הצעות מעשיות לטיפול עצמי בכאבי גב בשיטת פאולה

כאבי גב הם חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים, בין אם מדובר באלו הסובלים מכאב באופן קבוע בגלל מבנה השלד או אורח חיים המעורר נטייה לכאבים ובין אם מדובר בבעיות חולפות וזמניות. בשני המקרים שחרור מכאב בעזרת תנועה היא הדרך היחידה לאפשר לגוף התארגנות קבועה ונטולת כאב ויותר מזה-חיזוק של מפרקים, שרירים ותפקודם תוך כדי תנועה.
כדי לשחרר כאב כדאי לתת לגוף לאתר את האזור שבו דרושה הארכה, תנועה או מתיחה, כלומר ניתן לצאת לתנועה מנקודת כאב כלשהיא ולפעול ללא תכנון או באמצעות תרגילים כדי להרפות את הכאב תוך נגיעה בו ועזיבתו לסרוגין.
תרגול שמפיג כאב בשכיבה מתייחס בין השאר לכיוון שבו מונחות כפות הידיים ביחס לרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. חלק מתרגול להפגת כאבים ולשחרור הגב נעשה על ידי הצמדת חלקי הגב העליון והתחתון לסרוגין אל הרצפה, אך לא מתוך תנועת שרירי הגב אלא מתוך כיווני הידיים ותנועתן. נוסף לכך מוצע לבחור את צורת ההנחה של הרגליים בהתאם לנוחות המתרגל ואזור הכאב, הרמת רגליים בזוית של תשעים מעלות תקל יותר על הגב התחתון, מובן שהרגליים צריכות להישען על כיסא או לדחוף קיר.
למי שמתורגל בשיטת פאולה מוצע לכווץ לסרוגין את הספינקטר הקדמי והאחורי לסרוגין בקלילות ולעקוב אחר ההשפעה של הכיווץ על היצמדות הגב לרצפה.
אנשים שלא התנסו בתרגול שיטת פאולה יבדקו אם תנועת הרגליים והידיים במשולב עוזרת להם, לדוגמה דחיפת כפות הידיים אל הרצפה תשולב בהפניית כפות הרגליים לכיוון מרכז הגוף, דחיפת גב היד תשולב בהפניית העקבים זה כלפי זה ובהפניית האצבעות אל מחוץ לגוף

תרגול פאולה במצבי שיתוק, טראומה או מוגבלות

השפעתם של אברים שתנועתם חופשית על אברים שתנועתם מוגבלת עקב שיתוק חלקי. לדוגמה: הלשון, גפיים, שקעים המצויים בלורדוזות שבעמוד השדרה, בכפות הידיים וברגליים ועוד.

דרושים במיוחד לאנשים שעברו תאונה, ארוע מוחי או טראומה. עיקרון ההשפעה ההדדית של השרירים הטבעתיים מופיע במיטבו כאשר הפעלת גפיים חסרות תנועה מתחילה בתנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. התנועה המזדמנת לאבר המשותק נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים.

קבוצת תרגילים חשובה לעניין זה הם התרגילים שיוצרים תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת  העין האחרת נפתחת, אגרוף ופתיחה לסרוגין של אצבעות הידיים או בהונות הרגליים, ועוד. התרגילים מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן. 

הפרדה בין צידי הגוף כדרך ללימוד שיטת פאולה

עמוד השדרה מוכר לאנשים רבים כגורם המפעיל אברים נוספים מלבד הגב עצמו. המודעות אליו מחלקת את הגב במחשבתנו לשני צדדים; ימין ושמאל ואת הגפיים ידיים ורגליים בהתאמה. לעומת זאת חלוקת הגוף לימין ושמאל בחשיבה על חלקו הקדמי של הגוף מוכרת פחות. המטפל נדרש להעזר בדמיון מודרך או בקשר בין אברים שונים על מנת לייצר במחשבתו של המטופל חלוקה שכזו. לחלוקה זו יש השפעה ניכרת והכרחית על חיזוק רצפת האגן והגב במשולב. האיזון בין צדי הגב, ארגונו מחדש בתנועה וחיזוק רצפת האגן נתמכים בארגון "עמוד שדרה קדמי", הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. התרגול בשיטת פאולה מזמן שינויים בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. יחד עם זאת בפעילות הבונה "מרכז" כאמצעי חיזוק של הגב ושל רצפת האגן יש צורך בהפרדה בין שרירים טבעתיים הקיימים בזוגות כמו עיניים, הנחיריים, כפות הידיים וכפות הרגליים. תנועת הלשון בין צד ימין לבין צד שמאל בתוך הפה מצטרפת לחלוקה זו כאשר היא מסייעת ללימוד תנועה המפרידה בין הצדדים. פעילות המשלבת דמיון מודרך מאפשרת את לימוד התנועה של הספינקטר הקדמי בצורה המפרידה בין ימין לשמאל.

שיפור יחסי של תנועת הגוף במצבי מוגבלות בעזרת שיטת פאולה

מצבי מוגבלות פיסיים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך קשורה גם לכל אדם ואישיותו וגם לפעילות פיסית קלה. העדר מודעות לאפשרויות להעזר בגוף למרות פגיעותו לצורך החוזק הנפשי מקשה על ההתמודדות הגופנית. פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. בין אם המקום הפגוע הוא שצריך לפעול ובין אם אזורים אחרים בגוף התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, ומפעיל אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.