הפרדה בין שרירי הסוגרים של רצפת האגן כאמצעי לחיזוקו

חיזוק שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אפשרית כאשר התנועה משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

חיזוק שרירי רצפת האגן והסוגרים בשיטת פאולה

העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה,  לפיו כל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שמתקשות להפעיל את הסוגרים  באזור האגן או לחוש אותם בנפרד זה מזה, הפעלתם של שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה מקלה על זיהוי הסוגר הדורש הפעלה. ההתרגול לחיזוק סוגר מסוים הוא מדויק ויעיל יותר כאשר שרירים חזקים מופעלים במקביל. ההפרדה בין הסוגרים חשובה ביותר לחיזוק רצפת האגן. פן אחר של יעילות שיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן מתבטא כאשר שרירים טבעתיים כמו העיניים, הנחיריים והפה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד

תרגילי פאולה לחולי פרקינסון

טיפולים שונים בתנועה יכולים להעלות באופן חלקי את איכות חייהם של חולי פרקינסון, למנוע את הגבלת טווחי התנועה ולהקל על התקשויות השרירים. מקצת מלימוד אמצעי תנועה חדשים עוזרים למי שסובל מפרקינסון לעקוף את ההפרעות ולפתח אמצעי תנועה יצירתיים. הדבר נכון הן לגבי התנועות הגדולות והן לגבי התנועות הקטנות.

ההתעניינות של חולי פרקינסון בשיטת פאולה מכוונת במיוחד לשליטה בסוגרים. התרגילים היעילים עבורם להשגת מטרה זו הם תרגילים שניתן להדגימם. זאת משום שחלקם מתקשים ליזום תנועה.

דוגמאות לתרגילים כאלו

o       לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה והרמת העקבים ולסירוגין לחיצת העקבים כלפי הרצפה והרמת בהונות הרגליים.

o       לעבור לסרוגין בין שני מצבים: א. להטות את הברכיים כך שהן תתרחקנה זו מזו ולאפשר לכפות הרגליים להילחץ כלפי הקוים החיצוניים של כפות הרגליים. ב. הברכיים נלחצות זו לזו במידה קלה וכפות הרגליים דוחפות את הרצפה בקוים הפנימיים.

o       איסוף השפתיים כלפי פנים הפה וכיווצן, לשחרר ולכווץ שוב

o       כיווץ השפתיים כלפי חוץ, באופן מהיר וקל, התנועות דומות לנשיקות. מומלץ לשחרר את השפתיים כך שלא בהכרח תגענה זו בזו.

o       לסרוגין לכווץ את העפעפיים והעיניים חזק ולפתוח פתיחות גדולות יותר מהרגיל.

o       הצמדת אגודלים לאצבעות בכל יד בנפרד ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי. התרגיל יעשה בשתי הידיים באותו הזמן ואמור לעזור ליכולת לחוש את הספינקטר הקדמי,(ספינקטר קדמי הוא שילוב בין הסוגר של צינור השתן והנרתיק אצל נשים, אצל גברים יש סוגר אחר.) אפשר באותו זמן אם אין הרגשה בספינקטר הקדמי עקב הלחיצות לכווצו באופן קל. חשוב לזכור שהספינקטר (הסוגר) האחורי לא צריך להצטרף.

o       הצמדה והרחקה של אצבעות הידיים, (ניתן לצרף תנועת עיניים, נפתחות כשאצבעות מתרחקות ונסגרות כשנצמדות.)

o       הרחקה והצמדה של בהונות (אצבעות) הרגליים, ניתן להעזר במושגים פלקס ופוינט המוכרים מריקוד.

לידה בשיטת פאולה

יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה בו זמנית. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו. 

טיפול בקישיון שרירים בשיטת פאולה

שיטת פאולה מאפשרת ליודעיה להרפות שרירים שונים במצבי קישיון ולהעלות את הטונוס של שרירים אחרים לצרכי יציבה, שליטה בסוגרים ועוד. היתרון של השימוש בשיטה זו לסובלים מנוקשות יתר של השרירים כגון חולי פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה, ומחלות קשות אחרות הוא בכך שהתרגול אינו כרוך במאמץ, התרגילים נרכשים בקלות והשימוש בהם נעשה זמין ואישי בעת כאב או לכל צורך אחר לאחר פרק לימוד בן שניים עשר שבועות.

הפה ותנועתו מתאים במיוחד להרפיית כאבים במקומות שונים בגוף. בעזרת תרגילים הקשורים בפה יכולה הלשון לעורר תחושות שונות בסוגרים, השפתיים מאפשרות שינוי צורת הנשימה, הרפיית הפה דרך תנועת הלשון  והגדלת החלל הפנימי מקלה על כאבים שונים. דוגמה לתרגיל כזה היא פתיחת הפה לרווחה ומעברים בין מצב הפתיחה להגדלת החלל הפנימי בעזרת שינויים במיקומה של הלשון. הפשלת השפה העליונה של הפה כלפי האף משנה את היציבה ומשחררת את הצואר. כדי להבין את התרגיל האחרון ניתן לנסות להחזיק עיפרון בין השפה לבין האף ואז להניח לעיפרון ולהמשיך להעלות ולהוריד את השפה. יש לשים לב לתחושות נוספות המתעוררות בגוף ולחפש כל פעם קצב אחר להפעלת השפה. תרגיל אחר הוא כיווץ השפתיים ועזיבתן כמו בתנועת נשיקה אך בקלילות.