הרפיית שרירי רצפת האגן

מקובל לחשוב בטעות ששיטת פאולה מתמקדת בכיווצים בלבד ולא יכולה להתאים להרפיה בכלל ולהרפיית רצפת האגן בפרט. נשים המחפשות טיפול בבעיות כמו ספאזם של השלפוחית, כיווץ יתר של הנרתיק, כאבים לאחר לידה וכו יכולות להעזר בשיטת פאולה מכמה סיבות:

1.      הרפיה כפעולה מכוונת אינה קלה ליישום, לעומת זאת הרפיה לאחר כיווץ או מתוך תנועת איסוף ושחרור מובנת בקלות ברוב אברי הגוף,

2.      נשים המתקשות באיסוף ושחרור רצפת האגן כתנועה אחת יכולות להכיר את התנועה דרך הפעלתה בשרירים טבעתיים כגון: עיניים, פה, ידיים.

3.      אצל אנשים רבים, גברים ונשים הקשר בין השרירים הטבעתיים מתעורר בתרגול שיטת פאולה. אצל חלקם בפעם הראשונה שהם לומדים את השיטה ואצל אלו שלא הגיבו בקלות יכול המנגנון להתעורר לאחר כמה מפגשי תרגול או באופן יזום

4.      ההסבר בסעיף שלוש מתאר כיצד יכולה אישה לשחרר את שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים טבעתיים אחרים. לתאור זה כדאי להוסיף את היכולת לשחרר את שרירי רצפת האגן דרך שרירים בסביבתם, בעזרת הפתחים ובעזרת היכולת לדמות את הפתחים ברצפת האגן כשרירים שאינם בהכרח עגולים, כלומר לשלב בין שינוי החשיבה והשימוש בשרירים אחרים.

בושה ביחס לתפקוד הסוגרים-טיפול בשיטת פאולה ושינוי בהתייחסות לגוף

התפקוד הגופני נתפס בדרך כלל כתקין או כבלתי תקין על פי ציפיות האדם מגופו. ציפיות אלו מבוססות לרוב על השוואה, יש שמשווים את עצמם לאחרים ויש שמשוים את עצמם למצבים דומים בעבר ובעיקר בהקשרים כמו עבודה, תנועה והתנהגות חברתית. בתחומי השיבושים האינטימיים יש נטייה להתבייש בעצם העובדה שחל שיבוש. הטיפול נדחה ועיכובו מעלה את הקושי לטפל בו. מעטים האנשים היכולים לחשוב על תחום זה כרצף או להגיב באופן ענייני לשיבושים. תופעות כמו: חולשת רצפת אגן, תפקוד חלקי של מערכת העיכול, שיבושים במערכת הנשימה, כולם נתפסים כמצבים לא תקינים ולא נעימים אך פעמים רבות אינם מטופלים בשל הבושה שבדבר. אחד השינויים החלים במהלך הטיפול בשיטת פאולה הוא בתחום היחס לשיבושים גופניים. בין אם ההחלטה לטפל בבעיה היא כשלעצמה פנייה לעזרה ובזאת מתחיל שינוי בתחום הבושה ובין אם עקב התייחסות חדשה לגוף שמפגשי הטיפול נותנים. כשסרה הבושה מתחיל הריפוי.

שיטת פאולה- תרגיל לבעיות עיכול

המושג בעיות עיכול כולל את כל הטווח של התנהגויות לא נוחות מחוסר שליטה ועד שליטת יתר בסוגר האחורי, רצוי לחשוב גם על כאבים הקשורים בפיסורה, טחורים, שריר לא שלם ועוד...
תרגיל יעיל בשיטת פאולה לסובלים הוא סיבוב הלשון בין השיניים לשפתיים תוך הפעלת כוח קל של הלשון כלפי קצה הלשון.
התרגיל מעודד את התכווצויות צינור העיכול וגורם לפעילות עקיפה ללא הפעלת כוח ברצפת האגן

תנועות קטנות והעדר כוחניות בתרגול שיטת פאולה

בסוגי ספורט ותנועה רבים הגדלת התנועה מועילה לגוף יותר מהנטייה להניע חלקי גוף מסוימים יותר מההרגל. לכך הומצאו מכשירים ואביזרים שונים.
בחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה המצב הפוך בחלק ניכר מהסיבות לתרגול. האימון דורש תנועה קטנה ללא כוח או הארכת זמן הביצוע. זאת כדי לעורר בגוף מומנטום לעבודה פנימית או לעידוד תנועה לא רצונית.

תרגילים לטיפול בשקע בגב התחתון וברצפת האגן בשיטת פאולה

היכולת של נשים מעולם המזרח לשאת סלים על ראשן הפליאה אותנו המערביים מאז ומעולם, הצייר בתמונה זו הוסיף אלמנטים בתחום רצפת האגן, שתי הנשים מצוירות עם שקע בגב התחתון, מה היינו מציעות להן לעשות?

ראשית מובן מאליו שיש לשקע הזה השפעה מזיקה לרצפת האגן, הוא דוחף את שרירי רצפת האגן כלפי מטה.
התרגילים המתאימים למצב כזה הם:

לשכב על הגב כשהברכיים מוחזקות על ידי הידיים אל הבטן, לאפשר לגוף לנוע במעגלים סביב הברכיים או לפנים ולאחור.
לכווץ בשכיבה על הגב את הסוגר הקדמי ולשים לב אם יש התארכות של שקע הגב התחתון.
לנשוף אויר ולהשמיע ש..ש... ממושכת בזמן הנשיפה, לכווץ את הסוגרים אם אינם מתכווצים מעצמם בזמן הנשיפה.

קיצור הצואר, מניעת כאבים ושיטת פאולה

תמונתי שלי עצמי לפני עשר שנים.
בחרתי להעלות את התמונה כי היא מייצגת קיצור של הצואר. בעמידת הכנה לצילום זה קורה פעמים רבות, פיהוקים מכוונים יכולים לשחרר את הצואר ובמיוחד כאלו שמתרחשים מעצמם בזמן תרגול שיטת פאולה.

התרגיל המומחש באיור שלמטה מיועד למנוע קיצורים כאלו

התפשטות ההשפעה של שיטת פאולה בגוף האדם

השרירים הטבעתיים הם שרירים רצוניים ונמצאים במקומות רבים בגוף האדם: עיניים, נחיריים, פה, סוגרים. נוסף לכך קיימים שרירים שתנועתם מעוררת את תנועת השרירים הטבעתיים כגון: שקעי כפות הידיים, שקעי כפות הרגליים, שקעי המרפקים והברכיים.
ההשפעה של השרירים הטבעתיים כשרירים רצוניים בינם לבין עצמם ידועה ומוכחת. החלק הפחות ידוע הוא היכולת של תנועות השרירים הטבעתיים להשפיע על תנועות השרירים הבלתי רצוניים כגון: מערכת העיכול, הרחם, הסמפונות.
דמיינו את הפסל שלפניכם כתנועה שמתחילה במקום כלשהוא ואופיה ממשיך לאורך כל הגוף ובפנימיותו.המקום הסבוך יחסית בפסל מייצג את הנטייה של הגוף להעביר את הפעילות הכיווצית והמשחררת לאזור הזקוק לה ביותר. כך פועלת שיטת פאולה.

רצפת האגן בפיסול זכוכית ובגוף האישה

התמונה מייצגת למרות שהיא סטטית אפשרויות תנועה של רצפת האגן כדי שתתמוך בגב ותגמיש את תנועתו. ככל שהאגן גמיש יותר כך עולה החוזק שלו והאפשרות להעזר בו בתנאים משתנים. 
הפסל הגבוה ביותר שנמצא במרכז דומה לגוף האישה המוכר לנו יותר מהפסלים האחרים, אם חושבים שהוא מייצג את האגן מכיוון הגב רואים הפעלה מלאה של שרירים ושימוש בזוית החזקה מעוגלת לצורך עמידה ישרה.

מניפולציות גופניות בתרגול שיטת פאולה

המתרגלת משלבת בין צורך למתוח את צד ימין של גופה לבין ההשפעה של כיווץ הסוגר הקדמי על הגב התחתון. דחיפת כף היד אל הרצפה יחד עם מתיחת האצבעות ברגל המונחת על הכדור בתנועת פוינט מסייעת לה להפעיל את הסוגר הקדמי.

תרגילי רוטציה בין צדי הגוף לחיזוק רצפת האגן

החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם כך יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים.
התנסות קלה בתרגילים כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, (כשעין אחת מתכווצת האחרת נפתחת), כיווץ סוגר קדמי צד צד, (על בסיס דמיון או תנועת כפות רגליים דמויית פוינט לסרוגין).העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה. 

עמדת מוצא לחיזוק רצפת האגן-שכיבה על הגב ורגליים דוחפות קיר

זיהוי רמות שונות של הפעלת כוח בסוגרים לצורך חיזוק רצפת האגן חשובה לתהליך כולו. אחת הדרכים להפיק כיווצים חזקים כוללת העזרות ברגליים. דחיפת הרגליים אל קיר כאשר הברכיים יוצרות זוית של 90 מעלות בין שני חלקי הרגליים, הירכיים והשוקיים מחזקת את היכולת לכווץ את הסוגרים. מתרגלת המעוניינת להפריד בין הסוגרים הקדמיים לאחוריים בתרגיל זה יכולה לשנות את דרך הנחת כפות הרגליים אל הקיר. כאשר העקבים מורחקים מהקיר והבהונות נלחצות לקיר עולה האפשרות להפריד את הסוגרים הקדמיים ולכווצם יותר מאשר את האחוריים. לעומת זאת כאשר העקבים הם שנלחצים והבהונות מורחקות הכיווצים מופנים לסוגר האחורי.

אין צורך להתחיל את שתי הפעולות, הכיווץ ודחיפת הקיר בו זמנית, ניתן לבחור איזו פעולה תהיה הראשונה ואיזו השניה בסדר.

כיווצים והרפיות שמתרחשים מעצמם מביאים לריפוי טוב יותר מהוראה מחשבתית

מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו נובע אך ורק מחולשה, הפעלת השרירים בכוח רב מדי מתגלה אף היא פעמים רבות כבעיה או כדבר המעורר בעיות. מסיבות אלו התקשורת הנוצרת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם בתנועה חופשית של הגוף מאזנת את השיבושים יותר משבכוחו של האדם לעשות באופן מכוון. תרגול שיטת פאולה אינו אם כן כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. אלא יכולת להניע את הגוף מתוך צרכיו מתוך השרירים הטבעתיים.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. טיב הכיווצים וההרפיות המתרחשים במצב כזה שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית.  

הלשון ותרגולה לצורך מערכת העיכול

הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף. תפקידיה הנוספים הם העברת טעם למוח, השתתפות ביחסי מין, והפקת את צלילי הדיבור. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים הגורמים להפעלת הלשון באופנים שאינם דומים לתפקודיה הרגילים, רוב רובם של התרגילים מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, לאזן קושי בתנועה או להקל במצבים שיש קשיים לחוש אזור מסוים כדי לתרגל. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", מכוון להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הסוגרים. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. גם זה תרגיל המסייע לחוש את ההפרדה בין הסוגרים. הייחודי לו הוא עזרתו במצבי עצירות.

הטיפול בשרירים האינטימיים בשיטת פאולה והשפעתו על מערכת העיכול

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי מערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להפעילם דרך תנועות של שרירים טבעתיים אחרים כמו העיניים והפה. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות יכולות להקל על סבלם של אנשים שחיים עם תפקוד לקוי של מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני. תקשורת בין הפתחים והשרירים שסביבם דרך תרגול ייחודי יכולה לעזור לבעיות רבות.

מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו נובע אך ורק מחולשה, הפעלת השרירים בכוח רב מדי מתגלה אף היא פעמים רבות כבעיה או כדבר המעורר בעיות. מסיבות אלו התקשורת הנוצרת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם בתנועה חופשית של הגוף מאזנת את השיבושים יותר משבכוחו של האדם לעשות באופן מכוון. תרגול שיטת פאולה אינו אם כן כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. אלא יכולת להניע את הגוף מתוך צרכיו מתוך השרירים הטבעתיים.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. טיב הכיווצים וההרפיות המתרחשים במצב כזה שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם רבה ההבנה שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפניו ההבנות המילוליות מוסיפות ליכולתו של  המתרגל ולהבנותיו בברור לאחר התרגול. זאת כדי למנוע ככל שאפשר התערבות מחשבתית בתהליך השינוי.

