תנאים מיטיבים לתנועות של שרירי רצפת האגן ולחיזוקה

 

הגישה של שיטת פאולה לשרירי רצפת האגן כוללת כמה הבטים: שינוי הרגלי חשיבה, שיפור תשומת הלב ועידוד רגישות לתנאים שמשפרים תנועות וכמו כן תנועות שרשרת. לדוגמה-הנחת כפות הרגליים על קיר או רהיט שניתן לדחוף בלי שיזוז בזווית של תשעים מעלות ביחס לגב משפרת את היכולת לחוש כיווצים ולהניע את האגן תוך כדי שהוא נתמך מכמה כיוונים. השוואות בין הקלות שיש לכיווצים במנחים שונים של הרגליים מאפשרת לדעת לפי הרגשתה של האישה מהו המנח המתאים לה ביותר. ההשוואה היא בין רגליים פשוטות, לעומדות כשהברכיים לכוון התקרה או ברכיים מוחזקות אל הבטן.

מי שתרגלה את חיזוק רצפת האגן בשיטות אחרות עלולה להתקשות לקבל את הגישה שאין חשיבות לסוג הכיווץ, לא לדיוק בתחושה או לצורתו ולא למשך הזמן שמחזיקים כיווץ. אך יש חשיבות ליכולת להתמיד בכיווצים ושחרור של הסוגרים בין כיווץ לכיווץ ככל שניתן במשך כולל של יותר זמן ולא במשך כיווץ יחיד, חזרתיות על התנועה מיועדת לאפשר התעוררות תגובות בשרירים טבעתיים אחרים, אלו תנועות שרשרת דבר שמעודד תנועה מלאה של הגוף.  חלק מהשרירים שפועלים בתרגול שיטת פאולה אינם טבעתיים אך יש קשרים עצביים בינם לטבעתיים.  זו אחת הסיבות שתנועות כוללות של הגוף מופיעות בצורות לא צפויות. לעיתים עניין זה מתאפשר ככל שמונעים הפעלת כוח. התנועה המלאה של כמה אברים שמשתלבים יחד משכללת את התגובות של הגוף ביום יום במצבי לחץ ועומס על הגוף בתפקוד רצפת האגן.