הצורך לפהק מוכר לאנשים כביטוי לעיפות או חוסר חמצן, רובנו מכסים את הפה מטעמי נימוס. חשים נבוכים כשנמצאים בציבור.
לא כך במהלך תרגול שיטת פאולה. כאשר מתעורר פעמים רבות צורך לפהק זהו ביטוי להשפעה רצויה ומבורכת של התרגול על הגוף ורצוי לא להגביל זאת ולא לכסות את הפה. הפיהוק מבטא את מצבו
של המתרגל בתחום הנשימה, מצב הצואר והעורף וכן מאפשר תנועה להארכת קיצורים
בלורדוזות אחרות, (שקעי עמוד השדרה). הפיהוק מובן למטפלים כאחד הסימנים לעבודה עצמית המתחילה במקום אחד בגוף וניכרת
במקום אחר שאינו צפוי.
ההסברים לפיהוק
כסימן לתגובה טובה של הגוף בעקבות תרגול פאולה קרובים מאוד לאלו שמעלים חוקרי
הפיהוק מדיסיפלינות אחרות, לדוגמה הטענה של גיל גרינהוז (פסיכולוג אבולוציוני)
במאמר "למה אנחנו מפהקים ולמה פיהוק מדבק?" (הומו ספיאנס) באומרו-
"פיהוק קשור כמובן להתמתחות למרות שלא כל מי שמפהק מתמתח" ובמקום
אחר-" מה זה בעצם פיהוק? פיהוק הוא פעירת פה ומתיחת הלסת ושאיפת אוויר לתוך
הפה, שלאחריה יש שיחרור קצר של אוויר וסגירת הלסת"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה