דחיפת כפות הרגליים אל קיר מעלה את כוח הכיווץ ברצפת האגן

הנחת כפות הרגליים על קיר או רהיט שניתן לדחוף בלי שיזוז מעלה את כוח הכיווץ ברצפת האגן מתוך כוח הרגליים. הוספת דחיפה של הקיר על ידי הרגליים שנמצאות בזוית של 90 מעלות בברכיים במהלך הכיווץ מעלה את כוח הכיווץ או מקלה על נשים שלא מצליחות לכווץ. מובן שעקרונית יש אפשרות לדחוף את הרגליים כשכפות הרגליים על הרצפה והברכיים מקופלות אך במנח זה קימת גם אפשרות לשינוי לא רצוי של כיוון הדחיפה.  

 

 

רצפת האגן של נשים והמצבים שדורשים טיפול

 

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף המצוי בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור ומניעת כיווץ יתר. חיזוק ושיקום נחוצים לנשים הסובלות מאחד הסמפטומים הבאים או מכמה מהם: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. ברוב המקרים שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן שאינם מדויקים. יחד עם זאת יש נשים שאינן סובלות מקשיים בתפקוד מיני אך התרגלו עם הזמן לשמור על אזור האגן מכווץ ועם הזמן פיתחו הרגל לשמור על כיווץ קבוע באזור המשבש את התחושות. האבחון של מקור הסמפטומים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בשיטת פאולה.

רצפת האגן כרצף בשיטת פאולה

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף המצוי בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור מכיווץ יתר. לא תמיד סמפטומים כמו: בריחת שתן מעידים על חולשה בסוגר. לעומת זאת דלקות חוזרות בשלפוחית יכולות להעיד על התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. 

שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן שאינם מדויקים. יחד עם זאת יש נשים שאינן סובלות מקשיים בתפקוד מיני אך התרגלו עם הזמן לשמור על אזור האגן מכווץ ועל כיווץ קבוע באזור דבר המשבש את התחושות. האבחון של מקור הסמפטומים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בשיטת פאולה.

האברים שרצפת האגן מגינה עליהם

לפי דבריה של ד"ר אחינועם לב שגיא באתר https://vclinic.co.il/

"המושג רצפת האגן מתייחס לשרירים אשר מחוברים לעצמות האגן ויוצרים את החלק התחתון של האגן. שרירים אלה יוצרים מבנה דמוי ערסל אשר תומך באיברי האגן: רחם, שלפוחית השתן והחלחולת."

הגדרה זאת נותנת מענה לכמה שאלות שאני נשאלת מפעם לפעם: "האם הסוגר האחורי הוא חלק מרצפת האגן?" התשובה היא חיובית משום שהסוגר האחורי שומר על מיקום החלחולת (החלק האחרון של צינור העיכול), מאחר שמיקום תקין של החלחולת תלוי בין השאר במיקום תקין של אברים פנימיים אחרים באגן כמו צואר הרחם, השלפוחית והשופכה תחזוקה תקינה של רצפת האגן שומרת גם עליו.

שאלה אחרת שחוזרת ומטרידה נשים רבות היא: "מדוע צריך להפעיל את רצפת האגן מתוך הסוגרים"? מאחר שקשה להניע שרירים שאינם רצוניים אין לנו אפשרות קרובה יותר מאשר הסוגרים כדי להפעיל בצורה יעילה את השרירים המחוברים לעצמות האגן. בשיטות אחרות מדריכים נשים להפעיל את שרירי רצפת האגן מתוך שרירי הירכיים, ומכוח שרירי הבטן, אלו שרירים רחוקים יותר והשפעתם על שרירי רצפת האגן יעילה פחות.
הטכניקות שמפעילות את רצפת האגן מתוך שרירי הבטן והירכיים מעצבת את גוף האישה ויש לה יתרונות בכך שהיא מחזקת שרירים נוספים אך היא מתאימה לנשים ששרירי רצפת האגן שלהן במצב תקין ומסוכנת לנשים שסובלות מהחלשות. כוח הכובד וחוזק שרירי הבטן עלול לדחוף את שרירי רצפת האגן ולהחלישם בכל מצב הכולל חולשה.

