הגוף והנפש-כיצד ניתן למנוע החלשות כללית במצבי מוגבלות פיסית וחוסר תנועה

מצבי מוגבלות פיסיים זמניים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. נוצר מעגל סגור משום שההחלשות הנפשית מקשה על היכולת לפעולות כמו תרגול פיזיותרפי או אחר באופן עצמאי. פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי ופותחת את המעגל הסגור.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע החלשות של השרירים בגוף כולו עקב מיעוט תנועה והחלשות של איברים פגועים. אם השריר שנפגע ניתן להפעלה מתוך השרירים הטבעתיים הפעולה משפרת את זרימת הדם ומפעילה אברים שאיננו מודעים להם.

המשך לנושא "למה הידיים והרגליים נרדמות"

אני מאמינה ביכולת של אדם לטפל בעצמו. אצל אחד אלו תרגילים שנעשים חלק משגרת החיים ואצל אחר המעכב, מה קורה?! למה?! או באילו תנאים?!
יש רופאים שמבקשים מאנשים לארגן יומן בסיסי כדי שתדירות הארועים הבעייתיים תימסר להם באופן מדויק ככל שניתן, לנהל יומן כזה זו משימה שמזמנת אצל כל אחד סוג של תשומת לב שחסרה לרבים, מעטים אלו שמתמידים בניהול היומן. לעתים יתרונו בכך שהוא מזמן עמדה אקטיבית יותר מאשר לפני ניהולו.

הרדמות הידיים והרגליים קלה יחסית למעקב אם היא מתרחשת גם ביום, כאשר היא מתרחשת רק בלילות קשה יותר לעקוב אחריה
מאחר שבתנאים של מיעוט תנועה יש יותר ארועים כאלו ולחלק מהאנשים ההתעוררות בלילה כואבת ומקשה על שינה תקינה אני מציעה בדרך כלל להפעיל את הגוף באופנים עדינים שמעוררים תנועה בקצות הגוף כמו אצבעות הידיים והרגליים, מובן שהזמן הטוב ביותר הוא לפני השינה אך יש אנשים שהדבר גורם להם קושי בהרדמות,

גם כאן איסוף מידע פשוט יכול לעזור: תרגול בשעות אחר הצהריים, הליכות יום יומיות למשך זמן קצר,  הליכות בתנאי הבית, כל אלו יכולים להעשות במשך שבוע אחד ולא להעשות שבוע אחר כך, אם מי שרוצה לטפל בעצמו ישווה בין התעוררות עקב ידיים ורגליים שנרדמות בשני השבועות יוכל לדעת אם תרגול עוזר לו מעבר להרגשה הכללית.

טיפול בפיסורה בשיטת פאולה

פיסורה היא סדק בשריר האנאלי כלומר שריר הרקטום, במקרים רבים הוא נגרם בעקבות עצירות והפעלת כוח בשרותים, לעתים הוא נגרם בעקבות לידה. במקרה האחרון אם לא נוספו קרעים במקומות אחרים הזמן יעשה את שלו.

החלק החשוב בעניין זה הוא הסבל הנגרם במצבי כאב,  ניתן לקצר את הסבל בעזרת תרגול הרפיות ותפקוד שונה מהרגיל בשרותים. שיטת פאולה מציעה הפעלה לא ישירה של הסוגר האחורי דבר המונע דחיפה והרחבה לא הכרחית של השריר, הכיווצים ששיטת פאולה ידועה בהם מכוונים ליצור הרפיה כתגובה לכיווץ, עניין חשוב אחר הוא הפרדה בין הסוגרים על ידי מניפולציות של אצבעות הידיים והרגליים, כיווצי הסוגר הקדמי בנפרד מהאחורי משחררים את הסוגר האחורי.

כמו כן במקביל לתרגול כדאי לקבל ייעוץ תזונתי, מזון שיוצר הפרשות חומציות הוא הבעיה המרכזית, המזונות הבאים ידועים כחומציים לקיבה יותר מאחרים: מוצרי חלב, חלבון מן החי, קפה, תפוחי אדמה, לעתים גרעינים מסוגים שונים אינם מתפרקים בעיכול וגורמים כאב בלי קשר לחומציותם או בסיסיותם.

תרגילים להפגת כאבי גב

לפניכם מספר תרגילים שידגימו את האפשרות להעזר בשיטת פאולה בכאבי גב או כדי למנוע כאבי גב.  את רוב התרגילים מומלץ לבצע בשכיבה על הגב ובברכיים עומדות כדי למנוע כיווץ יתר של הגב התחתון,
חלק מהתרגילים הם סטטיים ודורשים מכם להימצא במצב אחד כל עוד אין בו כאב וכמה שיותר זמן. אחרים מיועדים לתרגול רצוף ללא ספירת הפעמים או צפייה בשעון אלא ע"י ניסיון לצבור כמה שיותר זמן בכל תרגיל.

תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה רצוי לצד הראש , כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא לצד הראש. אפשר להניע את העורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית ולהארכת צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל זה חשוב במיוחד לסובלים מעקמת אך, אלו כדאי שיתרגלו  בפעם הראשונה, בהשגחה של מטפל מוסמך.

שני תרגילים לשחרור העורף
תרגיל ראשון
הסתכלו לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית.
שימו לב שהנטייה הטבעית של העיניים לנוע יחד ולמקד את המבט מקשה על ההתכוונות לפצל את המבט, לכן הניחו מראש שחלק מהותי בתרגיל הוא הניסיון לשוב ולשחרר את הנטייה למקד את המבט, לעתים כשמנסים לעשות את התרגיל בעיניים עצומות מבינים שהמבט ממשיך לפעול בצורה משוחררת יחסית. מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. ניתן לנסות את התרגיל בעיניים עצומות ולהבין את תנועת העין תחילה בעזרת הדמיון.

תרגיל שני
הסתכלו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. כלומר נסו לראות את המצח או את הקיר שמאחוריכם ואחר כך הזיזו את המבט עד לבהונות או הקיר שלפניכם. חיזרו על התרגיל כמה פעמים שניתן הקפידו שהמבט יוביל את הראש והעורף כך שיעקבו  בהתמדה אחרי העיניים.  כלומר תמיד העיניים הן במרכז תשומת הלב והתנועה של העורף היא התוצאה. התרגיל משחרר את העורף והצוואר. גם העיניים וגם העורף נמצאים בתנועה איטית ומתמשכת אך העיניים זזות לפני העורף. כדאי לבצע את התרגיל באיטיות ולנסות להגדיל את טווח המבט.

תרגיל לשחרור הכתפיים
מיקום הכתפיים וצורת החזקתם משפיע על מידת המתח של הכתפיים ועל היחס בינן לבין העורף. יצירת קשר בין מיקומן של אצבעות הידיים לבין מיקום הכתפיים, בעזרת מניפולציה פשוטה, יכול לשחרר את הכתפיים.
החזיקו ממושכות את הזרת מעל הקמיצה, (חמישית מעל לרביעית) גב היד פונה לרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לשים פלסתר שיחזיק את שתי האצבעות יחד. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים. כפות הידיים מתחילות את התרגיל כשהן מונחות פשוטות בגובה הכתפיים ומחפשות במהלכו את המיקום הנוח להן ביותר. כלומר זה שיוצר הרגשת הרחקה של השכמות. אין צורך שהידיים תהינה באותו גובה ביחס לגוף, כדאי לשחרר את המרפקים.

התנועה הייחודית לשיטת פאולה

כאשר מתארים את התנועה הייחודית לשיטת פאולה חוזרים כמה מושגים: תנועה ספונטנית, תגובת שרשרת, תנועה עצמית, ועוד. כל המושגים האלו מיועדים לתאר תנועה לא רגילה שאינה נובעת מהוראה מחשבתית. יש לה חשיבות מיוחדת משום שהגוף פועל טוב יותר כשאינו מגיב להוראה מחשבתית. למרות שאלו מושגים חשובים הם פחות נחוצים לאנשים שמנסים ללמוד את שיטת פאולה מקריאה או מהקלטות, זאת משום שאצל רוב האנשים התגובות הספונטניות מתעוררות לאחר שהגוף ממשיך לחזור על אותה תנועה פעמים רבות. זה אינו מצב פשוט כשמנסים לעשותו ללא הדרכה למרות שההוראה ברורה ופשוטה. חלק מהתנועות הספונטניות מתעוררות כאשר שמים ידיים על העיניים ולמרבה הצער ההוראות בעניין הן חלקיות. 

