יעילות השימוש בשיטת פאולה בזמן הריון ובמהלך לידות

• ארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת תנועתיות 
• שיפור איכות הנשימה של היולדת. 
• העזרות בתרגילים כגון: ש ממושכת, השמעת ש בזמן נשיפת האויר. התרגיל מאפשר ליולדת בעזרת צורת נשימה מסוימת לשמור על איכות נשימה המתאימה ללידה, מקלה על הכאבים ומקדמת את קצב הלידה את קצב הלידה. 
• תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם כמו כיווצים ברצפת האגן
• התרגול העצמי מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. 
•  הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה ומורגשות לאחר הלידה. 
• ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

הפעלת הלשון בשיטת פאולה

יכולתה של הלשון להשפיע על מצבן של מערכות שונות כגון: מערכת הנשימה, מערכת השתן והעיכול וכן על יציבה כשהיא מאזנת את מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים ניכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. התרגילים המתחילים בהפעלת הלשון, מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, בקושי להניע את העיניים והפה (תופעה שמוכרת לסובלים מפיברומיאלגיה או לאנשים לאחר דלקת בעצב הפנים או שבץ.) 

 התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", מיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון תוך כדי הרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף את הרגשת המעברים בין הסוגרים. הם משנים את מצב העורף והצואר או שמסייעים לאדם המתרגל לחוש ביתר בהירות את הפלת הלשון בלבד, מצב המסייע להעמקת הנשימה ולמצב עמוד השדרה.

עקרונות שיטת פאולה, השיבושים שביכולתה לרפא, ועוד

עקרונות שיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים  הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי האף והפה, והשרירים השולטים בפתחים שבתחתית האגן. הנחת היסוד של שיטת פאולה היא שכל השרירים האלו פועלים יחד או מפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. תרגול מתאים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. החזרת השרירים הטבעתיים שנחלשו לפעולה תקינה תעשה באמצעות הפעלה של השרירים הטבעתיים התקינים. התרגול מעורר בגוף הרגלים חדשים שמאפשרים עידוד קשרים טבעיים שנשכחו. קשרי הגומלין בין השרירים הטבעתיים מחזקים את תפקודי הגוף גם לגבי מערכות פנימיות.

השיבושים שביכולתה לרפא

שיטת פאולה מטפלת בשיבושים ובעיות שליטה ושליטת יתר במערכת השתן ובמערכת העיכול, בכאבים אורטופדיים: כאבי צוואר, כתפיים וזרועות, כאבי גב ובכאבי ראש לסוגיהם. 

דרכי העבודה של שיטת פאולה

הטיפול היחידני נעשה דרך תרגילים המפעילים את השרירים התקינים. רוב העבודה נעשית בשכיבה כאשר המורה  מכוון את המטופל ללא מגע פיסי. התרגולים בין השיעורים חשובים גם הם ומאפשרים למטופל להמשיך ולעבוד באופן עצמאי בעתיד.

למי מתאים הטיפול הטיפול מתאים לילדים הסובלים מבעיות שליטה בסוגרים ולילדים עם קשיי נשימה. לנשים ולגברים בכל הגילאים הרוצים להשתחרר מכאבי גב ושרירים, לנשים הסובלות מצניחת רחם ושלפוחית, ובריחת שתן בעקבותיה, לנשים הרוצות הכנה ללידה ועוד

הרפיית שרירי רצפת האגן

מקובל לחשוב בטעות ששיטת פאולה מתמקדת בכיווצים בלבד ולא יכולה להתאים להרפיה בכלל ולהרפיית רצפת האגן בפרט. נשים המחפשות טיפול בבעיות כמו ספאזם של השלפוחית, כיווץ יתר של הנרתיק, כאבים לאחר לידה וכו יכולות להעזר בשיטת פאולה מכמה סיבות:

1.      הרפיה כפעולה מכוונת אינה קלה ליישום, לעומת זאת הרפיה לאחר כיווץ או מתוך תנועת איסוף ושחרור מובנת בקלות ברוב אברי הגוף,

2.      נשים המתקשות באיסוף ושחרור רצפת האגן כתנועה אחת יכולות להכיר את התנועה דרך הפעלתה בשרירים טבעתיים כגון: עיניים, פה, ידיים.