הדגמה בעזרת צילום-חיזוק רצפת האגן והגב במשולב

חיזוק רצפת האגן והגב במשולב בתרגיל המצולם כאן מבוצע בכמה שלבים:

• כיווץ סוגר קדמי
• גלגול האגן וניתוקו מהמזרון
• כיווץ סוגר אחורי
• החזקת שני הסוגרים מכווצים והרמה איטית של הגב מתוך ניסיון להאריך את עמוד השדרה על ידי הפרדה בתנועה בין החוליות
• לאחר שהמתרגלת מגיעה לאזור השכמות היא מתחילה להוריד את הגב ומשחררת בהדרגה את הסוגרים

ייחודו של התרגיל בהבנה של המתרגל/ת שהפעלת הסוגרים מסייעת לפאולה לא רגילה של הגב. בתנועה מומלץ לא להחזיק את הסוגרים במצב מכווץ ומתמשך אלא לחפש דרכים לכווץ ולשחרר

מניעת החלשות רצפת האגן שונה מטיפול בהחלשות

חיזוק, אימון, שיקום ותחזוקה של רצפת האגן הם מושגים שנשמעים פעמים רבות בהקשרים שונים, המודעות להפרעות בחיי נשים כאשר חלה החלשות ברצפת האגן עלתה בשנים האחרונות ושיטות רבות מפרסמות את עצמן כיעילות גם בנושא זה. הבעיה היא שבפרסומים ובמהלך תרגולים קבוצתיים אין הבחנה בין מצבן של נשים שהחלה אצלן החלשות למצבן של אלו הרוצות למנוע החלשות. כמו כן אין התייחסות להתנהלות יום יומית הדרושה לנשים שהחלה אצלן החלשות.

הצעות לנשים שהחלו לסבול מהחלשות או שהובחנו על ידי רופא ואינן מרגישות זאת

1. הרמת משקל מעל שלושה ק"ג מחלישה את שרירי רצפת האגן, (אמהות לתינוקות משנות את יכולתן בהתאמה לגילו ומצבן שונה לגביו אך לא לגבי משקל של חפצים במיוחד לאחר לידות)
2. עצירות כרונית, בעיות נשימה ובקע בבטן עלולים ליצור לחץ פנים בטני המחליש את רצפת האגן, יתכן שזו הסיבה להחלשות שהתרחשה או שזה ממשיך את המצב 
3. לא תמיד הצורך של גופכן הוא חיזוק, לעתים יש צורך בחידוד תחושות ושיפור העצבוב
4. בריחת שתן במאמץ היא בעיה קלה לטיפול וכדאי לא לחשוש מפנייה להדרכה אישית בעניין
5. הכנה לשינויים גופניים בעזרת תרגול כמו הריון, לידה, גיל מעבר, מקלה על השינוי ועל הטיפול בו אם יש צורך

תשובות לשאלות חוזרות לפני טיפול בחולשת רצפת האגן

כמה שאלות חוזרות ועולות בעניין טיפול ברצפת האגן בשיטת פאולה אצל נשים שנמצאות בין השלב שבו הן חשות התחלת החלשות ברצפת האגן לשלב שבו הן סובלות מצניחות, קשיי שליטה הליכה תכופה או דחופה. ואלו הן:

1.      האם אצטרך להמשיך לתרגל כל יום כל החיים?

2.      תוך כמה זמן יש סיכוי להרגיש שיפור?

3.      כמה זמן ביום צריך לתרגל?

4.      האם הכרחי לתרגל בשכיבה או שאפשר גם בישיבה?

5.      האם אצטרך להימנע מהרמת משקל או הליכה כל החיים?

התשובות שמתאימות לכולן הן: לא צריך להמשיך לתרגל כל החיים אם מגיעים למצב תקין, הרגשת השיפור או מצב האברים הפנימיים אינה קבועה ותלויה בין השאר ביכולת לשנות אורח חיים, מצב ההתחלה של הטיפול אינו רק המצב של רצפת האגן אלא גורמים נוספים שמפריעים כגון: עצירויות כרוניות, בעיות נשימה, הרמת משקל יום יומית,

זמן תרגול במשך היום הוא בין 20 דקות ל40 דקות לפי מצבו הכללי של הגוף ואפשר לתרגל גם בישיבה למרות שכדאי לתרגל לא רק בישיבה.

אין צורך להימנע מהליכה כל החיים אך רצוי לא לחזור להרמת משקל של יותר מ3 ק"ג

דימויים מוטעים על תנועה חופשית ודיוק המושג לגבי שיטת פאולה

התרגול והתנועה החופשית שיכולה להתעורר מתוך תרגול שיטת פאולה נעשה כשכל הגוף מונח על הרצפה. לרוב אין הנחיות בשלב שבו המתרגל מתחיל לנוע מתוך התעוררות ספונטנית של גופו. תנועה זו נובעת מצורך שמתעורר או לא מתעורר בגוף האדם שמקשיב להוראות התרגול. כלומר גם מצב שאין בו תנועה של שרירים נראים לעין או שינוי מנח או שינוי מצג ומיקום אברי הגוף יכול להיות תנועה חופשית, הוא מבטא את הצורך של הגוף כפי שהגוף מבטא בתגובה להוראות. הצילומים ממחישים אפשרויות מגוונות לתגובות. 

כל זה נועד להסביר את ההבדל בין אסוסיאציות המתעוררות לרוב ביחס למילים תנועה חופשית לבין תנועה חופשית בשיטת פאולה. התנועה החופשית יכולה להיות שונה בין משתתף למשתתף ובין מנחה למנחה כאשר היא המאורגנת כמפגש לא קבוע של אנשים. המושג מובן באסוסיאציות של רבים כתנועה בעמידה, בתגובה למוסיקה או להצעות המנחה, זהו מצב לא צפוי ואנשים שאינם מרגישים בטוחים בתנועה לא נענים בקלות להרשם לסדנאות או טיפולים שהמילה תנועה חופשית מוזכרת בהם.

השפעת רצפת האגן על עמוד השדרה והגב

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת עמוד השדרה, ועל התנועה של הגב

כפי שניתן לראות בצילום שלפננו "קופסת העצמות" של האגן היא נקודת המוצא של עמוד השדרה. הבנת הקשרים בין עצמות האגן לגב היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן, שכן חוזקם וגמישותם של שרירי רצפת האגן משפיעים לטובה על זוית נכונה של עצמות האגן. 
בשיטת פאולה תרגול שרירי רצפת האגן אינו נפרד מתנועת הגב ולכן חיזוק ואימון רצפת האגן משפיע לטובה על הנטייה של האגן להימצא בזוית יציבה ולא לנפול לפנים. זכאבי גב נגרמים מסיבות רבות בינהן הנטייה להטות את הבטן והגב לפנים. לכן החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה "נכונה" של תנועת האגן דרושה לנשים רבות כחלק מטיפול בגב ובאגן במשולב. שינויים אלו מתרחשים בשיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרוש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן כדי לשנות את זוית האגן. חיזוק רצפת האגן אינו יעיל כאשר תרגילים שנשים מתרגלות לא משפיעים על זוית האגן ביחס לגוף כולו.

מסיבות אלו מומלץ בשיטת פאולה לתרגל את הכיווצים תוך הפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי.

