חולי פרקינסון
מטופלים בדרך כלל בתרופות המאיטות את התקדמות המחלה. הניסיון המצטבר בשיטת פאולה מוכיח כי
טיפולים בתנועה יכולים להעלות באופן חלקי את איכות חייהם, למנוע את הגבלת
טווחי התנועה ולהקל על התקשויות השרירים. מקצת מלימוד אמצעי תנועה חדשים בעזרת שיטת פאולה עוזרים למי
שסובל מפרקינסון לעקוף את ההפרעות ולפתח אמצעי תנועה יצירתיים. הדבר נכון הן לגבי
תנועות גדולות והן לגבי תנועות קטנות. השרירים הטבעתיים נשמרים לרוב במצב תקין בתחילת המחלה, אחת הסיבות ללמוד את שיטת פאולה היא להעלות את רמת הגמישות של שרירים אלו ולמנוע ספזם, אם ייתקל אדם בשלב מתקדם של המחלה בבעיות שליטה או ספזם יוכל להעזר בדרכים עקיפות להפעלת השרירים הטבעתיים.
התסמינים שמהם
סובלים חולי פרקינסון אינם מעטים, חלקם מופיעים כתוצאה ישירה של המחלה וחלקם
כתגובות לואי לתרופות. ניתן להצביע על קבוצות של תסמינים שרובם בתחום התנועה הן
במובנים של תנועות קטנות וחלקיות של הגוף והן בהקשרים של תנועות כוללות. שינויים
בתנועה כוללת של הגוף מתבטאים בקושי להניע את הידיים בתנועות ממוקדות ועדינות ובמיעוט
תנועות ספונטניות כמו מצמוץ, הטיפול בתנועות פנים ומימיקה הוא ייחודי לשיטת פאולה.
הצטברות
הקשיים בתנועה מביאה למיעוט תנועה ולאבדן הדרגתי בביצוע תנועות שלאדם רגיל אינן
מודעות כלל. מקצת מהטיפולים נועדו לשמור על טווח פעולות היום יום ואחרים שומרים על
טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן כאמור לפתח אמצעים לעקוף את
המגבלות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות.