שיטת פאולה וחיזוק השליטה בגוף

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים, הקשרים בינהם והשפעתם של אלו על שרירים משורטטים ועל שרירים בלתי רצוניים. הכיווצים וההרפיות, פעולות הפתיחה והסגירה של הפתחים למיניהם: עיניים, נחיריים, פה, הסוגרים ברצפת האגן גובשו לקבוצת תרגילים שמעוררת בגוף תנועות נוספות לתנועות המכוונות. אותן פתיחות וסגירות הן בעצם תנועה המוכרת בטבע אצל פרחים ובעלי חיים ואצל האדם נעשית רק לצרכים תפקודיים. כאשר לומדים להפעיל את הגוף דרך השרירים הטבעתיים או להשתמש במניפולציות תנועתיות כלומר צורה מסוימת של החזקת כפות רגליים כדי לעודד הפעלה של סוגרים או הפרדה ביניהם, מאזנים את יכולת השליטה  של המתרגל בשרירים הטבעתיים ובשרירים המשורטטים. התרגול מביא לשינוי הן בתפקוד השרירים הטבעתיים והן בתפקוד המערכת האוטונומית ובשליטה בשלד. המתרגלים לומדים לעבוד באופן עצמאי בביתם על פי הצורך הדחוף להם ביותר משום שהתרגילים מונוטוניים, קלים לזכירה ומאפשרים פעילות של תנועות קטנות שאינן מאיימות על הרגשת היציבות והשליטה של המתרגל אלא מחזקות את הרגשת השליטה העצמית. 

תנועה חופשית לטובת הגב והזרועות בשיטת פאולה

·                                הנעת הידיים מתוך שקעי המרפקים בתנועות מעגליות קטנות ההולכות וגדלות לפי יכולת המתרגל כאשר המרפקים נשענים על המזרון וכפות הידיים משוחררות.

·                                הנעת אצבעות כפות הידיים בתנועות קלות כלפי מרכז כף היד והרפיית התנועה לסירוגין. הן התנועה כלפי המרכז והן ההרפיה מוטב שיעשו מתוך חשיבה על מרכז כף היד כמקור התנועה. ניתן לבצע את התרגיל בשכיבה כאשר גב היד פונה אל הרצפה וכל הזרוע מונחת, או כאשר האמה מורמת והמרפקים מושענים על המזרון. כמו כן ניתן לבצע את התרגיל בישיבה ובעמידה.

·      תרגול הקשר עם שקעי כפות הרגליים- אפשר להתחיל מאביזר כמו גולת משחק של ילדים או כדור עץ קטן. גלגול הכדור תחת כף הרגל הן בישיבה והן בשכיבה מעודד את האפשרות לחוש את השקעים. עדיף בשלב מסוים להניח לאביזר ולפנות לניסיון מכוון לחוש את שקעי כפות הרגליים בין אם על ידי גלגול כף הרגל מצד לצד או מהבהונות כלפי העקבים ובין אם בכל דרך שהמתרגל מוצא שנוחה לעורר הרגשה בשקעים טובה. 

תרגילי שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן

• ·                                                        כיווצים קלים של העיניים הנעשים כשהעפעפיים עצומים מעודדים לעתים תגובות ספונטניות של הספינקטר הקדמי ולכן נחשבים חלק מתהליך החיזוק של רצפת האגן. במצבים שנשים חשות בתהליך כיווצי העיניים את שני הספינקטרים הקדמי והאחורי אפשר "למנוע" את התערבות האחורי על ידי הצמדת האגודל בכל אחת מהידיים אל האצבע תוך לחץ קל, או לשלב הצמדה זו עם הצמדת בהונות הרגליים בכל רגל בנפרד אלו לאלו, תוך כדי הרמת העקבים באופן המזכיר עמידה על קצות האצבעות, (ראה הדגמה של לחיצת האצבעות בתמונה בעמוד הבא.)

·                                                        כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת כפות הידיים כלפי הרצפה.

·                                                        כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.

הרקע להחלשות שרירי רצפת האגן ומבנה הגוף הנשי

החלשות שרירי רצפת האגן יכולה לקרות בעקבות לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. פעמים רבות הרקע להחלשות נובע ממבנה הגוף הנשי ומהרגליו. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו.  לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. לדוגמה- במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל כוח על רצפת האגן והנרתיק באופן כמעט יום יומי. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי החולשה של רצפת האגן בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן ומתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה בשל בושה וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה.

תרגילים לטיפול בעצירויות כרוניות

•      כיווץ השפתיים והפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה תוך חזרה מונוטונית על הפעולה
•      כיווץ השפה התחתונה של הפה (התרגיל מארגן צורת התכווצות של שתי השפתיים דרך התכוונות להפעלה של השפה התחתונה ללא תשומת לב לשפה התחתונה.) כדי להבין את דרך הכיווץ ניתן להיעזר בצביטת השפה במרכזה או בצביטה חוזרת מתחת לה. צביטה בעזרת שתי אצבעות מעוררת את ההרגשה הדרושה ומאפשרת למתרגל להתכוון לכיווץ דומה ללא עזרת האצבעות.
•  כיווצי ספינקטר אחורי ( כינויו של הסוגר האחורי במושגי שיטת פאולה) בנפרד מהספינקטר הקדמי על ידי דחיפת העקבים כלפי הרצפה והרמת הבהונות.
•     כיווצים של הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי על ידי לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה במהלך הכיווצים.
•      כיווץ ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים והאצבעות. בזמן שאצבעות יד אחת נפשקות ומתרחקות אלו מאלו היד האחרת מתאגרפת. מומלץ לבצע את התרגיל כשגב היד מופנה אל הרצפה אם הוא נעשה בשכיבה, אך ביצועו יכול להיות יעיל הן במצבי ישיבה ועמידה משום שתפקידו להעלות את יכולת ההתכוצות הכללית של הגוף.