תאור ההשפעה לטובה של תרגול שיטת פאולה במהלך לידות

יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות הם האפשרות להעזר בתרגיל או שניים בלבד כתרגילים מובילים, התרגילים פשוטים, קל לזכור אותם ובתהליך ההכנה ללידה הם מופנמים בגוף. כלומר נשים רבות חוזרות במהלך הלידה על תרגיל אחד שבחרו בו והתרגיל ממשיך להפעיל בגוף תנועות נוספות הקרויות תנועות שרשרת, לרוב אלו הן התנועות שהגוף זקוק להן, בין אם היולדת הבחינה בכך ובין אם לא. התהליך מוכר בתרגול שיטת פאולה אצל רוב האנשים ללא קשר ללידה אך במהלך לידה ההצטרפות של תנועות השרשרת חזקה יחסית. לעתים היא גורמת ללידות קצרות יחסית, (דבר שנבדק בבית החולים קפלן על ידי אדית רוט שעבדה שם כמילדת והינה מורה לשיטת פאולה) לעתים היא מקלה על הכאבים ומסייעת ליולדת לחוש שליטה.

ההשפעה של שיטת פאולה במהלך הלידה מורגשת בעיקר בשלושה תחומים: איכות הנשימה של היולדת קצב ההתכווצויות של הרחם והקלה על כאבים. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את הרגשת השליטה והעצמאות בלידה. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. תהליך ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

תרגילים בזמן הלידה:  בשלב הראשון של הלידה נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש וכיווץ קל של הספינקטר הקדמי. בשלב השני והשלישי של הלידה משתמשים בתרגיל זה ללא כל כיווץ. ניתן לשלב כמה תרגילים שחשיבותם בעיקר להפגת כאבים ולעדוד תנועה של האגן. לדוגמה-אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים. פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך יכולה גם היא להפיג כאבים שכן בפה מצטבר מתח לא רק בזמן כאב והשחרור של הלסתות והעורף מזמן שחרור של מקומות נוספים. כיווצים לסרוגין של הספינקטר הקדמי והאחורי יזמנו תנועה ושחרור של האגן.

ייחודה של שיטת פאולה בחיזוק שרירי רצפת האגן

החלשות רצפת האגן היא תוצאה של אורח חיים, גיל, לידות ומבנה הגוף. הטיפול בשיטת פאולה מתייחס להגמשתם של הסוגרים ולחיזוקם. שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן נעים תרגול שאינו כוחני. הגמשת האזור מסייעת לעתים לחידוד התחושות שמטשטשות בתהליך ההחלשות ונחוצות לחיזוק השרירים באזור. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות, מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. התרגול העצמי הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק רצפת האגן ומתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

נוסף לכל אלו נעשה חיזוק רצפת האגן דרך שינוי אופן התנועה של האגן, לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים ויצירת תנועה משותפת בין תנועת הגוף והאגן.

לידות לאחר תרגול שיטת פאולה

יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים בכמה רמות: ההשפעה המשולבת שיש לתרגילי השיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה בו זמנית. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו. 

טיפ חשוב לאימון רצפת האגן בשיטת פאולה

המטפלים בשיטת פאולה מדגישים את חשיבות התנועה החופשית המאפשרת לשרירים טבעתיים להצטרף ולפעול יחד הן לצרכי ריפוי והן לצרכי הנאה מהתנועה ושחרור הגוף. יוצאי הדופן מכלל זה הם הסוגרים כאשר נחוץ לטפל במערכת הקשורה בהם. ההפרדה בין תנועת הסוגר האחורי לתנועת שני הסוגרים הקדמיים הנחשבים לאחד חשובה ביותר האימון רצפת האגן.
 הטיית כפות הרגליים כלפי החלק החיצוני של הגוף כפי שמודגם בתמונה העליונה מסייעת לחוש את הסוגר האחורי בנפרד מהקדמי, הפניית כפות הרגליים אל פנים הגוף או תנועת "פוינט", (הצמדת הבהונות ומתיחת כף הרגל לפנים) מסייעות לחוש את הסוגר הקדמי בנפרד.

רצפת האגן ועקרונות התרגול של שיטת פאולה

כיווץ לצורכי חיזוק רצפת האגן מוכר ככיווצים משמימים של שרירי הסוגרים ברצפת האגן ובהם בלבד מתוך שאיפה להעלות את חוזק הכיווצים ועל בסיס ההנחה שככל שמתמקדים בשריר אחד ללא עזרת שרירים אחרים עולה יכולתו ומתחזקת. תרגול השרירים הטבעתיים דרך שיטת פאולה מבוסס על הנחה אחרת ומנוגדת, ככל ששרירים טבעתיים נוספים לשרירי רצפת האגן יפעלו כך תעלה יכולתם של השרירים ברצפת האגן. השרירים הטבעתיים נמצאים בסוגרים ובמקומות רבים אחרים כגון: עיניים, נחיריים, פה. שרירי הגפיים והאצבעות משפיעים על שרירים טבעתיים ומשתתפים בתגובות השרשרת שהן עיקר השיטה.
מבין המתרגלים והמתרגלות של השרירים הטבעתיים אנשים רבים חשים ונהנים מתנועות שרשרת אלו כבר בתרגול הראשון. לא מעטים זקוקים לארבעה עד שישה שיעורים כדי שהתנועות בתחילת תרגול יתפשטו בגוף וההרגלים המוכרים להפריד תנועות לא יפריעו לתהליך הריפוי.
התרגילים פשוטים וקלים ללמידה וחלקם קיים מעצם טבעם בפעולות היום יום כגון: שתיה, אכילה, הליכה, יחסי מין והתרוקנות. מובן שמי שלומד לשים לב לשרירים המשתתפים בפעולות אלו מתחיל לפעול בהם באופן שונה מעט ויעיל יותר לצרכי גופו.

השרירים הטבעתיים כמקור לתפקוד מלא של הגוף

הקשר בין שרירים טבעתיים לבין עצמם המתקיים בכל גוף מאפשר לכל איש ואישה לשפר בעיות תפקודיות של שרירים טבעתיים, או של שרירים הקשורים אליהם כגון" חלק מהשרירים החלקים, רחם, שלפוחית השתן, תנועת המעיים וחלק מהשרירים המשורטטים.

השפעתם של השרירים הטבעתיים על מערכות פנימיות אינו מובן דיו אך בפועל פעמים רבות אם הרקע לחולשת רצפת האגן הוא מיקום נמוך של הרחם או השלפוחית ניתן לשנות את המצב לטובה בגלל השפעה זו.

חיזוק רצפת האגן, כמו איזון בין צדי הגוף, בעיות במערכת העיכול ובמערכת הגב והשלד כולם מבוססים על  תרגילים פשוטים ומונוטוניים שיכולים להשפיע על הגוף בצורות שונות כגון :

שינוי זוית האגן

איזון דיספרופורציה בין צדי הגוף

 עידוד תנועות רוטציה בגב 

 הארכת שקעים בעמוד השדרה, 

שינויים בחשיבה: הפעלה מינימלית ולא רק "חיזוק"

טיפול בהשפעות שיש למרכיבים פנימיים כמו נשימה, עיכול וגב על מיקום ותפקוד רצפת האגן

עידוד תחושות בשרירי רצפת האגן בעזרת כפות הרגליים

כוונת התרגיל היא להעזר בחלק הפנימי של כפות הרגליים כדי לחוש את שרירי רצפת האגן, שני הצילומים מראים זויות שונות של דחיפת כף הרגל אל המזרון. המתרגלת מנסה לחלק את הכיווץ של הסוגר הקדמי בין שני הצדדים ולוחצת כל פעם חלק אחר של הקו הפנימי בצד שבו היא מרוכזת.
ניתן להעזר בלחיצת הקוים הפנימיים של כפות הרגליים אל הרצפה גם במצבים שמעוניינים לכווץ ולהרפות את הסוגר הקדמי במלואו. התנועה אפשרית בישיבה, בשכיבה בברכיים עומדות ובעמידה אם מתרגלים את לחיצת הרגליים לסרוגין.

תרגילים למהלך לידה לפי שיטת פאולה

·        ש מקוטע, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל ש באופן מקוטע. השמעת הש בזמן הנשיפה באופן מקוטע גורמת לפתיחה של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.

·        ש ארוך כפי שתואר קודם לכן.

·        בזמן תנועה על כדור כוח הטיית כפות הרגליים כלפי חוץ כך שרק הקוים החיצוניים של כפות הרגליים יהיו פעילים ויעודדו ריכוז כוח בגב.

הצמדת אצבעות כפות הידיים מסייעת לחוש את רצפת האגן בתרגול שיטת פאולה

הפירות הצבעוניים המוחזקים בכף היד מחייבים הצמדה של אצבעות כפות הידיים זו לזו.
בשיטת פאולה מתרגלים את ההשפעות של הצמדה זו על תחושות ברצפת האגן בלי לאחוז דבר ובכיוון הפוך, כלומר כף היד פונה לרצפה ויכולה בנוסף להצמדת האצבעות לדחוף מעט את המזרון שעליו מתרגלים.
נוסף לכך מומלץ להצמיד את האגודלים בכל יד בנפרד אל שאר האצבעות.

חיזוק רצפת האגן כחלק בלתי נפרד מחיזוק הגוף

עמוד השדרה מוכר לאנשים רבים כגורם המפעיל אברים נוספים מלבד הגב עצמו. המודעות אליו מחלקת את הגב במחשבתנו לשני צדדים; ימין ושמאל ואת הגפיים ידיים ורגליים בהתאמה. לעומת זאת חלוקת הגוף לימין ושמאל בחשיבה על חלקו הקדמי של הגוף מוכרת פחות. המטפל נדרש להעזר בדמיון מודרך או בקשר בין אברים שונים על מנת לייצר במחשבתו של המטופל חלוקה שכזו. לחלוקה זו יש השפעה ניכרת והכרחית על חיזוק רצפת האגן והגב במשולב. האיזון בין צדי הגב, ארגונו מחדש בתנועה וחיזוק רצפת האגן נתמכים בארגון "עמוד שדרה קדמי", הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. התרגול בשיטת פאולה מזמן שינויים בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. יחד עם זאת בפעילות הבונה "מרכז" כאמצעי חיזוק של הגב ושל רצפת האגן יש צורך בהפרדה בין שרירים טבעתיים הקיימים בזוגות כמו עיניים, נחיריים, כפות הידיים וכפות הרגליים. כמו כן תנועת הלשון בין צד ימין לבין צד שמאל בתוך הפה מסייעת ללימוד תנועה המפרידה בין הצדדים ופעילות המשלבת דמיון מודרך מאפשרת אך לימוד הנעה של הספינקטר הקדמי בצורה המפרידה בין ימין לשמאל.

תרגול לצורך מרכוז הגוף בשיטת פאולה

פעילות הבונה "מרכז"  או ארגון עמוד שדרה קדמי כאמצעי לחיזוק של הגב ושל רצפת האגן נעזרת בתרגול ההפרדה בין שרירים טבעתיים הקיימים בזוגות כמו עיניים, נחיריים, כפות הידיים וכפות הרגליים. כמו כן תנועת הלשון בין צד ימין לבין צד שמאל בתוך הפה מסייעת ללימוד תנועות המפרידות בין הצדדים ומעודדות פעילויות המשלבות דמיון מודרך ומאפשרות ללמוד הנעות ייחודיות של הספינקטר הקדמי. דוגמאות לתרגול ההפרדה בין שרירים טבעתיים זוגיים יהיו אם כן; כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. מאחר שמעטים האנשים שמכירים תנועה כזו נדרש סוג אחר של קשב לגוף לצורך תרגול. תפקידה הייחודי של הלשון בהקשר זה הוא לסייע  לאבר המתקשה לנוע בין צדי הגוף, לדוגמה סיוע לעיניים אם יש קושי לכווץ כל אחת מהן בנפרד. ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת תנועת הלשון אל צד העין המתכווצת כלפי החיך העליון כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך. הדוגמה קלה להבנה כי היא מוכרת לרבים בפעולות כמו קריצה.