גמילה מטיטולים בדרכים מגוונות

גמילה מטיטולים אצל פעוטות מוכרת לרוב ההורים כתהליך חינוכי התנהגותי המשולב ברצון הילד ומצב התפתחותו. ההצעה לשלב בתהליך כזה תרגילים או מגע מבוססת על ניסיון המראה כי אחד הקשיים של ילדים בגמילה קשור בריכוז פיסיולוגי, כלומר בלימוד היכולת להתרכז בתחושות, להכיר איתותים מוקדמים או להתנסות בעיקר בחויות חיוביות במשך התהליך. שתי הגישות יכולות להשלים זו את זו כשהורים מרגישים צורך להעזר בשתיהן. הניסיון בתרגול שיטת פאולה מראה כי תרגילים המתבצעים במקומות כמו גבות, עיניים, פה וידיים משפיעים על תפקוד הסוגרים. הדבר מאפשר לערב הן הדרכה והן מגע שאינו פוגע באינטימיות ובעצמאות התפקודית של הילד ואין הכרח שיתבצע בסמוך לזמן הפעלת הסוגרים לצורך התרוקנות.

10 דקות מספיקות לתרגול שיטת פאולה עם ילדים ובמיוחד בבעיות שליטה בסוגרים

רוב המצבים שבהם הורים פונים לטיפול פאולה מיועדים לגמילה מטיטולים בלילה כשהילד/ה כבר בני חמש, מצב נוסף הוא בריחות קלות ביום מאחד הסוגרים או משניהם.
הקושי המרכזי של ההורים בתהליך זה הוא להיות חלק מהתהליך, כלומר לתרגל עם הילד/ הילדה או לעקוב חלקית אחר התרגול, לעתים הגיל מחייב את עזרת ההורה אך כאשר הילדים עצמאיים דיים לתרגל לבד קשה להורה לחוש צורך להשתתף. ילדים רבים זקוקים לעזרה כזו, הן כדי להתמיד יום יומית, הן כדי לבצע פעילות שתכליתה לא תמיד מובן ואין בה תחושת סיפוק.
מבוגרים שמתקשים לתרגל בתחומים רגועים יחסית כמו פלדנקרייז או יוגה יכולים לחוש את הקושי להשהות את הדחף לסיים תרגול כזה כדי לעשות "דברים חשובים יותר"
עצתי לשכנע את עצמך ההורה שתשומת הלב הניתנת לילד בזמן התרגול מעלה את חשיבות העניין בעיני ההורה ומספקת הרגשת ייחודיות, זה זמן נפרד להורה ולילד ולרוב 10 דקות מספיקות

תרגול שיטת פאולה עם ילדים-באלו מצבים וכיצד

המצבים המתאימים ביותר לבוא עם ילדים לטיפולי שיטת פאולה הם: בריחת שתן ו/או צואה, בעיות נשימה, בעיות יציבה, "טיקים", קשיי הרדמות, קשיי ריכוז ועוד
שיטת פאולה אינה כוללת מגע מלבד מצבים שהקשר עם הילד מתאים לכך. הורים שותפים בטיפולים ומוטב שהמגע יהיה שלהם. רוב התרגול נעשה דרך משחקים. ילדים שמתאים להם תרגול מסודר ומונחה לומדים לתרגל כמו מבוגרים.
משחקים לדוגמה שבהם משתמשים בשיטת פאולה הם:

1. שחייה על כרית-להניח כרית נוקשה על הרצפה בין החזה של הילד לתחילת הרגליים, הילד שוכב על הבטן ו"שוחה" שחיית חזה. המורה מכוון לכיווץ עיניים והורדת הראש בזמן האמור להקביל לכניסת הראש ל"מים"
2. להחזיק קשית אחת או שתיים בפה ואחר כך לכווץ את הפה בלי הקשית כלפי פנים
3. לתת בוקסים ב"נחום תקום" או באויר או בכרית בוקס או בכדור. לשמור על ידיים מאוגרפות הפועלות לסרוגין
4. עמידה על קצות אצבעות, הליכה בהמשך לעמידה,
5. גלגול כדורים מוסתרים תחת בד
6. עמידות שש, ארבע לתנועות  דמויות "כלב"  ו"חתול"

דרכי הפעולה וסוגי הריפוי בשיטת פאולה

חינוך ממושך המכוון להפרדה בהפעלת שרירים מעכב אצל רבים את הבנת העקרונות של שיטת פאולה. תרגול של שרירים נוספים במהלך תרגול שיטת פאולה בהתאם לתגובות הגוף מאפשר ריפוי, חיזוק או לימוד חדש של דרך פעילות השרירים, הדבר חשוב במיוחד כי לשיטתה של פאולה התעוררותן של תגובות נלוות, בלתי רצוניות שחלקן מופיעות כהצטרפות פשוטה היא חלק חשוב בפעילות השיטה ובהשגת תוצאות באמצעותה.תוצאות הפעלה עקיפה ניכרות לעתים כאשר המתרגל משנה את התנהגותו בשרותים או משחרר אחיזות בלתי מודעות של הלסתות בשעת לחץ. השימוש ביכולת הזו מסייע לבעיות כגון: עצירות כרונית, טחורים ופיסורה. קשיי שליטה במערכת השתן אצל ילדים קלים ומבוגרים, איזון צדי הפנים אחרי דלקת בעצב הפנים. הפגת כאבי גב עקב עקמת ושינוי היחס בין חלקי הגב, הקלה בכאבים מסוגים שונים, עידוד נשימה עמוקה ושחרור מערכת הנשימה ועוד ועוד.

לאחר פרק זמן של תרגול מפעילים תרגילי השיטה את הגוף באופן ספונטני ואין צורך לחשוב על הפעולה שתמשיך לסייע בבעיה מסוימת, די לשים לב לנטייה של הגוף ולנסות הפעלה כלשהיא ואחרות מצטרפות אליה.

תרגול שיטת פאולה עם ילדים

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בספינקטר הקדמי כלומר בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה שהילד מבצע בעומדו במקום לעשות פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לספינקטר הקדמי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

שליטה בסוגר האחורי תושג אם כן על ידי הרמת הבהונות ולחיצת העקבים. זו תנועה שדורשת עזרה כדי שהילד יישאר יציב. לאחר שקיבל עזרה מהמבוגר הוא יכול לחפש תנועות ידיים ואברים אחרים המסייעים לו להישאר במקום.