התמונה המצורפת מציגה תרגיל שקל יחסית לחזור עליו פעמים רבות וחשוב לשנות את מיקום הידיים ביחס לגוף לפי חיפוש המיקום שבו הגב זקוק לתרגול במיוחד. מוטב לא להפעיל כוח במצבי האגרוף אלא אם כן חשים בכך צורך

הפגת כאבי גב וכתפיים ליושבים שעות ממושכות ולסובלים עקב הרמת משקל בתנאי הבית

התרגיל צולם בעמידה, הוא מתאים לביצוע בעמידה, בישיבה ובשכיבה. ההוראה לתרגיל המצולם היא להניח כף יד אחת בשקע היד האחרת, להשתמש בלחיצה של האצבעות ביד אחת במרכז כף היד האחרת כדרך לשמור על החזקה של הידיים יחד. המנח כשלעצמו מעורר תשומת לב לאזורים כאובים והמתרגל/ת יכולים לחפש את המיקום שישחרר את המתח. התרגיל יכול לכוון למקור המתח והכאב, לעתים אין הכאב מורגש במקום שבו הוא מתחיל וכדאי לכוון את התנועה המשחררת לטווח גדול יותר בגוף.
שתי המתרגלות מדגימות אותו תרגיל בהבדלים קלים בינהן,  בצילום התחתון נראה מתח בכפות הידיים והמתרגלת מניעה את ידיה לכיוון הגב כדי לשחרר את הכתפים והגב גם יחד. זאת בהשוואה לצילום הגבוה שבו התנועה של הידיים רכה יחסית ולמתרגלת אין צורך למתוח את ידיה, היא מדגימה מנח שמי שמתרגל בשכיבה יכול לבחור להישאר בו כדי לאזן בין צדי הגב.
הטעות הרווחת בתרגיל זה היא הנטייה להחזיק את האצבעות ביד אחת כך שיתפסו את אצבעות היד האחרת, הדרך לתקן טעות זו מודגמת בצילום העליון שבו נראות כפות הידיים שטוחות בהשוואה למצב שמי שטועה בהבנת התרגיל נוטה ליצור.

תנועת מערכת העיכול

מערכת העיכול נמצאת תמיד בתנועה, גם כשאנחנו במנוחה. התנועה שלה נקראת תנועה פריסטלטית, זו תנועה גלית של השרירים, הגורמת לדחיפת החומרים השונים דרך צינור העיכול.

התנועה הפריסטלטית גורמת להתכווצויות הקיבה בזמן רעב מה שגורם לקרקורי בטן. היא זו שמאפשרת תנועה בכיוון קבוע גם אם הוא מנוגד לכח הכבידה, למשל אכילה בזמן שעומדים על הראש.

תנועה זו מושפעת ממערכת העצבים, דבר שמסביר את הקשר ההדוק בין המצב הנפשי של האדם לפעילות מערכת העיכול שלו.

דברים אלו הופיעו בלינק הבא:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4588458,00.html

שיטת פאולה הוכיחה יעילות גבוהה בשיפור התנועתיות של מערכת העיכול, בניגוד לכתוב בקטע המובא כאן מתוך המאמר לא רק מערכת העצבים משפיעה על התנועתיות של מערכת העיכול, יש הטוענים כי סוגי מזון מסוימים משפיעים כגון קטניות הנוטות להאט את התהליך ויש המאמינים בתנועה אירובית.

התרגול בשיטת פאולה גורם לשרירים הטבעתיים הרצוניים לשפר את התנועתיות של שרירים חלקים לא רצוניים, אחד מהם הוא מערכת העיכול, השינויים החלים בהתכווצות ובשחרור של הגוף כולו כאשר מתרגלים את שיטת פאולה משפרים גם את הפריסטלטיקה כלומר התנועתיות הפנימית של מערכת העיכול

מדוע כדאי לחזק את רצפת האגן דרך תרגול שיטת פאולה?!

בין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. הקשרים עוזרים להניע את שרירי רצפת האגן ללא הפעלת כוח ומפתחים ערנות לתחושות מדויקות.

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות שבסוגרים.

ככל שאנו לומדים את גופנו מתוך מחקר עצמי כך הולכות ונוספות אסטרטגיות שקל לזכור ולהפעיל ביום יום. הן במצבים גבוליים ומביכים והן מתוך ערנות לסימנים מוקדמים וליכולות שליטה עצמית.

למרות שבשיטת פאולה לא נעשה שימוש באביזרים הדוגמאות לתנועות אלו ברורות יותר בעזרתם. לכן אדגים עכשו כמה תרגילים: כיווץ הפה על ידי הדגמה עם קשית, אגרוף ידיים לסרוגין בעזרת כדורים, תנועה לא מתוכננת מתוך שקעי כפות הידיים בעזרת מדבקות,

כל אדם מגיב באופן ייחודי לו לתנועות ולתרגילים. יש אנשים שללא הכונה אינם חשים קשר בין תנועות השרירים הטבעתיים ואחרים יכולים כבר במפגש הראשון לחוש שרירים פנימיים כשהם מניעים את העיניים, הפה, אצבעות הידיים והלשון.

שינויים בהרגלי חשיבה לצורך לימוד שיטת פאולה

הביטוי "הפעלה מרחוק" מתאר אחד מהעקרונות החשובים בטיפולים בשיטת פאולה, כאשר אדם פונה לטיפול בבעיה כלשהיא מוטב להניע תחילה שריר טבעתי שאינו קרוב לאזור בגוף שבו מתבטאת הבעיה.

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים,  הנחיריים, והפה הכולל שפתיים ולשון. לתנועות הפנים יש השפעה ניכרת על הגוף כולו. תנועתם של שרירי הפנים, שרירי כפות הידיים והרגליים הינה חלק בלתי נפרד מה טיפול בשרירים שברצפת האגן,

בפגישה ראשונה עם מטופלים תנועת שרירי הפנים יכולה לתת מידע על הנטיות בשרירים טבעתיים אחרים וקל יחסית לראות את אופי התנועה שלהם. הנטייה העמוקה של רובנו לפעול מתוך החשיבה מקשה על המלצה מרכזית בשיטה. להניע את השרירים בלי לתת למחשבה להוביל את התנועות הנלוות. חינוך בשיטות שונות להגביל תנועות באברים נוספים מקשה על אנשים לצרף תנועות שמתעוררות בתגובה לתרגיל שנמסר לתלמיד.

הדבר החשוב ביותר ביחס לתנועת כל השרירים בגוף הוא תשומת לב לנטיות שהוזכרו בפסקה הקודמת, בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו הוא ההבנה כי כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות במקום אחד כך עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הרמת האגן מקלה על כיווצי הסוגר הקדמי-חיזוק רצפת אגן

ניתוק האגן מהמזרון בזמן כיווץ הסוגר הקדמי מסייע למקצת מהנשים לכווץ בנוחות. הכיווצים הם אמצעי חיזוק של רצפת האגן, אין ערך למאמץ לכווץ זמן ממושך ככל שניתן או להמשיך לכווץ כמה פעמים לאחר שהאגן הורם מהמזרון. מי שנעזרת בהרמת האגן וניתוקו בזמן הכיווץ יכולה לשחרר את הכיווץ, לרדת לרצפה ולחזור על אותה פעולה בקצב הנוח לה.

וגיניזמוס-כיווץ לא רצוני, מונע יחסי מין וניתן לטיפול

02/09/2002    עידן מיליצר    ו

"בשם וגיניזמוס מכנים את הכיווץ הבלתי רצוני של שרירי השליש החיצוני של הוגינה. וגיניזמוס יוגדר ככיווץ חוזר ונשנה של שרירים אלו בזמן ניסיון לקיום יחסי מין מלאים. הסיבות לוגיניזמוס רבות ומגוונות. חלק ניכר מהנשים הוגיניזמיות מפתחות את התופעה כתגובה לכאב בזמן יחסי מין. חלקן כתגובה למרכיבים פסיכולוגיים כאלו ואחרים. מפחד מכאב, פחד ממחוייבות כתוצאה מיחסי מין ועד תגובה וגיניזמית לטראומה שחוו בעבר, אונס, הפלה, בדיקה גניקולוגית מכאיבה, דלקת או פציעה באברי המין. ללא קשר לסיבת התופעה האפיון דומה בכל הנשים ובא לידי ביטוי באי שליטה בכיווץ הנרתיק בניסיון ליחסי מין מלאים. מצב שכזה עלול להביא את האישה הסובלת מוגיניזמוס להימנע מיחסי מין בפרט ומיחסים אינטימיים בכלל. הטיפול מאוד אפקטיבי, עם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים. בהתאם למקור הבעיה התפקודית יותאם טיפול רפואי או פסיכולוגי או שילוב של השניים. הטיפול קצר מועד וכולל טכניקות של הרפיה תוך לימוד האישה לשלוט ולהרפות את שרירי הנרתיק. הטיפול נעשה בהתאם לכוחה הנפשי והקצב האישי של כל אישה ואישה. " ניסוי שנעשה על ידי ד"ר צוקרמן, גניקולוג בבית החולים בילינסון הוכיח יעילות מלאה של טיפול בתופעה בעזרת תרגול שיטת פאולה,  ד"ר צוקרמן נעזר במורות בשיטת פאולה כדי לשלב שימוש בלדן עם תרגול מתאים.