תרגיל חשוב לחיזוק רצפת האגן

כיווץ הפה כלפי פנים מתוך מחשבה על הסתרת השפתיים, או כמו שנדרש בזמן שתייה בעזרת קשית, תרגילים רבים בשיטת פאולה אינם מלווים בהצעה להאריך את זמן הביצוע בכל אחת מהפעמים שבהם מכווצים. תרגיל זה הוא יוצא דופן. עדיף שהכיווץ ימשך זמן רב ככל שניתן שכן במשך הניסיון להתרגל לתנועה משתנה צורת ההחזקה של השפתיים. הדבר גורם להפעלה של חלקי השפתיים בצורות משתנות. התרגיל מלווה אצל נשים רבות בתחושות  בסוגרים הקדמיים. במקרה שהדבר קורה מוצע לצרף כיווץ קל ומודע בסוגרים הקדמיים. עדיף לא לצרף כיווץ אם לא התעוררה תגובה גופנית.

תרגילים משיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן

1.                              ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים.

2.                              כיווצים קלים של העיניים-העיניים עצמן יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגל/ת, הכיווצים יכולים להיעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או בניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין.

3.      כיווצי פה: לכווץ את שתי השפתיים כלפי פנים הפה או לשאוב את השפתיים כלפי פנים ולעזוב כמו  בשתייה בקש.

4. שממושכת-כיווץ ספינקטר קדמי או קדמי ואחורי יחד בזמן נשיפת האויר והשמעת צליל מקבוצת השש/סס בזמן הנשיפה
5. לסרוגין פעם לבצע חלק א' ופעם חלק ב'.

שלב א: כיווץ ספינקטר קדמי עם דחיפת כפות ידיים כלפי המזרון וכיווץ העיניים כלפי האף

שלב ב: כיווץ ספיקטר אחורי עם דחיפת האמות או הכתפיים כאשר גב היד מופנה אל הרצפה וכיווץ עיניים כלפי הרקות.

6.      להניע את הרגלים בתנועת פוינט לסרוגין, פעם רגל ימין ופעם שמאל

7.      סיבובים איטיים של כפות הרגליים, כאשר האצבעות מתרחקות מהגוף לנסות להצמידן ולכוון אותן רגל אל רגל. כאשר האצבעות נעות כלפי הגוף לכוון אותן מחוץ לגוף כאשר האצבעות מתרחקות אלו מאלו.

הפעלת השרירים הטבעתיים בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה מאפשר לחוות הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות בלבד ולהכיר את האופן שבו הספינקטרים עוזרים זה לזה לתפקד טוב יותר בהקשרים פונקציונליים (שחרור צרכים, הפגת מתחים וכאבים, קשיים בתנועה ועוד). יכולת הפעולה העצמית של הגוף משתנה ומשתכללת במהלך התרגול. הבנת שיטת פאולה ברמה המעשית מבוססת על הפעלת השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. קבוצת התרגילים הבסיסית מכוונת את המתרגלים לתרגילים כגון: כיווצי עיניים ברמות מאמץ שונות, כיווצי נחיריים, כיווצי פה והפעלת הלשון והפעלת כפות הידיים והרגליים. הקשר בין הספינקטרים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים במהלך התרגול אך באופן שונה. נוסף לתרגילים הבסיסים נוצרו עם הזמן תרגילים המפצלים את הגוף להפעלה לסרוגין של זוגות אברים בגוף. תרגילים אלו מעודדים יצירת מרכז. לדוגמה: כיווץ לסרוגין של העיניים, הפעלת הלשון בתנועה מצד לצד בתוך הפה, כיווץ ושחרור לסרוגין של כפות הידיים והרגליים ועוד. במהלך תרגול שיטת פאולה נלמדת הצטרפות תנועה אחת בעקבות האחרת לצרכים טיפוליים. דוגמאות למצבים אלו הן כאשר המתרגל נעזר בתנועות הפה כאשר הוא מתקשה להניע את העיניים בתנועות כיווציות או את הנחיריים. פעולות כאלו נעשות חשובות במיוחד עבור אנשים המרגישים קשיי הפעלה של הסוגרים בעיתויים מגוונים.