3.      אצל אנשים רבים, גברים ונשים הקשר בין השרירים הטבעתיים מתעורר בתרגול שיטת פאולה. אצל חלקם בפעם הראשונה שהם לומדים את השיטה ואצל אלו שלא הגיבו בקלות יכול המנגנון להתעורר לאחר כמה מפגשי תרגול או באופן יזום

4.      ההסבר בסעיף שלוש מתאר כיצד יכולה אישה לשחרר את שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים טבעתיים אחרים. לתאור זה כדאי להוסיף את היכולת לשחרר את שרירי רצפת האגן דרך שרירים בסביבתם, בעזרת הפתחים ובעזרת היכולת לדמות את הפתחים ברצפת האגן כשרירים שאינם בהכרח עגולים, כלומר לשלב בין שינוי החשיבה והשימוש בשרירים אחרים.

תרגילי נשימה בשיטת פאולה

תרגילי הכנה לנשימה בשיטת פאולה

v     פישוק אצבעות הידיים והרגליים והצמדתן.

v      כפיפה  וישור אצבעות הידיים והרגליים.

תהליך נשימה ונשיפה המשתף תנועה של כל הגוף

הרימו את הגבות והרחיבו את הנחיריים, שחררו וחזרו על התנועות כמה פעמים, שוב הרימו גבות והרחיבו נחיריים שאפו שחררו ונשפו. לתנועה הזו מצטרפות תנועות ידיים ורגליים. בזמן ששואפים פותחים ידיים כך שגב היד פונה אל הרצפה ובזמן שנושפים מפנים את כפות הידיים כלפי הרצפה. הרגליים מסייעות לתנועה כששוכבים ברגליים ישרות, בזמן השאיפה הבהונות פונות לצדדים ובזמן הנשיפה הבהונות נלחצות אלו לאלו. התנועות הנוספות של הרגליים והידיים מכוונות להפעלה של הספינקטרים במידה נוחה. בזמן שאיפה אנחנו נעזרים בכיווץ הספינקטר האחורי ובזמן נשיפה הספינקטר הקדמי מחזק את ההוצאה של האויר.

המשיכו בתנועות אלו בקצב שלכם, התחילו תמיד בהרמת הגבות ובהרחבת הנחיריים.

ולסיום קחו ברכיים אל הבטן בעזרת הידיים, תנו לגוף לנוע לצדדים או לפנים ולאחור והניחו לידיים

יעילות שיטת פאולה במהלך לידות

השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתבטא בארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת נשימות ותנועתיות, זאת במיוחד אם היולדת תרגלה את שיטת פאולה במהלך ההריון. ההשפעה המשולבת שיש לתרגילי השיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה. תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים מעלה את יכולתה ותשומת ליבה לתחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

תרגיל משיטת פאולה-העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים על הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

תרגילים למהלך לידה לפי שיטת פאולה

·        ש מקוטע, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל ש באופן מקוטע. השמעת הש בזמן הנשיפה באופן מקוטע גורמת לפתיחה של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.

·        ש ארוך כפי שתואר קודם לכן.

·        בזמן תנועה על כדור כוח הטיית כפות הרגליים כלפי חוץ כך שרק הקוים החיצוניים של כפות הרגליים יהיו פעילים ויעודדו ריכוז כוח בגב.

שרירי הפנים וחיזוק רצפת האגן-שני אזורים ששיטת פאולה משתמשת בהשפעתם ההדדית

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים,  הנחיריים, והפה הכולל השפתיים והלשון. התנועה של שרירי הפנים הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים ברצפת האגן, בידיים וברגליים. זו אחת הסיבות שלמתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הלשון היא שריר שנהוג לשמור חבוי בפה מטעמי נימוס, ילדים ואנשים שמתקשים בשמירה על שיווי משקל נעזרים באופן טבעי בלשון על ידי הנחתה בין השפתיים במקום שהם צריכים את האיזון.

תרגול שיטת פאולה בעזרת הלשון מסייע לשחרור כאשר נותנים לה ליפול אל בסיסה או מחפשים לצורך שינויים בגוף כולו כיצד מיקומה יכול לעזור.

לדוגמה:הרמת קצה הלשון כלפי מעלה מעמיקה את הנשימה, מוטב שחלק מהלשון יהיה מונח וחלק יצביע כלפי מעלה.

בתמונה השימוש של כלבים בלשון המוכר כאמצעי קרור הגוף, לאדם אין צורך בהרגלים של כלבים אך הניסיון לחקות בעלי חיים מלמד על תחושות חדשות שיכולות להתעורר בגוף האדם דרך ניסיונות להניע את הלשון.

השרירים הטבעתיים בפנים והשפעתם על תרגול שיטת פאולה

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים, הנחיריים, והפה הכולל שפתיים ולשון. בהשואה למספר השרירים הטבעתיים בחלקי הגוף האחרים יש לפנים השפעה רבה על הגוף כולו. תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים ברצפת האגן, בידיים וברגליים. זו אחת הסיבות שלמתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם השיטה. הן בשרירי הפנים והן בהתכוונות לשרירים טבעתיים בחלקי הגוף האחרים מומלץ תמיד להניע את השרירים בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בכל השלבים של לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

התנסויות במסגרת תרגול שיטת פאולה

·         הפעלת השרירים הטבעתיים בתרגול מובנה, כגון: :פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד

·         הבנת הקשרים בין השרירים הטבעתיים, התנסות תנועתית ולימוד השימוש בהבנה זו.

·         חיזוק רצפת האגן במצבים שונים: תרגול, פיזיולוגיה ואסטרטגיות.

·         תרגול הרפיות בעזרת "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים

·         תרגול של צורות יציבה, התמודדות עם בעיות גב ומפרקים

·         שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים באזור הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

חשיבה הוליסטית על רצפת האגן-שיטת פאולה

החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן.

העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים באזור הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

אפשר לפתור בריחת שתן בנעימות ובקלות על ידי שיטת פאולה

רוב הנשים שעוברות את החויה הלא נעימה הקרויה "בריחת שתן" צריכות לחזק את שרירי רצפת האגן. 
תרגול וחיזוק רצפת האגן ברוח שיטת פאולה אינו שונה בעיקרו מתרגול כללי של השיטה משום שהוא כולל העזרות בשרירים טבעתיים שונים שמעוררים את יכולת הכיווץ וההרפיה של שרירי רצפת האגן מרחוק, באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. לעניין זה ידועים תרגילים כגון: כיווץ עיניים, הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים.

מקצת מהנשים אינן מרגישות את הסוגרים וחלק מפעילות רצפת האגן, לעתים עקב חולשה ולעתים על רקע בעיות אחרות, זו הסיבה ששיעורים וטיפולים בשיטת פאולה מתייחסים לא רק לחיזוק השרירים אלא גם לעידון התחושות באזור. הדבר נעשה דרך למידת ההפרדה בין הסוגרים, תנועות האצבעות, הבהונות ושרירים טבעתיים אחרים.

מקצת מהטיפולים פותרים במהלך התרגול בעיות שאינן קשורות רק לרצפת האגן ולבריחת השתן כגון: כאבי גב, ירידה בגמישות, בעיות במערכת הנשימה ובעיות עיכול.

עצות לשימוש בשיטת פאולה להוצאת ליחה בשעלת ושאר מצבי עודף ליחה

לאחרונה רבו מקרי שעלת שבהם חלו ילדים ומבוגרים, האחרונים שחוסנו נדבקו משום שעם השנים פוחתת יעילות החיסון.

עקב כך פורסמו הוראות טיפול מגורמים כמו קופות החולים באינטרנט, אחת הרווחות שבהן היא-ניתן להיעזר בתכשירים מכייחים המאפשרים הוצאת ליחה ביתר קלות

לשיטת פאולה יעילות מעניינת בתחום הוצאת הליחה הקרויה בשפה מקצועית-כיוח, אחד הקשיים בהוצאת הליחה באופן יעיל היא השיעול הטורדני והמעייף שממעיט את השימוש באברים נוספים בגוף לאברי הנשימה.

כיווצים של הסוגרים בזמן שיעול מעלים את מידת הכיווץ של הבטן, זו דוחפת את הסרעפת ועוזרת לראות להפעיל את קנה הנשימה והראות.

צילום תרגיל החזקת אצבעות

החזקת האצבעות המוצגת בצילום מוסברת בהנחה שגב היד פונה לרצפה, מי שיזכור זאת במהלך הקריאה ייטיב להבין את ההכונה. שילוב שתי החזקות מאפשר לטפל בשתי בעיות במקביל, החזקת החמישית מעל הרביעית או זרת מעל קמיצה משנה את מיקום הכתפיים ומאפשרת הגדלה של בית החזה, החזקת אצבע מעל האמה מעודדת נשימה.

ניתן להשתמש בכל אחד מהתרגילים בנפרד. בשני התרגילים אין הכוונה להשאיר את הידיים במקום אחד כמו בצילום, התנועה שהאצבעות מעודדות את הידיים לעשות היא זו שדרושה לגוף וזו שתאפשר להשיג את המיטב לצרכי הגוף, לכן מומלץ לא לחפש מקום אחד אלא לתת לידיים לנוע מתוך החזקת האצבעות.

שרירי הפנים בשיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות

מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה ועוד 

תנועת שרירי הפנים וחלקם בהפעלת הגוף כולו בשיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות

מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה ועוד 

שרירי הפנים בשיטת פאולה

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות

מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה ועוד