הבנה פיסיולוגית מקדמת את יכולת ההפרדה בין הסוגרים לצורך חיזוק רצפת האגן

כ 40% מהנשים לאחר גיל ארבעים סובלות מהפרעה כלשהיא בתפקוד שרירי רצפת האגן, בשיטת פאולה התפתחה יכולת לחדד את התחושות המקדימות בצינור השתן, יכולת זו דרושה לנשים שהסוגר שלהן מתפקד טוב ולמרות זאת הן סובלות מבריחות קלות של שתן. העדר התחושה המקדימה גורם להן להגיע לשרותים במצב שיש בו שליטה חלקית.
-יכולת אחרת המתפתחת בשיטת פאולה ודרושה לנשים רבות היא ההפרדה בין הסוגרים בזמן תרגול הכיווצים. העדר יכולת להפריד היא נטייה בריאה משום שיכולתם של כל השרירים הטבעתיים היא לפעול יחד. במצבי חולשה ברצפת האגן נטייה זו מחלישה את הסוגרים הקדמיים והמניפולציות שיוצרות הפרדה מסייעות לחיזוק רצפת האגן בכלל ותפקוד מערכת השתן בפרט.

יעילות השימוש בשיטת פאולה בזמן הריון ובמהלך לידות

• ארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת תנועתיות 
• שיפור איכות הנשימה של היולדת. 
• העזרות בתרגילים כגון: ש ממושכת, השמעת ש בזמן נשיפת האויר. התרגיל מאפשר ליולדת בעזרת צורת נשימה מסוימת לשמור על איכות נשימה המתאימה ללידה, מקלה על הכאבים ומקדמת את קצב הלידה את קצב הלידה. 
• תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם כמו כיווצים ברצפת האגן
• התרגול העצמי מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. 
•  הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה ומורגשות לאחר הלידה. 
• ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

טיפול בלבוש מלא ושמירה על חיסיון המידע בשיטת פאולה

טיפולים בשיטת פאולה נעשים בכל המצבים בלבוש מלא. בין אם דרוש לאדם הפונה לטיפול  פיתרון בתפקוד הפתחים שברצפת האגן ובין אם הגיע בגלל דלקת בעצב הפנים, תופעה הקרויה פציאליס.

מפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש אמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות ואינה מצב מובן מאליו או שקל ליזום אותו. חשיבות האמון בתחום שיטת פאולה הוא משום שאנשים מעדיפים לקצר את משך הטיפול ככל שניתן אך לא פעם נוטים להימנע משיתוף המטפל/ת בחלק מהמידע שיכול לעזור למטפל/ת לקצר את זמני הטיפול.

יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי האמון מתחזק ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.

היחס לטיפול בפתחים שברצפת האגן מורכב יותר מאשר בנושאים אחרים משום שהבושה, החשש מטיפול שכרוך בחשיפה רגשית או פיסית גורמים לאנשים רבים להימנע מלפנות לטיפול. אנשים פונים לעתים עקב יאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה על חיי היום יום. יתרונו המרכזי של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת, יכולתם לשתף ולהבין שמהות תפקידו של המטפל/ת היא שמירה על חיסיון המידע שקיבלו ושהם מתייחסים  לפרטיות המטופל כחלק בלתי נפרד מעבודתם, ברצינות דומה לזו שהם מקשיבים, מנסים למצוא את הדרך להבין את ייחודיות התופעה אצל האדם שפנה ולעזור לו באיתור צורת התנועה הדרושה לו.

האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

שיבושים בתפקוד הגוף ואופי הטיפול בשיטת פאולה

מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים רצוניים ושאינם רצוניים אינו קשור אך ורק בחולשת השרירים, חלק מהמצב הבריא של כל גוף מתבטא בתנועה תקינה של התכווצויות והרפיות, במיקומם של אברים פנימיים, במצב הנשימה וביכולת לחוש שינויים או סימנים מוקדמים בפעילות המעיים והשלפוחית. 
חזרות של כיווצים והרפיות רצוניות בשריר טבעתי מפעילות תנועה חופשית של הגוף המאזנת את השיבושים. תרגול שיטת פאולה אינו כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. אלא יכולת לשחרר את הגוף ולאפשר לו לנוע  מתוך צרכיו ומתוך הפעלת השרירים הטבעתיים. התנועה הספונטנית שתארתי דומה ושונה גם יחד מזו שמתרחשת באופן רצוני על בסיס תרגיל.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. אנשים רבים חשים את התנועה הספונטנית כשהם שמים ידיים על העיניים אחרי שסיימו לנוע לפי תרגיל. אצל אחרים התנועה יכולה להתרחש במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה באיברים שאליהם לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים. אנשים שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה לא תמיד אוהבים תגובות אלו של הגוף. הם יכולים להוריד ידיים מהעיניים ולהפסיק כך את תנועות השרשרת.

טיפול בדליפת שתן אצל ילדים-עניין רגשי המיועד לפסיכולוגים או פיסיולוגי למטפלי שיטת פאולה

מקובל לחשוב שדליפת שתן אצל ילדים היא עניין רגשי, ילדים שהבעיה הסתיימה עבורם לאחר תרגול שיטת פאולה הם ההוכחה הטובה ביותר שקשה לדעת מראש מה מקור הבעיה. ההמלצה של להורים היא לחשוב איזה סוג טיפול הוא חויה מיטיבה בלי לדעת מה תהיה התוצאה. לעתים ניתן לדעת במהלך הסתכלות על צורת התנועה והתפקוד של ילדים אם יש סימנים לחולשת רצפת האגן, במצב כזה הבעיה היא כנראה פיזיולוגית.
חולשת שרירים ברצפת האגן יכולה לעתים להתבטא בצורת היציבה של הגוף, במיקום הכתפיים ודרך החזקתן, אופן הנשימה וכיווני ההחזקה של כפות הרגליים. נתונים כאלו יכולים לסייע למורה לשיטת פאולה באבחון הרקע לחולשה ולכוונו לשלב בין חיזוק השלד לטיפול בחולשת רצפת האגן. התרגול במצבים כגון אלו משלב את חיזוק הסוגרים עם שינוי דרך החזקת השלד וחיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות משחקים.
חיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה נעשה הן על ידי תרגילים פשוטים ומובנים שהילד יכול לבצעם על בסיס הוראות מילוליות וללא מגע והן ע"י עידוד תנועה חופשית. הטיפול דורש השלמה על ידי פעילות בבית כעשר דקות בכל יום.

מעורבות ההורה היא חשובה ואפילו הכרחית. שכן יכולת הגוף לשינוי נבנית בעזרת רצף תרגול ולו גם לפרקי זמן קצרים ביותר (חמש עד עשר דקות). יש מצבים שבהם התרגול המשותף, המגע או פיתוח המשחקים המשותפים של ההורה והילד בונים פן חדש בקשר הורה ילד והוא שמקדם את התהליך בנוסף לשינויים הגופניים.

מניפולציות גופניות בתנועות הידיים והרגליים לצורך חיזוק רצפת האגן

העיקרון המרפא בשיטת פאולה הוא נטייתם של השרירים הטבעתיים לפעול יחד, לעתים נטייה זו מחלישה שרירים קרובים זה לזה כמו הסוגרים ברצפת האגן. מבנה רצפת האגן של נשים מאפשר להעזר בשריר הטבעתי החזק כדי להפעיל את השריר החלש, מאחר שמדובר בשרירים שפועלים לצרכים הכרחיים קשה לעתים לשים לב שההרגל השתלט על התפקוד של הסוגרים.

אלו המצבים שהתרגול הנדרש הוא לימוד הפרדות. מניפולציות גופניות המעודדות הפרדות משחררות מהצורך ללמוד להפריד בעזרת ריכוז מחשבתי.

דוגמאות למניפולציות שמתאפשרות דרך צורות תנועה של הידיים והרגליים הן: הפניית כפות הידיים אל המזרון תוך הצמדת האצבעות לסרוגין עם הפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון, הרחקת אצבעות ולחיצת הזרועות למזרון.

הפוסט שפרסמתי ב14.3.18 מרחיב ומתאר דרכי תרגול נוספות לצורך תרגול ההפרדה

שימוש בשרירים טבעתיים לצורך דיוק ההפעלה והאימון של רצפת האגן

אחת הבעיות הרווחות אצל נשים ששרירי האגן שלהן נחלשו הוא העדר דיוק בהפעלת שרירי הסוגרים. כלומר הנטייה לא להפריד בין הסוגרים בזמן הפעלתם מטשטשת את התחושות המדויקות ברצפת האגן. כאשר קשה לאישה לתרגל כיווץ של הסוגרים הקדמיים הן בגלל חולשתם והן בגלל הצטרפות הסוגר האחורי ההעזרות בשרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים מקלה.  תרגיל מומלץ הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אישה לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורה בתנועת העיניים. בשלב הבא כיווץ של העיניים והסוגרים הקדמיים יחד יקל על התרגול והתחושות יהיו מובהקות וברורות יחסית לתרגול ישיר של הסוגר.

דרכי הפעולה של שיטת פאולה בגוף הבריא ובגוף המשתקם

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים. נוסף לשרירים הנראים טבעתיים כגון: השרירים שמסביב לעיניים, הפה והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן, קימת קבוצת שרירים שמקיימת קשרים הדדיים עם השרירים הנראים טבעתיים כגון: שרירי הנחיריים, הגבות, הלשון, שקעי כפות הידיים, כפות הרגליים, השקעים שבמרכז הלורדוזות של עמוד השדרה וקצות אצבעות הידיים. התנועה של השרירים הטבעתיים היא כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה.

בגוף בריא פועלים כל השרירים הטבעתיים יחד ומפעילים זה את זה. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה על ידי תנועה של שריר טבעתי תקין אחר. במהלך תרגול השיטה עוקבים המתרגלים והמורים כיצד פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. פעמים רבות תנועה אחת יכולה להניע כמה שרירים טבעתיים ולגרום לתנועה כללית בגוף עד כדי מעבר מעמדת מוצא אחת לאחרת.

