השקעים והבליטות בגוף כמוקדי הפעלה

כפות הידיים מובילות את הגב כולו ונעות ללא תכנון מתוך התחושות שהמגע הרצוף בשקעי הידיים מעורר

  תנועה שמזמינה עידוד תחושות בסוגר הקדמי

דחיפת היד הדומיננטית אל הרצפה כשהרגל הנגדית נעזרת בכדור לדחיפה מאפשרת כיווצים משתנים וחופשיים

הבדלים בין גישות שונות לחיזוק רצפת האגן

המושג "חיזוק שרירי רצפת האגן" נעשה שגור ורווח באופן שמקשה על הבנתו המדויקת. בכל השיטות המתימרות לחזק את רצפת האגן ידוע כי השרירים הניתנים להפעלה ברורה הם הסוגרים, ההבדלים בין השיטות נעים בין שיתוף שרירים שאינם ברצפת האגן עצמה לאי שיתופם וכן ליכולת לחוש את הסוגרים באופן מדויק ולהבדלים בין הפעלה כוחנית להפעלה לא כוחנית. 

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה מתייחס להגמשתם של הסוגרים, לדיוק בתנועה לא כוחנית ולחיזוקם. שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן נעים במהלך התרגול שאינו כוחני והתנועה מתחילה ביכולת לחוש את שרירי הסוגרים. מקצת מהנשים אינן מודעות לעובדה שהתחושות שלהן בסוגרים מעומעמות. הגמשת האזור ותנועות של שרירים טבעתיים אחרים מסייעים לחידוד התחושות כאשר נוצר טשטוש בתחושות. חידוד התחושות נחוץ לחיזוק השרירים.. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות, מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. כדי להבין מהי התופעה מבין השתיים שהוזכרו דרוש מפגש יחדני אחד לפחות, קשה לזהות הבדלי כזה במפגש קבוצתי וחשוב לא לטעות בזיהוי התופעה. לאחר זיהוי התופעה התרגול דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן  דרך הפעלת שרירי הסוגרים ותנועתם ולא דרך הפעלה של שרירים נוספים.