בושה ביחס לדיבור על מערכת העיכול

התעניינות בני אדם במגע בין בעלי חיים נובעת משתי סיבות: אנחנו סקרנים לגבי סימנים שמובנים לנו באופן חלקי, בעלי חיים שלא כמו בני אדם אינם מסתירים מגע מיני בינהם, עבורנו זה לא חוקי, לא נאה ואם נבחר לנסות זאת נגן על עצמנו כך שהסיכון שמישהו יראה יהיה קטן ככל האפשר. אין לי כל עניין במין בפרהסיה, אני כותבת את הדברים משום שהם קשורים
 ליכולת לדבר על כל מה שאנחנו עושים בבית השימוש או "על האסלה", כולנו נבוכים, אך מי שמגיע/ה לטיפול פאולה בגלל בעיה באחד מהפתחים שברצפת האגן יתקשה לקבל עזרה אם ידבר על הבעיה בעקיפין. לכן מוצאים עצמם אנשים שפונים לטיפול בשיטה נבוכים בהתחלה וככל שהם מרשים לעצמם לתאר את הרגשתם בפתחים כך עולה הסיכוי שמצבם ישתפר.

תנועת הגוף הרצונית והספונטנית בשיטת פאולה

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני (לא מתוך הוראה מחשבתית) או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול כשהמתרגל מניח ידיים על העיניים. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות הספונטני, ללא התערבות המחשבה שונה מאלו שמתרחשות בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום אחר בגוף מזה שאליו כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן כדי לחוש אם הגוף ממשיך לנוע מעצמו מתוך התנועה שהחל בה באופן רצוני חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם הבינו שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב,