תוצאות מחקר: השוואה בין יעילות שיטת פאולה ליעילות פיזיותרפיה בטיפול בדליפת שתן במאמץ

נושא המחקר: דליפת שתן במאמץ, SI ( (Stress incontinence = SIמוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני, המופיע בעקבות עליה בלחץ תוך בטני, הניתן למדידה אובייקטיבית. לדליפת השתן תתכן השפעה משמעותית על חיי האישה. תגובה לדליפה ולהשלכותיה (גירוד, קושי בשינה, הגבלה בשתייה) עלולה להתבטא בדיכאון, בושה, אשמה, הכחשה, עצבנות ועוד. כל יציאה לפעילות דורשת הימצאות שירותים בקרבת מקום והתרוקנות לעיתים תכופות, כך שיכולה להכביד מבחינה חברתית. תתכן גם פגיעה בשגרת העבודה והשפעה על קשרים חברתיים. החשש מריח השתן עלול לגרום להימנעות מפעילות ולבידוד חברתי. הדליפה עלולה להפריע גם לתפקוד המיני כולל דליפת השתן בזמן קיום יחסי מין.

 בניסוי קליני רנדומלי נבדקו שתי שיטות לטיפול בדליפת שתן במאמץ:

1) שיטת פאולה, המפעילה שרירים טבעתיים בגוף כאשר תרגול שרירים באזור מסוים מפעיל גם שרירים מרוחקים (שיטה ניסיונית שטרם הוכחה כיעילה בטיפול ב- SI באוכלוסיה הכללית(.

2) תרגול שרירי רצפת האגן ,(Pelvic Floor Muscle Training =PFMT) שיטה בעלת יעילות מוכחת לטיפול ב-SI, המפעילה את שרירי רצפת האגן, תוך בידוד שרירים אלה משרירים אחרים.

מטרת המחקר: לבדוק האם יעילות הטיפול ע"י שיטת פאולה (על פי מבחן פד), דומה  (דמיון המכונה Equivalence) ליעילות הטיפול הניתן לבעיה ע"י PFME, באוכלוסיית נשים בקהילה הסובלות מ-SI.

שיטות: בדיקת פד, בדיקה גניקולוגית,שאלוני בריאות כללית ודליפת שתן, איכות חיים (I-QOL) ותפקוד מיני (PISQ-12). ההתערבות: נמשכה 12 שבועות, תוך עידוד לאימון ביתי יום יומי. בשיטת פאולה  ניתנו 12 שיעורים אישיים ע"י מורות מוסמכות ללימוד השיטה, ב- PFME ניתנו 6 שיעורים קבוצתיים ע"י פיזיותרפיסטיות. גודל המדגם תוכנן ל 200 נשים לפי התוצא העיקרי.

ממצאים: 245 נשים הוקצו רנדומלית עפ"י ריבוד גיל, לאחת משתי שיטות הטיפול. בתוך כל אחת מהקבוצות, חל  שיפור מובהק בממוצע דליפת השתן בעקבות ההתערבות, עפ"י מבחן הפד: בפאולה חלה ירידה ממוצעת של 7.9gr [SD 12.09] וב-PFME 7.4gr [SD 11.43]. בהשוואת היעילות בין קבוצות הטיפול לא הושג .Equivalence אחוז המחלימות בשיטת פאולה היה גבוה, ב- 15.2% לעומת אחוז המחלימות ב--(p=0.04 ) PFME. בנוסף, נמצא שיפור מובהק בקרב מטופלות בשיטת פאולה אשר דיווחו על כאבי גב עם הכניסה למחקר (56.7%), לעומת המטופלות ב- PFME (8.3%) (p<0 .001="" span="">). יש להתייחס לממצאים אלה בזהירות, שכן גודל המדגם לא תוכנן לאנליזת תתי- קבוצות.

 בתוך כל אחת מהקבוצות חל שיפור מובהק באיכות החיים ובתפקוד המיני.  במעקב לאחר 6 חודשים,  נשמרו הישגי ההתערבות.

הכוח המצוי בתנועות הידיים והשפעת הידיים על אברי הגוף האחרים בתרגול שיטת פאולה

בצילום שלפנינו בלטו לעיני שלושה אנשים שתנועות הידיים שלהם מספרות על מצבם. השוטר מימין שמנבה להרחיק המון מאולם בית משפט. (כך לפי המידע בקטע עיתון בצד הצילום). הוא נראה בטוח בעצמו ואינו צריך להתקדם אל ההמון, הוא בוטח בתנועות ידיו. משמאלו שוטר אחר (לפי בגדיו) לא ברור מה הוא מסמן ובינהם ה"נאשמת" שאינה מסוג הנאשמים הזקוקים לאזיקים.
היא משלבת את ידיה כדי לבטא קור רוח כלפי ההמון וגבה לאולם המשפט שבו כבר נקבע שהיא זכאית.

זוהי שפת הגוף שידיים יכולות לבטא. לגבי השימוש בידיים בשיטת פאולה ידוע כי לאצבעות הידיים, לשקעים במרכז כף היד ולכיוון הנחת הידיים בשעת תרגול יש השפעה ניכרת על אברים אחרים.
המצבים שאנשים נעזרים רבות בידיים קשורים בחולשת רגליים, תפקוד לקוי וחלקי של הרגליים או הרגשת אי ביטחון.
הצלחתי בעבר לגרום לחולת טרשת נפוצה להניע את רגליה בעזרת תנועות ידיים. תנועות הידיים ייצבו את הליכתה ועזרו לה ללכת מרחקים ארוכים יותר משיכלה קודם לכן.