אכילה, שתייה ודיבור נעשים
בעזרת הפה. צפייה, מעקב ושמירת מרחק בנהיגה וביחסים נעשים בעזרת העיניים, התרוקנות, יחסי
מין ולידה מפעילים את שרירי רצפת האגן.
כולן פעולות שמערבות
חושים ושרירים. לרוב אם חושבים עליהן מרכזים את תשומת הלב בהן בפני עצמן. (מלבד
רגעים שמתעורר בהם פחד מתפקוד לא תקין)
הצורך בתפקוד החושים
והשרירים שהוזכרו עד כה בסיסי ומובן לנו מאליו ואפילו דמיון או ניסיון לתפקד
בעיניים עצומות מלחיץ. רובנו מבינים את העדר היכולת להפעיל שרירים אלו כתלות באחר,
כהעדר עצמאות בסיסית. אמנם היחס הזה קשור בחינוך ובחברות המודרניות בחינוך רב דורות
ולכן קשה לנתקו.
כאשר נבנית מודעות
לשרירים אלו כחלק ממערכת הקרויה השרירים הטבעתיים משתכללת דרך השימוש בהם.
הפעלת אותם השרירים:פה, לשון, עיניים, עפעפיים,
סוגרים ועוד מיועדת בין השאר להבנת הקשרים בין השרירים ולשימוש בהבנה זו איש לפי
צרכיו. תרגילים המעודדים "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים
משנים את ההרגשה הכללית של הגוף במצבים שמתעורר כאב, כשרוצים להגיע לרגיעה, לתשומת
לב, ועוד
בנוסף הפעלה של הפתחים
ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות
גב ומביאה לשיפור ולשכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן
והנשימה.