהיה התוצאה. לעתים ניתן לדעת במהלך הסתכלות על צורת התנועה והתפקוד של ילדים אם יש סימנים לחולשת רצפת האגן, במצב כזה הבעיה היא כנראה פיזיולוגית.
חולשת שרירים ברצפת האגן יכולה לעתים להתבטא בצורת היציבה של הגוף, במיקום הכתפיים ודרך החזקתן, אופן הנשימה וכיווני ההחזקה של כפות הרגליים. נתונים כאלו יכולים לסייע למורה לשיטת פאולה באבחון הרקע לחולשה ולכוונו לשלב בין חיזוק השלד לטיפול בחולשת רצפת האגן. התרגול במצבים כגון אלו משלב את חיזוק הסוגרים עם שינוי דרך החזקת השלד וחיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות משחקים.
חיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה נעשה הן על ידי תרגילים פשוטים ומובנים שהילד יכול לבצעם על בסיס הוראות מילוליות וללא מגע והן ע"י עידוד תנועה חופשית. הטיפול דורש השלמה על ידי פעילות בבית כעשר דקות בכל יום.

מעורבות ההורה היא חשובה ואפילו הכרחית. שכן יכולת הגוף לשינוי נבנית בעזרת רצף תרגול ולו גם לפרקי זמן קצרים ביותר (חמש עד עשר דקות). יש מצבים שבהם התרגול המשותף, המגע או פיתוח המשחקים המשותפים של ההורה והילד בונים פן חדש בקשר הורה ילד והוא שמקדם את התהליך בנוסף לשינויים הגופניים.

מדוע ומתי פיהוק הוא סימן למצב טוב?

הצורך לפהק מוכר לאנשים כביטוי לעיפות או חוסר חמצן, רובנו מכסים את הפה מטעמי נימוס. חשים נבוכים כשנמצאים בציבור.

לא כך במהלך תרגול שיטת פאולה. כאשר  מתעורר פעמים רבות צורך לפהק זהו ביטוי להשפעה רצויה ומבורכת של התרגול על הגוף ורצוי לא להגביל זאת ולא לכסות את הפה. הפיהוק מבטא את מצבו של המתרגל בתחום הנשימה, מצב הצואר והעורף וכן מאפשר תנועה להארכת קיצורים בלורדוזות אחרות, (שקעי עמוד השדרה). הפיהוק מובן למטפלים כאחד הסימנים לעבודה עצמית המתחילה במקום אחד בגוף וניכרת במקום אחר שאינו צפוי.

ההסברים לפיהוק כסימן לתגובה טובה של הגוף בעקבות תרגול פאולה קרובים מאוד לאלו שמעלים חוקרי הפיהוק מדיסיפלינות אחרות, לדוגמה הטענה של גיל גרינהוז (פסיכולוג אבולוציוני) במאמר "למה אנחנו מפהקים ולמה פיהוק מדבק?" (הומו ספיאנס) באומרו- "פיהוק קשור כמובן להתמתחות למרות שלא כל מי שמפהק מתמתח" ובמקום אחר-" מה זה בעצם פיהוק? פיהוק הוא פעירת פה ומתיחת הלסת ושאיפת אוויר לתוך הפה, שלאחריה יש שיחרור קצר של אוויר וסגירת הלסת"  

תרגול שיטת פאולה בסיוע אצבעות הידיים

הצילום מדגים שני סוגים של שימוש באצבעות בתרגול שיטת פאולה: אצבע חמישית מעל רביעית (זרת מעל קמיצה) כאשר גב היד מופנה לרצפה ואצבע שנייה מעל שלישית (אצבע מעל אמה) גב היד מופנה לרצפה.

הסוג הראשון (חמישית מעל רביעית) מיועד לפתוח את הכתפיים ולעודד פעולה של הסוגר האחורי.

הסוג השני (שנייה מעל שלישית) מסייע לבעיות נשימה

לא מומלץ לתרגל את שניהם יחד אלא אם כן אתם מחפשים תנועה מגמישה של הידיים והכתפיים, כזו שקשה להגיע אליה ללא מניפולציות

תרגילי פאולה לנשים בהריון

 ניתן לחלק את התרגילים של שיטת פאולה למספר קבוצות. ארבע מתוכן חשובות לנשים בהריון. קבוצות התרגילים החשובות ביותר לנשים בהריון ללא התייחסות לצרכים אישיים קשורות בהעמקת הנשימה, בתנועה המאריכה את שקעי עמוד השדרה כדי למנוע קיצורים שנובעים משינוי משקל הגוף שינויי יציבה ובמניעת כאבים המתעוררים בעקבותיהם. קבוצה אחרת של תרגילים מכוונת לחיזוק רצפת האגן ולמניעת היווצרות בעיות במערכת העיכול. זאת משום שיכולות הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מקלות על היולדת במהלך הלידה ומסייעות לה לשלוט בתנועותיה ולהיות פעילה גם במצבי כאב וקשיי תנועה הנובעים מהתנאים האוביקטיביים של מצבה.

תרגיל להעמקת הנשימה

המתרגל/ת ימקמו את כפות הידיים לצדי בית החזה ואחר כך יעבירו את הידיים לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. תנועת האצבעות מעודדת את תנועות הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

הנחת כפות הידיים לצדי הסרעפת ותנועתן גורמות לכך שהסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצעת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

תרגול שיטת פאולה עם ילדים

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בספינקטר הקדמי כלומר בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה שהילד מבצע בעומדו במקום לעשות פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לספינקטר הקדמי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

שליטה בסוגר האחורי תושג אם כן על ידי הרמת הבהונות ולחיצת העקבים. זו תנועה שדורשת עזרה כדי שהילד יישאר יציב. לאחר שקיבל עזרה מהמבוגר הוא יכול לחפש תנועות ידיים ואברים אחרים המסייעים לו להישאר במקום. 

שיטת פאולה ותפקודי הגוף

הפעלת השרירים הטבעתיים כפי שהם נלמדים על פי שיטת פאולה משפיעה על תפקודי הגוף בכמה תחומים: מערכות פנימיות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. (למרות ששרירים אלו צינור העיכול, הרחם והסימפונות אינם רצוניים.) הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.

שיטת פאולה במערכות פנימיות של הגוף

שינוי היכולת של תפקודי הגוף בתחומי המערכות הפנימיות הבלתי רצוניות כגון הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הנשית על ידי תרגול שיטת פאולה הוא תופעה שנצפתה על ידי רופאים ומורים אך אינה ניתנת להסבר. קבוצת השינויים החלים במערכות הפנימיות, הבלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה כוללת לדוגמה: מעקב גניקולוגי לגבי מיקומו של רחם שאובחן כנמוך מן הרצוי בתחילת הטיפול והראה עלייה במיקומו לאחר טיפול בשיטה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול עולה על ידי תרגול אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות דבר הניכר בשיפור החל בהפרעות כמו עצירות כרונית. שינויים לטובה במקרים של בעיות נשימה או שיפור ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן ניכרים הן דרך העלמות הסמפטומים והן דרך מעקב רפואי.