שיטת פאולה כאמצעי ליצירת קשר בין גוף ונפש

הקשר בין גוף ונפש נוצר במהלך תרגול שיטת פאולה באמצעות התרגילים והריכוז הגופני שמאפשר רגיעה וריכוז מחשבתי. דרך אחת להבין עניין זה היא ההיצמדות לתנועה חוזרת כאמצעי שמשחרר את המוח מפעילות מחשבתית אחרת. בנוסף מניעה היצמדות זו את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון. התנועה הבלתי מתוכננת פועלת לרוב במקום שבו היא דרושה במיוחד, גם אם לא כוונה אליו מראש. המונוטוניות והריכוז הדרושים בתרגול, המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, מעוררים בגוף הרגשות ותגובות חדשות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את צורות הפעולה של גופו כך עולות יכולות קשב לגוף ולנפש.

תרגילים משיטת פאולה להפעלת הסוגר הקדמי "מרחוק" ולהרפיית העורף והכתפיים

v     פישוק אצבעות הידיים והרגליים והצמדתן.

v      הצמדת 4 האצבעות לאגודל, והחזקתן

v     תרגיל משולב של ס.קדמי: לחיצת רגל אל רגל תוך כיווץ עפעפיים, תוך כיווץ ס. קדמי ובהחזקת 4 אצבעות לאגודל.

v     כיווץ ושחרור הטבור.

v     שין עולה ויורדת (גלית)

v     לחיצת הלשון מצד אל צד , תוך הנעת העיניים מצד אל צד והברכיים מצד אל צד.

Ë     יד בתוך יד- בתנוחה המזכירה צדף יש להניח את אצבעות יד ימין כשהן צמודות אלו לאלו בשקע יד שמאל בעוד אצבעות יד שמאל מונחות בשקע יד ימין. לחיצה קלה ומתמשכת של שקע היד האחרת תוך החלפת היד הלוחצת מומלצת בכל מצב. מומלץ להניע את הידיים כשהן אחוזות זו בזו למקומות שונים ולחפש את המקום שדורש מתיחת יתר. התרגיל מתאים למצבי ישיבה, שכיבה ועמידה תוך כדי הישענות על קיר.

Ë     לפתוח פה גדול-תרגיל שנועד להרפיה ושחרור הן של העורף והן של הפה, מומלץ לנסות לפתוח את הפה זמן ממושך תוך הרחקת השפתיים זו מזו והרחקת קצות הפה זה מזה. שינוי מיקום הלשון ובעיקר הפלתה אל הבסיס כדי שתיווצר הרפיה פנימית חשובה ביותר

תרגילים סטטיים בשיטת פאולה

שיטת פאולה כוללת קבוצה של תרגילים המכונה בין יודעי השיטה "תרגילים סטטיים" הכוונה לתרגילים שעיקר השפעתם על הגוף במניפולציה החדשה שהגוף נחשף אליה תוך כדי שכיבה נוחה. הימצאותו של הגוף בהנחה שונה מהרגיל על פני משך זמן וללא צורך לחזור על תנועות יש לה השפעה מיוחדת. היא יכולה להסב תשומת לב למתח ולשחררו מתוך תשומת הלב להצטברות מתחים, להאריך קיצורים ולהרגיל שרירים לפעול אחרת. 
דוגמאות לתרגילים כאלו הן: הנחת כפות הידיים על העיניים, הסתכלות של שתי העיניים לצד שמאל, (מוטב לכוון את המבט למשך זמן רב ככל שנוח ולתת לגוף להגיב, אפשר ללהחזיר את העיניים למצב מנוחה ולחזור לתרגיל ככל שמתאים). תרגילים נוספים: שכיבה על הצד  הדומיננטי והחזקת הקרסול הלא דומיננטי בעזרת היד הלא דומיננטית, פתיחה של הפה ללא מאמץ, קצת יותר מהרגיל ועוד. כל אחד מהתרגילים המוזכרים כאן יכול להעשות באופן שהמתרגל מוסיף לו תנועה אחרת, מוטב שצורות פתיחות הפה יעשו לא מתוך תכנון, אלא מתוך חיפוש מצב נוח. המתרגל יכול לשחרר את המנח הסטטי ולחזור לארגנו מחדש.
בכל מקרה אין כוונת ההגדרה "תרגיל סטטי" לעצור תנועה. הכוונה העיקרית היא לסייע למתרגל לארגן שינוי בגופו מתוך הימצאות הגוף במצב בלתי רגיל. המצבים הבלתי רגילים שהוזכרו למעלה כמו הנחת הידיים על העיניים מזמנים לגוף צורך בתנועה שמומלץ לתת לו חופש ככל שאפשר,מעודדים נשימה לא מכוונת, מרגיעים, ועוד.

