שינויים גופניים וחשיבתיים בשיטת פאולה

אחד העקרונות הפעילים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להובלה של התנועה בגוף כולו ולהניע שרירים שמתקשים בפעולה ובתנועה. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. לדוגמה: השינוי החשיבתי יכול לקדם איזון גופני וקשב חדש לגוף. ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מאזנת צד חלש. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה קדמי מסייע להפעלת צד חלש או פגוע, תפקוד הסוגר הקדמי מסייע למרכז את תנועת הגוף כולו. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

חיזוק הקשר גוף נפש בשיטת פאולה

אנשים המתרגלים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות את ההשפעות שיש לתרגילי השיטת על חיי היום יום ועל בעיות שונות. לדוגמה: כיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע  ומשנה את קצב הנשימה. הרדמות בחברה ובמצבים לא צפויים יכולים להיות בשליטה בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן קל ובלתי נראה, הן משום שאלו משנים את צורת הישיבה והן משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה יותר ויציבה. החזקת אצבעות הידיים אסופות כלפי האגודל בכל יד בנפרד מעלה את הריכוז. החזקה כזו מוטב שלא תהיה ממושכת אלא שהאצבעות תעזבנה ותחזורנה להיות אסופות. מובן שעדיף קודם לכן להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך התרגילים מתאימים לכל אדם ושילובם בהרגלים היום יומיים ובמצבים מגוונים יכול לשפר את איכות החיים ולרענן את הקשר בין האדם לגופו.

הדגמה של חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה באמצעות איור

חיזוק רצפת האגן בעזרת כיווצי הסוגרים נפוץ בשיטות רבות. בשיטת פאולה נהוג לאתר את הדרך הקלה ביותר לכל אישה לחוש את הסוגר הקדמי ולכווץ אותו בנפרד מהסוגר האחורי. המתרגלת באיור חשה את הסוגר הקדמי ביתר הצלחה בשכיבה ברגליים ישרות כאשר הבהונות מופנות אל פנים הגוף ואף נלחצות אלו לאלו

כל אישה חשה את הסוגר הקדמי במנח רגליים שונה, לעתים העמדת הרגליים קלה יותר, לעתים קיפול הברכיים אל הבטן ולעתים שכיבה ברגליים ישרות. מומלץ לנשים למסות ולהשוות בין עמדות הפתיחה השונות בבואן לתרגל כיווצים לצורך חיזוק רצפת האגן

איור לתרגיל בשיטת פאולה תנועה משולבת של ידיים ורגליים

האיור מדגים את התרגיל אגרוף ידיים לסרוגין, ההצטרפות של תנועת הרגליים לא כוונה מראש, ניתן לראות בתנועת הרגליים את אחד המצבים האופייניים לשיטת פאולה, תנועות נוספות של הגוף המסייעות להתארגנות חדשה לפי צורכי הגוף. הרגל והיד בחלק הגבוה יותר של האיור אינם פועלים במתואם, כלומר לו היו תכנון והכוונה של הצטרפות הרגליים היה מקום לצפות שהרגל הגבוהה יחסית תפעל בתנועת פוינט  הדומה יחסית לאגרוף. מאחר שנתגובה היא ספונטנית המתרגלת שבתמונה זקוקה לתנועה נגדית בין הידיים והרגליים, לכן הרגל הגבוהה מגיבה ליד הנמוכה. 

איור לתרגיל בשיטת פאולה

התרגיל אגרוף ידיים לסרוגין צולם כאשר המתרגל שכב על הגב, יד ימין הורמה מעל לגופו בתנועת האגרוף, יד שמאל הופנתה לצידי הראש בתנועת הפתיחה. התמונה צולמה באחד מהמצבים שהמתרגל נמצא בהם במהלך ביצוע התרגיל, זאת מתוך רצף הטיות של הגוף לכיוונים שונים, דוגמה אחרת לביצוע התרגיל נמצאת באיור ששולב בבלוג  ב21 באוקטובר.

תחזוקה טובה של שרירי רצפת האגן בשיטת פאולה

מקובל להניח כי הרקע להחלשות רצפת האגן אצל נשים הוא הריונות, לידות, טיפול בילדים ותפקודים נשיים אחרים. יש נשים שאכן על רקע זה סובלות מתופעות לא נעימות הקשורות בחולשת רצפת האגן ומחמירות עם הגיל. קבוצה אחרת של נשים סובלת מהחלשות של שרירי רצפת האגן מסיבות אחרות כגון: תפקוד לקוי של מערכות הגוף השונות. אי תקינות של מערכות העיכול ומערכת הנשימה. ההחלשות במצב זה חלה עקב הכוח המופעל כלפי שרירי רצפת האגן מתוך הגוף עצמו, הן בעקבות הרגלי נשימה מסוימים והן בעקבות תפקוד לקוי של מערכת העיכול. היתרון של שיטת פאולה הוא בטיפול משולב במערכות אלו. הטיפול מונע המשכיות ההרגלים המחלישים ומאפשר לגוף להתארגן מחדש בכמה מערכות ולשמור על שרירי רצפת האגן במיטבם.

תרגול צפוי ובלתי צפוי בשיטת פאולה

ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם ארגון הגוף לתרגול שחוזר על עצמו, ותנועה קבועה עם שינויים מעטים באופן ההנחה של הגוף, לעתים תחול תגובה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. אך היא תהיה משנית לתרגול המתוכנן.

המצבים הבלתי צפויים הם כאשר במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים.