כיוון התנועה של הגוף לאחור ולפנים לצורך איזון שיווי המשקל

הגישות המערכתיות בתנועה כמו פלדנקרייז ופאולה אינן מלמדות לכוון את תנועת הראש ועמוד השדרה בכיוון קבוע. ((בשונה מטכניקת אלכסנדר) ההנחה בשיטת פאולה היא שכאשר השרירים הטבעתיים יפעלו יחד הכיוונים יתרחשו מעצמם באופן הנחוץ לגוף.

הנחה זו אינה מתאימה לכל האנשים ובמיוחד לא אלו ששיווי משקל הוא נושא מרכזי בבעיות הגופניות שלהם. לכן, תרגול מכוון של העברת משקל הגוף בעזרת הסוגר הקדמי והאחורי לסרוגין יכול לענות על צרכים של אנשים אלו.

לעתים נחוץ תרגול בישיבה כדי להרגיש ולחוות תנועה של הגוף מנטייה לפנים לנטייה לאחור בעזרת שרירי רצפת האגן. הכונה למצבים שבהם כיווץ הסוגר הקדמי מניע את הגוף לפנים וכיווץ הסוגר האחורי מניע את הגוף לאחור.

בהליכה גלגול כפות הרגליים מהעקבים לבהונות יוצר את המעברים האלו בגוף בקצב מהיר יותר מהמחשבה. מאחר שבכל פעם רגל אחת מטה את הגוף לאחור והאחרת לפנים אנו לא רואים את המעברים בין הכיוונים. הגוף נשאר במקום מרכזי. כל זה טוב ונכון למי שאין לו בעיות איזון ושיווי משקל. אחרים שסובלים מבעיות אלו יכולים לתרגל "הליכה" במצב ישיבה תוך כדי גלגול הרגליים וכך להבין את הצורך של גופם לפני שהם מנסים לתרגל בכוחות עצמם.

הפעלת הגוף בשרירים טבעתיים זוגיים (עיניים, כפות ידיים וכפות רגליים) תורמת לארגון מרכז הגוף

     תרגילים להדגמת החלוקה המוזכרת למעלה:

1. כיווץ לסירוגין של העיניים בנפרד אחת נפתחת והאחרת מתכווצת. מוטב לאפשר לשרירים לנוע לפי נטייתם ולא למנוע משרירי הפנים בצד המתכווץ לעזור לעין כדי להקל על תנועתה.  בתנועות הפנים הלשון יעילה ביותר ביצירת מניפולציות פסיולוגיות.

2.       כיווץ הסוגר הקדמי מתוך מחשבה שהסוגר דומה לפה ולכן ניתן לכווץ אותו לסרוגין. חלוקת הכיווץ לשני צדדים ימין ושמאל אינה כדי למנוע תנועה בצד שלא מתכוונים לכווץ אלא לכווץ צד אחד באופן מיוחד. יש מניפולציות שונות המעודדות תנועה בסוגר הקדמי באופן מחולק, לדוגמה: הפעלת הידיים בתנועות דומות למשיכה של הצד המתכווץ, הטיית כף רגל ימין אל מרכז הגוף בזמן שכף רגל שמאל נשארת במקומה והחלפה בינהן.

בשיטות אחרות כגון יוגה ושיאצו מכוון המעבר בין הפעלת צד אחד לאחר בעזרת הנשימה, הריכוז המחשבתי מסייע לתנועה והתנועה מחזקת את הריכוז המחשבתי. בשיטת פאולה לא נהוג להבדיל בין המחשבה והגוף משום שהשאיפה היא לשחרר את המחשבה ולתת לגוף לנוע מעצמו למרות שהבסיס לתנועה יכול להיות תרגול מוגדר.

ארגון התנועה בשיטת פאולה לפי נושאים

בטיפולים יחידניים לא נעשה תכנון מראש בשיטת פאולה, התרגילים נבחרים בהתאם לצרכים של המטופל, תגובותיו לתרגיל שקיבל והמצבים שהוא מתאר מהתנסויותיו בתרגול עצמי, הצורך לתכנן קיים בשיעורים קבוצתיים. חלוקת התרגילים לפי קבוצות מוצגת כאן לאחר שבעבודה קבוצתית היה צורך בארגון התרגילים. זוהי דוגמה ששמה דגש על ארגון מחשבתי ומתודי, קשה לתרגל את שיטת פאולה בלי להכיר את התרגילים הבסיסיים, לאחר שמתבססת תנועה בהם ניתן ביתר קלות ללמוד את התרגילים שמשויכים לקבוצות האחרות

תרגילים בסיסיים: כיווצי פה, כיווצי עיניים,כיווצי ספינקטר קדמי בתנוחות שונות,  ש ארוך,

תרגילים שמשנים את זוית האגן: הפרדה בין סוגר קדמי לסוגר אחורי, שימוש בעמדות מוצא שונות, תנועה של סוגרים בעזרת כפות הרגליים, כפות הידיים ועודעבודה שמעבירה תנועה בין שני צדי הגוף: יד יד, עין עין, שילוב בין שניהם,שילוב בין חיזוק הגב וחיזוק רצפת האגן: כיווצים מסוימים גם מאריכים שקעים וגם מחזקים סוגרים. שינויים בחשיבה: הפעלה מינימלית ולא רק "חיזוק",תנועה חופשית בכפות הידיים ובשקעים שבעמוד השדרה.

יכולות הלשון לאיזון שיווי משקל בתרגול שיטת פאולה

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים מוכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון בין צדי הגוף ויכולה לסייע בהעברת המשקל בין חלקו הקדמי והאחורי של הגוף בתנועה. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, רובם מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון כדי להקל על קושי בתנועת שרירי הפנים. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", הוא תרגיל המיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הסוגרים. מקובל לבצע את התרגיל בשכיבה וכך להיתוודע למעברים אלו. כאשר רוכש המתרגל שליטה בתרגול השיטה ומעביר מניסיונו בשכיבה לתרגול בעמידה ובתנועה יכולים המעברים בין מיקום הלשון ותנועתה לסיע בארגון שיווי משקל. 

שיטת פאולה- דימויי נשים וכוח הגוף

מה ניתן ללמוד על גוף האישה מדימויים של יוצרי סרטים אודותן?

התמונה השמאלית כוונה להדגים יריה בקשת ולהציג אישה שיכולתה דומה ליכולתם של גברים, או שהיא פלאית עד כדי יכולת להפעיל קשת וחץ באופן לא ריאליסטי. יש להניח שהאמן לא שם לב לשימוש שלה באגן.  התנועה הסיבובית של החלק העליון של גופה מעידה על רמת שליטה טובה בכוח שקיים באגן.

התמונה האמצעית למרות רוח הפיתוי שיש בה מציגה דרך הליכה כה מלאה שמלאכים קטנים לא יפריעו לה.

בתמונה הימנית ביותר יש הדגמה לצואר ארוך המושך את הגוף לעמידה יציבה. אמנם הכתף נראית מוגבהת שלא לטובת האישה אך קשה לשפוט מישהי שנושאת שריון

הקצוות והמרכז בשיטת פאולה

תנועת הידיים, הסנטר והכובע שאינו כמובן חלק מהגוף מסמנים חלק מקצוות הגוף, קצוות אחרים הם הקודקוד, רצפת האגן וכפות הרגליים. התנועה בין הקצוות למרכז שנמצא בבטן הם חלק חשוב בתנועה השלמה של כל אדם ואדם.
זו אינה תנועהל מונעת בעיות או פותרת בעיות זו הכרות מלאה עם גופנו.

תרגילי שיטת פאולה המבוססים על רוטציה ומעודדים יצירת מרכז

התנסות קלה בתרגילים כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה. התרגילים הברורים יותר מפעילים את השרירים הטבעתיים הזוגיים, אך ניתן ליצור הפעלה דומה בפה ובסוגר הקדמי דרך שילוב אברים נוספים, לדוגמה הלשון בפה או תנועת רגליים לסרוגין כדי ליצור העברת הכיווץ באופן מחולק בסוגר הקדמי.

למתקשים להסתפק בתאור המצוי כאן חשוב לציין שכוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. כמו כן התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי  "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך. 

חזרתיות בתרגול שיטת פאולה וחשיבותה

אחד העקרונות החשובים בשיטת פאולה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להובלה של התנועה בגוף כולו ולהניע שרירים שמתקשים בפעולה ובתנועה. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. לדוגמה: השינוי החשיבתי יכול לקדם איזון גופני וקשב חדש לגוף. ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מאזנת צד חלש. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה קדמי מסייע להפעלת צד חלש או פגוע, תפקוד הסוגר הקדמי מסייע למרכז את תנועת הגוף כולו. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

חיזוק רצפת האגן במהלך תנועה שגרתית באופן חופשי

חיזוק שרירי רצפת האגן בתנועה חופשית אפשרית כאשר התנועה מכוונת להנעה של השרירים הטבעתיים ברצפת האגן

דוגמאות לתרגילים מסוג זה הן:

o       תרגול בעמידה תוך הנעת הברכיים לסרוגין כלפי מרכז הגוף ושילוב של הרמת העקבים  ולחיצת הבהונות

o       כיווץ הספינקטרים במצבי הרמת משקל לפני התנועה הידנית או הכללית של הגוף.

o       תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.