יום רביעי, אוגוסט 11, 2010

רצפת האגן בהבט של תפקוד מיני

שינויים בתפקוד מיני של נשים לפני ואחרי סדרת שיעורים בשיטת פאולה נבדקה באמצעות שאלונים שהיו כלולים במחקר כמותי על בריחת שתן. הכוונה לנשים שחיי המין שלהן מוגדרים כתקינים והשינויים שחלו בתפקודן הוגדרו כתוצאת לואי של מחקר שלא עסק בתקינות בתפקודן המיני. השאלונים הראו שיפור ניכר אצל כל הנשים למרות שהתכנית הטיפולית לא כללה התייחסות נפרדת לנושא. אחד ההסברים הקלים לעניין זה טמון בעובדה ששינויים בחוזק ובגמישות שרירי רצפת האגן שתורגלו בהקשר של בריחת שתן במאמץ השפיעו גם על יכולתם של שרירי האזור להתכווצויות מכוונות וספונטניות. וככל שעלו יכולות ההתכוצות כך חלו גם שינויים באיכות חיי המין. הסבר נוסף הוא מידת הרגישות המשתנה אצל רבים לתפקוד הפתחים בעקבות תרגול השיטה. כלומר אופן התרגול הכולל מעלה את היכולת המחשבתית והגופנית של נשים, גברים וילדים לחוש את הפתחים ולהפעילם באופן רצוני. לדבר זה יש השפעה פסיולוגית ופסיכולוגית כאחת, מתוך השינויים בקשר עם הפתחים יכולות נשים רבות לשנות את העמדה שלהן מפסיביות לאקטיביות בין אם הדבר מתבטא באופן הכיווץ, בגיוון יכולות התנועה או בחשיבה בזמן הארוע, יש לכך השפעה מיטיבה שניתן לשמוע עדויות עליה ממתרגלי השיטה מסיבות שונות.
בשונה מנושאים אחרים קשה יותר בהקשר זה לכוון לתרגילים ספציפיים, התרגילים שהוזכרו בפרק על חיזוק רצפת האגן יכולים להתאים גם אם נשים אינן חשות חולשה באזור הנ"ל. מקצת מהנשים מעדיפות עצות הרלוונטיות לשימוש בארוע עצמו ומעדיפות שבן זוגן לא יראה את הפעילות הזו, לכך מוצעים שלושה תרגילים:כיווץ עפעפיים תחתונים של העיניים, נקודה בלשון והצמדת בהונות הרגליים. כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ייעשה על ידי חשיבה על הנעת העפעפיים העצומים אל מרכז העין והרמת העפעף. תנועה זו יכולה לעורר חידוש בתנועות העיניים בכלל ובריכוז בתחושות במקומות שונים בגוף בהנחה שאין צורך לנסות לעצור תנועה של העפעפיים העליונים. נקודה בקצה הלשון, דבר זה אינו מחייב מגע של הלשון במקום כלשהוא לאחר נגיעה קלה של האצבע, ההשפעה של נקודה זו על התפקוד המיני יכולה לנבוע גם משינויים המתרחשים באופן ספונטני בצורות החזקת הלשון מתוך החשיבה על הנקודה וללא תכנון. הצמדת בהונות הרגליים משנה את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי ועוזרת במצבים נטולי הרגשה ממוקדת.

יום שלישי, אוגוסט 10, 2010

תנועה עצמית של הגוף בהמשך לתרגול מכוון

שיטת פאולה ניתנת לתרגול פשוט תוך מעקב אחר הביצוע המדויק והחוזר של התרגול כמו כל תרגול תנועתי אחר, אלא שלא לכך עיקר כוונתה של השיטה. הייחודי לשיטה הוא מנגנון שהובן רק באופן חלקי במסגרת חקר מקרה על ידי שלומית יום טוב (מורה מוסמכת לשיטת פאולה)שבו הגוף ממשיך לנוע מעצמו באופן ספונטני. הדבר יכול להתבטא במהלך התרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. זאת לעתים על פי חוקיות מוכרת וקבועה ולעתים בשונה ממנה. תרגיל הנקרא "ידיים על העיניים" שבו מתבקש המתרגל לאחר שעייף מהתרגיל שבו התרכז להניח את כפות הידיים כך שהאצבעות תימצאנה בעיקר על המצח והכפות תונחנה ללא לחץ על העיניים. במצב זה ממשיך התרגיל להתקיים בגופו של המתרגל ללא כל הכוונה מחשבתית אך באופן אחר מבחינת קצב ההתכווצויות וצורתן או במקום אחר בגוף. התנועה העצמית הזו נחשבת לאחד הדברים המרכזיים גם בגלל האמונה שביכולתו של הגוף להבריא את עצמו יותר ממה שמחשבתו של האדם מסוגלת לארגן וגם משום שבדרך כלל מדובר בעבודה עם אברים המתפקדים באופן כמו כן תהליכים שיש בהם כדי להשפיע על המערכת האוטונומית כגון לעודד תיאבון אצל ילדים עם קשיים מוטוריים באכילה או הפרעות אכילה או לשנות את מיקומם של אברים פנימיים שצנחו, וכן לשכלל את יכולת ההתכווצות של מערכת העיכול, כולם תהליכים ייחודיים לשיטת פאולה והם יכולים להתרחש בעקבות הפעילות העצמית של הגוף. ספק אם הפעלה מודעת תועיל במקרים אלה. שאלה מקצועית שמתעוררת פעמים רבות היא: "כיצד יכול המורה לעודד תהליכים כאלה כאשר תלמידו אינו מראה סימנים של יכולת לפעילות ספונטנית?" אחת הדרכים לעודד תגובות ספונטניות היא להאריך בכל תרגיל ככל שניתן ובמקביל להניח ידיים על העיניים ואם מתעורר קושי לחזור שוב על אותו תרגיל בפעילות מונוטונית. לעתים שילוב אופייני בין שני סוגי תרגילים או לחילופין עידוד עבודה על תרגילים הדורשים הפעלה של כמה מקומות בו זמנית עשוי לעורר יותר תנועות ספונטניות. לוּ ניתן היה לעכֵּב כל פעילות מחשבתית של אנשים המתרגלים שיטת פאולה לגבי הבנת השיטה וסיכויי הריפוי שלה הייתה שאלה זו נשארת רק מנת חלקו של המורה המקצועי. מעטים המורים בני זמננו שיכולים לעַכֵּב את יצר החקירה הבריא של התלמידים בתקופה המודרנית . עקב כך אחת הבעיות היא שלא תמיד מתעוררת התגובה הספונטנית שהתלמיד או המורה אכן מצפים לה בזמן התואם. עצם הניסיון של המורה לעודד את התגובות הספונטניות מורגש אצל התלמיד ועלול לגרום לתסכול יותר מאשר לעידוד. רוב המורים מנסים לכוון לפעילות מונוטונית ממושכת אך מתקשים לוותר על ההסבר התיאורטי של הרקע לתנועה, וכאמור, לא פעם ההסבר עצמו הוא הגורם לתסכול. עוד חשוב לזכור כי לא בכל המצבים התנועה הספונטנית היא היא המפתח לשינוי. לדוגמה לגבי בעיות הגב והשלד יש לה חשיבות משנית לעומת חשיבותה בתחומי המערכות הפנימיות. מכאן נובע שתרגול בהדרכת מורה שונה במהותו מתרגול בעזרת תלמיד אחר או מתוך הישענות על הספר בלבד. היכולת שבידי המורה לצפות בתגובות הנלוות במהלך התרגיל היא באחריותו ובמצב שבו המורה שם לב לתגובות שהתלמיד עצמו לא חש בהן עדיין, הרי תגובותיו של המורה עלולות לעורר את תשומת לבו של התלמיד. התרגול בשיטת פאולה אינו מרתק אנשים רבים עד שהם מגיעים לשלב זה, שלב התגובות הנוספות. בעקבות הבחנות אלו התרגול נעשה מעניין ביותר עבורם וחשוב להם לטעום את האפשרות הזו או לחוש מכוח עצמם את השינוי ה"דרוש". תלמידים בשיטת פאולה מעידים לא פעם על שינוי במצב המודעות שלהם לגבי אזור מסוים באופן הנחווה מבחינתם כהרגשת נוכחות. אכן לשינוי כזה בעקבות "עבודה מרחוק" יש חשיבות רבה והוא יכול לבשר על תחילתו של מצב גופני חדש. התגובות הספונטניות יכולות להתבטא בצורות רבות. לדוגמה: שינוי בכיוון ההחזקה של כפות הרגליים בהתאמה לתנועת הספינקטרים, עזרה שתנועות הגב או האגן נותנות לתרגיל המודע שעניינו כיווצי ספינקטר קדמי או אחורי, הצטרפות של כיווץ, של אגרוף או תנועה שהורגשה באחת הגפיים כאשר הגוף מכוון לתרגילי רוטציה בין שני צדי הגב, ועוד. ביטוי מובהק לתוצאה טבעית מסוג זה הוא תנועה בו זמנית של ספינקטרים אחרים כאשר התרגיל המקורי כוון להפעלת ספינקטר אחד בלבד.

יום שני, אוגוסט 09, 2010

שיטת פאולה בבריאות ובחולי: השרירים הטבעתיים בגופנו, תרגול מונחה

שיטת פאולה מיועדת לצרכי ריפוי ולשמירה על אורח חיים בריא גם יחד. תחומי ההשפעה של השיטה מוכרים יותר במצבי שיבוש של מערכות העיכול הנשימה והשתן. השימוש בשיטה כמקדמת אורח חיים בריא דרוש למצבי מעבר הקשורים בגיל אצל ילדים ומבוגרים ועלולים לעורר הפרעות תפקודיות. דוגמאות למצבים כאלו הם לידה ומצבי שינוי ברצפת האגן המתרחשים אחריה. צורך בחיזוק השלד או רצפת האגן לאחר ניתוחים. מניעת נזקים מצטברים הנובעים ממיעוט תנועה עם עלייה בגיל עידוד תנועה חופשית בעקבות תאונות. הפן היישומי של השיטה מתבטא בהתאמת תרגילים ובשימוש בהם בהקשר לעמדות מוצא שונות.

תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה במצבי שיבוש הם:
• המכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. כלומר החזרת האזור לכיווץ המיטבי לאישה יכול לכלול גם חיזוק ושיקום רצפת האגן וגם שחרור מכיווץ יתר. חיזוק ושיקום אלו מושגים הנמצאים בשימוש אם חלה החלשות המתבטאת בתופעות כמו: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הגורמת לביקורים תכופים בשירותים או קושי במתן שתן. שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך קשור בדר"כ בקשיי תפקוד מיני, בשיבושים במיקום האגן ובהשפעתו על תפקוד הגב. וכן בכאבים שלא נמצא להם רקע רפואי.
• מערכת העיכול כוללת שרירים רצוניים ובלתי רצוניים. מאחר שלשיטת פאולה יש השפעה על שני הסוגים, טיפול במערכת העיכול מתייחס לתופעות כמו: עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות. ריפלוקס וקשיי שליטה בסוגר.
• בתחום הגב והשלד הטיפול הוא בכאבים כרוניים וסימפטומטיים בתחומים: צוואר, גב וגפיים, ומגבלות בפרקים כולל מחלות פרקים.
• שחרור מכאב נוגע לכאבים זמניים וכרוניים. הזמניים הם כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, וכן שיקום מניתוחים. הכאבים הכרוניים הניתנים לטיפול בשיטת פאולה קשורים באי תקינות של מערכת העיכול או במערכת הגניקולוגית. כאבים בעקבות מחלות כרוניות, נוירולוגיות ומחלות כמו פיברומיאלגיה וטרשת נפוצה.


כדי להמחיש את השימוש בשיטת פאולה יתוארו בהמשך תרגילים ועצות לשילוב התרגול במהלך החיים.

דוגמאות לתרגילים כלליים הדרושים לכל אדם ולתרגילים המיועדים לטיפול בבעיות:
תרגילים כלליים:
o אגרוף והרחקת האצבעות לסרוגין בכפות הידיים, ניתן לבצע את התרגיל בישיבה, בעמידה ובשכיבה, רצוי לשנות את מיקום הידיים בהתאמה להרגשה היכן משפיע התרגיל על הגוף.
o הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף, ניתן ללמוד את התרגיל דרך ניסיון לאחוז עיפרון בין האף לבין השפה העליונה.
o השמעת ש ממושכת בזמן נשיפת האויר תוך כדי כיווץ ספינקטר קדמי.

תרגילים לטיפול בעצירויות כרוניות:
o כיווץ השפה התחתונה של הפה, ניתן להיעזר בצביטת השפה עצמה או תחתיה בעזרת שתי אצבעות על מנת לחוש את האזור ואז להניח לאצבעות ולנסות ליצור את הכיווץ בלעדיהן. אין צורך למנוע תנועה בשפה העליונה אלא להתרכז רק בשפה התחתונה וכך ליצור תנועה אחרת מזו המתרחשת כאשר מניעים את שתי השפתיים יחד.
o כיווצי ספינקטר אחורי או כיווצים של הסוגר האחורי בנפרד מהקדמי ע"י דחיפת העקבים כלפי הרצפה והרמת הבהונות.
o כיווצים של הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי ע"י לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה במהלך הכיווצים.

תרגילים לחיזוק רצפת האגן
חוזק השרירים ברצפת האגן מושפע גם מארועים כמו לידות וגם מהתנהגותו הכללית של הגוף, נטיות קבועות כמו לדוגמה: בעיות נשימה, עצירויות כרוניות, וקיצורים בשקעי הגב ובעיקר בשקע הגב התחתון מחלישות את שרירי רצפת האגן באופן מתמשך. החיזוק על פי שיטת פאולה כולל תרגילים המיועדים גם לפתרון בעיות אלו. כמו כן נלמדת ההפרדה בין הספינקטר האחורי לקדמי לצורך תרגול מיטבי.
דוגמאות לתרגילים:
o כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת כפות הידיים כלפי הרצפה.
o כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.
o הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן עוזרת להעלאת היכולת לחוש את הספינקטר הקדמי, לכווצו באופן קל ולהפרידו מהאחורי.


.

עמדות מוצא לתרגול שיטת פאולה


תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, מאחר שגדולתה של השיטה בהפעלת הגוף בעקיפין כלומר דרך הקשרים הקיימים בין השרירים הטבעתיים נפוץ הנוהג לתרגל את השיטה בשכיבה על הגב או על הבטן. היתרון של מצב זה הוא בשיפור היכולת של המתרגל להיות מודע לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון ולאפשר להן להופיע בגוף בתפקיד הדומה ל"קול שני" במוסיקה. השכיבה מאפשרת לאדם המתרגל להיות פנוי משמירה על שיווי משקל או מוטרדות פיסית אחרת. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים רבים נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי דרך ההנחה הראשונית בין אם לצורך התרגיל או בעקבות הריכוז הרב. עניין זה יכול להשתנות אם יהיה שילוב של התרגילים בעמדות מוצא שונות משכיבה המותאמות כמובן לצרכי המטופל. מבין עמדות המוצא המעודדות תנועה חופשית וניתן לשלב בהן תרגילים מוכרים כמה סוגים: מצבי שכיבה המתאימים לצרכי גב ורצפת האגן ומעודדים תנועה נוספת כמו: ידיים מוטות לאחור ואוחזות במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת ידיים על העיניים עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.
סוגים של ישיבה המזמנים עמדות מוצא לתנועה הם עמידת צפרדע וישיבה באופן המאפשר החזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. מובן ששני התרגילים האחרונים לא יעודדו תנועה אם יעשו על כסא וכדאי לעשותם על גבי מזרון על הרצפה או על גבי מיטה רחבה ויציבה.
סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה בשילוב תרגילי פאולה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים וכיווץ עיניים. עמידה ישר בעיננים עצומות ומעברים בין לכיווץ חזק של העיניים לעזיבת הכיווץ, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו במצבי עמידה שמאפשרים תנועה במרחב.
שילוב התרגילים בעמדות מוצא שונות מעודד שילוב בין מצבי תנועה לפעילותם של השרירים הטבעתיים.
שניים עשר טיפים לחיזוק רצפת האגן אצל נשים כחלק בלתי נפרד מפעולות יום יומיות

• במצבי עמידה ממושכים כיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית לפנים.

• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.

• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

• הקשר בין מיקום הכתפיים, כפות הידיים וכיוונן ביחס לרצפה לבין היכולת לכווץ את הספינקטרים ולהפריד בינהם יכול להילמד על ידי ניסוי וטעייה או בעזרת מורה לשיטת פאולה.

תנאים מיטיבים לתנועות של שרירי רצפת האגן ולחיזוקה

  הגישה של שיטת פאולה לשרירי רצפת האגן כוללת כמה הבטים: שינוי הרגלי חשיבה, שיפור תשומת הלב ועידוד רגישות לתנאים שמשפרים תנועות וכמו כן תנו...