השפעת אצבעות הידיים על תרגול רצפת האגן

ההיכרות עם קבוצת תרגילים מגוונת יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן ולהביאן לענין שונה במעט מקודם, מה גם שלמרות שיש  עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן גם לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר/

אחת הדוגמאות לתרגיל בלתי מוכר היא

בשכיבה על הגב, הפעלת שתי כפות הידיים יחד זו כלפי זו בלחיצה ברמות חוזק שונות משפיעה על כיווץ הסוגרים. הלחיצה בחוזקה מורגשת פעמים רבות כיעילה יותר מלחיצות אחרות. בכל רמות הלחיצה מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. כיוון רוב הלחץ אל כריות כפות הידיים סביר שיפעיל את הסוגרים הקדמיים,. אם לא מתעוררת תחושה כלשהי באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות. כדאי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ.

 התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ באופן המסייע להפרדה בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת

טיפול בפגיעות מוחיות בשיטת פאולה

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשריר טבעתי ניתן להעזר בתרגול "מרחוק", כלומר תרגול של שריר טבעתי תקין כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור שהשתבשה. טווחי ההשפעה של שיטת פאולה ביחס לתפקודים גופניים מופיעים הן בתפקוד השרירים הטבעתיים עצמם ובקשרים בינהם, הן בתפקוד מערכות פנימיות והן בהשפעת השרירים הטבעתיים על השרירים המשורטטים. ייחודה של שיטת פאולה הוא במקרים של שיבוש בתפקודי הפה, הלשון, העיניים והסוגרים אך מאחר שלשרירים אלו יש השפעה על שרירים נוספים מארגן הגוף במקרים רבים השפעות נוספות לתפקודם המוכר של השרירים הטבעתיים. 

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:

קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים  במהלך דיבור לקשיים בהיגוי ברור של מלים, מתוך המאמץ הפה נמשך לצד ימין של הגוף, הולך ונפתח ומתרחש אבדן שליטה על הדיבור. למי שתרגל את שיטת פאולה הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מצליחות לחזק את מידת השליטה בפה. 
 חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד.

שחרור בשיטת פאולה על ידי הובלת התנועה מרחוק

שימוש בשרירים שנמצאים בטונוס נינוח בגוף כדי להוביל תנועה משחררת מכאב בשרירים שנתפסו, מוחזקים יתר על המידה או סובלים מכאב מתרחש בדוגמאות רבות. כגון: הנעת כאבי צואר דרך תנועה של העיניים, הרפיית העורף דרך תנועות הלשון, כיווץ כפות הידיים כדי לשחרר את תנועת הרגליים או לעודד אותה למשכי זמן ארוכים מאלו שהאדם נוטה להם ועוד. במקרה של שימוש בעיניים הסתכלות לצד מסוים באיטיות, בין אם בעפעפיים פתוחים או סגורים, כאשר הראש נע בעקבות העיניים גורם לתנועת הצואר באופן שונה מהרגיל. הקצב הייחודי לתנועה זו והפעלת הצואר מתוך המבט מארגנים בגוף שחרור של שרירי הצואר. אופי ייחודי יש לתרגילי לשון, הם מעודדים הרפיה של הלסתות ולתנועה והרפיה של הצואר והעורף באופן ייחודי. הקשר בין הידיים לרגליים מסייע להרפות זוג אחד על ידי הנעת הזוג האחר

עמדות מוצא לתרגול שיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, גדולתה של שיטת פאולה בתנועות לא מתוכננות של הגוף בעקיפין. תנועות אלו הן תוצאה של הקשרים המתעוררים בין השרירים הטבעתיים בעקבות תרגול. התעוררות הקשרים מתרחשת במצבי שכיבה יותר מאשר במצבים אחרים ולכן עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. קיימות עמדות מוצא נוספות לתרגול פאולה כגון:  ישיבה, עמידת צפרדע, עמידה על ארבע ועוד. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת הידיים על העיניים, עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

היתרונות של שימוש בשכיבה כעמדת מוצא רווחת הם שיפור המודעות של המתרגל לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון, וכן יכולתו הטבעית להניע את הגוף ללא תכנון המשתפרת בהעדר צורך להיזהר ממצבים לא צפויים בתנועתו. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי עמדת המוצא. עניין זה משתנה אם התרגול משולב בעמדות מוצא שונות המותאמות לצרכי המטופל כגון:

סוגים של ישיבה המזמנים עמדות מוצא לתנועה הם: עמידת צפרדע, ישיבה באופן המאפשר החזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים, מוטב לתרגל על  מזרון המונח על הרצפה או על גבי מיטה נמוכה, רחבה ויציבה.

סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו בסביבה המאפשרת תנועה בטוחה במרחב.

שילוב התרגילים בעמדות המוצא השונות מעודד שילוב בין מצבי התנועה של הגוף כולו לפעילותם של השרירים הטבעתיים.

תקציר מחקר-יעילות שיטת פאולה בשליטה באיבוד שתן

נושא המחקר: דליפת שתן במאמץ, SI ( (Stress incontinence = SIמוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני, המופיע בעקבות עליה בלחץ תוך בטני, הניתן למדידה אובייקטיבית. לדליפת השתן תתכן השפעה משמעותית על חיי האישה. תגובה לדליפה ולהשלכותיה (גירוד, קושי בשינה, הגבלה בשתייה) עלולה להתבטא בדיכאון, בושה, אשמה, הכחשה, עצבנות ועוד. כל יציאה לפעילות דורשת הימצאות שירותים בקרבת מקום והתרוקנות לעיתים תכופות, כך שיכולה להכביד מבחינה חברתית. תתכן גם פגיעה בשגרת העבודה והשפעה על קשרים חברתיים. החשש מריח השתן עלול לגרום להימנעות מפעילות ולבידוד חברתי. הדליפה עלולה להפריע גם לתפקוד המיני כולל דליפת השתן בזמן קיום יחסי מין.

 בניסוי קליני רנדומלי נבדקו שתי שיטות לטיפול בדליפת שתן במאמץ:

1) שיטת פאולה, המפעילה שרירים טבעתיים בגוף כאשר תרגול שרירים באזור מסוים מפעיל גם שרירים מרוחקים (שיטה ניסיונית שטרם הוכחה כיעילה בטיפול ב- SI באוכלוסיה הכללית(.

2) תרגול שרירי רצפת האגן ,(Pelvic Floor Muscle Training =PFMT) שיטה בעלת יעילות מוכחת לטיפול ב-SI, המפעילה את שרירי רצפת האגן, תוך בידוד שרירים אלה משרירים אחרים.

מטרת המחקר: לבדוק האם יעילות הטיפול ע"י שיטת פאולה (על פי מבחן פד), דומה  (דמיון המכונה Equivalence) ליעילות הטיפול הניתן לבעיה ע"י PFME, באוכלוסיית נשים בקהילה הסובלות מ-SI. ממצאים: 245 נשים הוקצו רנדומלית עפ"י ריבוד גיל, לאחת משתי שיטות הטיפול. בתוך כל אחת מהקבוצות, חל  שיפור מובהק בממוצע דליפת השתן בעקבות ההתערבות,

בנוסף, נמצא שיפור מובהק בקרב מטופלות בשיטת פאולה אשר דיווחו על כאבי גב עם הכניסה למחקר (56.7%), לעומת המטופלות ב- PFME (8.3%) (p<0 .001="" span="">). יש להתייחס לממצאים אלה בזהירות, שכן גודל המדגם לא תוכנן לאנליזת תתי- קבוצות.

 בתוך כל אחת מהקבוצות חל שיפור מובהק באיכות החיים ובתפקוד המיני.  במעקב לאחר 6 חודשים,  נשמרו הישגי ההתערבות. 

טיפול בהפרעות תפקוד של נשים בחיי מין בשיטת פאולה

הטיפול בנשים הלוקות בוואגיניסמוס על-ידי תרגילי הרפיה של שרירי הטבעת לפי Paula Garburg במישלב עם טיפול במרחיבי לדן לעומת טיפול התנהגותי במרחיבים בלבד

תקציר מחקרם של

צבי צוקרמן, ילנה רוסליק, ראול אורביטו,

ואגיניזמוס-כיווץ לא רצוני של הנרתיק אצל נשים הגורם לכאב ומפריע לקיום יחסי מין תקינים. התכווצויות אלו קשורות לרוב בתגובה לסיטואציות של חיי מין אך מופיעות גם באופן ספונטני. המחקר מצא כי שיטת פאולה יעילה יותר באופן משמעותי בהשוואה לשיטות המסורתיות. גם מספר הטיפולים שנדרשו היה קטן באופן משמעותי בהשוואה לשיטות אחרות. הכותב מצא כי השיטה יעילה, קצרה ובטוחה ולא נצפה אף מקרה אחד של כישלון .

פורסם ב"הרפואה אפריל 2005

המח' לנשים ויולדות, מרכז רפואי רבין, פתח-תקווה

המטרה בעבודה הנוכחית הייתה לבחון ולהשוות את יעילות הטיפול בוואגיניסמוס, המסתמך על התאמה (Modification) של שיטת Master ו-Johnson לשיטה המשלבת תרגילי הרפיה לפי שיטת Paula Garburg.

שישים מטופלות הלוקות בוואגיניסמוס סווגו באופן פרוספקטיבי ואקראי לאחת משני צורות הטיפול הבאות: קבוצת בקרה (30 מטופלות) – טיפול בהתאמה של שיטתMaster     ו-Johnson, המבוססת על הפחתת הרגישות (Desensitization) תוך הפעלת גירויים אמיתיים על-ידי החדרת מרחיבים לדניים בסדר גודל עולה וטיפול התנהגותי פעיל במישלב עם מרכיבים פסיכודינמיים. קבוצת המחקר (30 מטופלות) - טיפול התנהגותי פעיל תוך כדי תרגילי הרפיה לפי שיטת Paula Garburg. טיפול המבוסס על האבחנה שבגוף הבריא פועלים כל שרירי הטבעת בעת ובעונה אחת, ושהפעלה נשנית של סוגרים תקינים תגרור במשך הזמן את הסוגר החלש לפעולה תקינה. הצלחה בטיפול הוגדרה כדיווח של הזוג על הצלחה בקיום יחסי-מין מלאים או החדרת מרחיב 6.