תוצאות מחקר: השוואה בין יעילות שיטת פאולה ליעילות פיזיותרפיה בטיפול בדליפת שתן במאמץ

נושא המחקר: דליפת שתן במאמץ, SI ( (Stress incontinence = SIמוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני, המופיע בעקבות עליה בלחץ תוך בטני, הניתן למדידה אובייקטיבית. לדליפת השתן תתכן השפעה משמעותית על חיי האישה. תגובה לדליפה ולהשלכותיה (גירוד, קושי בשינה, הגבלה בשתייה) עלולה להתבטא בדיכאון, בושה, אשמה, הכחשה, עצבנות ועוד. כל יציאה לפעילות דורשת הימצאות שירותים בקרבת מקום והתרוקנות לעיתים תכופות, כך שיכולה להכביד מבחינה חברתית. תתכן גם פגיעה בשגרת העבודה והשפעה על קשרים חברתיים. החשש מריח השתן עלול לגרום להימנעות מפעילות ולבידוד חברתי. הדליפה עלולה להפריע גם לתפקוד המיני כולל דליפת השתן בזמן קיום יחסי מין.

 בניסוי קליני רנדומלי נבדקו שתי שיטות לטיפול בדליפת שתן במאמץ:

1) שיטת פאולה, המפעילה שרירים טבעתיים בגוף כאשר תרגול שרירים באזור מסוים מפעיל גם שרירים מרוחקים (שיטה ניסיונית שטרם הוכחה כיעילה בטיפול ב- SI באוכלוסיה הכללית(.

2) תרגול שרירי רצפת האגן ,(Pelvic Floor Muscle Training =PFMT) שיטה בעלת יעילות מוכחת לטיפול ב-SI, המפעילה את שרירי רצפת האגן, תוך בידוד שרירים אלה משרירים אחרים.

מטרת המחקר: לבדוק האם יעילות הטיפול ע"י שיטת פאולה (על פי מבחן פד), דומה  (דמיון המכונה Equivalence) ליעילות הטיפול הניתן לבעיה ע"י PFME, באוכלוסיית נשים בקהילה הסובלות מ-SI.

שיטות: בדיקת פד, בדיקה גניקולוגית,שאלוני בריאות כללית ודליפת שתן, איכות חיים (I-QOL) ותפקוד מיני (PISQ-12). ההתערבות: נמשכה 12 שבועות, תוך עידוד לאימון ביתי יום יומי. בשיטת פאולה  ניתנו 12 שיעורים אישיים ע"י מורות מוסמכות ללימוד השיטה, ב- PFME ניתנו 6 שיעורים קבוצתיים ע"י פיזיותרפיסטיות. גודל המדגם תוכנן ל 200 נשים לפי התוצא העיקרי.

ממצאים: 245 נשים הוקצו רנדומלית עפ"י ריבוד גיל, לאחת משתי שיטות הטיפול. בתוך כל אחת מהקבוצות, חל  שיפור מובהק בממוצע דליפת השתן בעקבות ההתערבות, עפ"י מבחן הפד: בפאולה חלה ירידה ממוצעת של 7.9gr [SD 12.09] וב-PFME 7.4gr [SD 11.43]. בהשוואת היעילות בין קבוצות הטיפול לא הושג .Equivalence אחוז המחלימות בשיטת פאולה היה גבוה, ב- 15.2% לעומת אחוז המחלימות ב--(p=0.04 ) PFME. בנוסף, נמצא שיפור מובהק בקרב מטופלות בשיטת פאולה אשר דיווחו על כאבי גב עם הכניסה למחקר (56.7%), לעומת המטופלות ב- PFME (8.3%) (p<0 .001="" span="">). יש להתייחס לממצאים אלה בזהירות, שכן גודל המדגם לא תוכנן לאנליזת תתי- קבוצות.

 בתוך כל אחת מהקבוצות חל שיפור מובהק באיכות החיים ובתפקוד המיני.  במעקב לאחר 6 חודשים,  נשמרו הישגי ההתערבות.