נקודת המוצא לתנועה והתרגילים שמכוונים לכיווצים ולהרפיות, נמסרים לתלמיד שמניע את השריר הטבעתי שבו מתחיל התרגול באופן רצוני וחוזר. תנועה זו משפיעה על מערכת השרירים הטבעתיים כתגובת שרשרת בגוף כולו, לרוב מתחילה התגובה הספונטנית באזור הגופני שזקוק לשיקום ללא קשר מחייב לתרגיל או לשריר שתורגל בדרך רצונית. ההיצמדות לתנועות מונוטוניות משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון.

תרגול ההפרדה בין הסוגרים-חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

לחיצת האגודלים אל הבהונות מקלה על כיווץ הסוגר הנכון (הקדמי) אצל נשים שתחושותיהן בפתחי רצפת האגן השתבשו.
ככל שנשים מרבות לכווץ ללא הדרכה כדי לשפר את חוזקם של שרירי רצפת האגן כך רבה האפשרות שימשיכו לחוש את הסוגר הקדמי ופעילותו בעזרת הסוגר האחורי. מצב זה מחזק את הסוגר האחורי במקום לחזק את הקדמי.
מי שלא התנסה בתרגול שיטת פאולה נוטה לתהות לגבי הקשר התחושתי שיכול להיוצר בין תנועת אצבעות לבין תנועת סוגרים.
למרבה המזל הקשר המתואר מתעורר אצל נשים רבות בפגישת הטיפול הראשונה בשיטת פאולה.
לא כולן חשות כיווץ כשהן מצמידות את האצבעות בפגישת הטיפול הראשונה. לעתים לאחר ניסיון לחוש את הסוגרים בנפרד ללא עזרה תנועתית, לחיצת האגודלים ותנועת כיווץ יזומה קלה מעוררת הבנה להבדל שבין הקושי להפריד כשלעצמו לבין הקלות בהפרדה תוך כדי לחיצת האגודלים לאצבעות.

קטע מתוך "הארץ" בטור של אברהם בלבן רשימות תלאביביות מזכיר את שיטת פאולה

אברהם בלבן מתפייט בטיוליו בתל אביב וברשימתו האחרונה ב"הארץ" מה12 במרץ תיאר רחוב הקרוי על שם משורר לא ידוע ששמו יוסף צבי רימון. הוא מתפלא שמישהו "טרח, מתישהו בשנות השישים, לקרוא רחוב על שם האיש המיוסר הזה"

וכמו כן מעיד כי אותו משורר נהג להתבדל על רקע פגיעה באבר המין שלו משום שהיה איש דתי
וכך מוסיף וכותב אברהם בלבן"אופיה המדויק של הפגיעה שספג לא הוברר לעולם, אבל רימון תיאר את עצמו כ"פצוע דכא" (על משקל "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'"). כאדם מאמין פירש את הפסוק המקראי לחומרה וגזר על עצמו גלות ארוכה בצפת, שבה סבל עוני ומחסור. רק באמצע שנות השלושים חזר להתגורר עם משפחתו בתל אביב. הפציעה והגלות הגבירו את תחושת הבדידות של רימון ובה בעת העמיקו את אמונתו: האיש הבודד והמיוסר הזה מצא נחמה ברעיון שייסוריו הם ייסורי המשיח העתיד להביא גאולה לישראל."

מובן שטיב הפגיעה הפרטית כל כך לא יכול היה להתפרסם בציבור, למרות זאת מצאתי לנכון להבהיר שבימינו ניתן היה לסייע לו, בין אם בעזרת כירורגים ובין אם בעזרת שיטת פאולה

הגוף בשיטת פאולה, מבט בעזרת יצירות של צ'יהולי

מלבד יצירת הזכוכית הגבוהה ביותר שנמצאת במרכז התמונה איני מכירה אישה שרוצה להראות כמו אחת מהיצירות האלו. גם היצירה המועדפת עלי טובה במבט מהגב.
גורמים רבים בתעשיית הקולנוע והאפנה התעלמו ממבנה האגן ועמוד השדרה והצליחו לשכנע נשים רבות שמוטב להראות צרות ושטוחות ככל שניתן.
כמי שעוסקת בבריאות האישה אני מגלה שוב ושוב שנשים שאינן מוטרדות מצורת הבטן שלהן יכולות לשים לב לחוזק של רצפת האגן. חיזוק שרירי הבטן לפני שיודעים כיצד לשמור על שרירי רצפת האגן יכול להחליש את שרירי רצפת האגן.
הייצוג שמופיע ביצירות של צ'יהולי הוא תנועה אחת בין האגן לגב כולל האפשרות שיש צורך בזמן תנועה להניע את הגב בחופשיות או לשחרר את האגן כדי לשמור על מעברים בין כיווץ לשחרור.

טיפים לחיזוק רצפת האגן אצל נשים

• כשחושבים על כיווץ מוטב לדמיין אגרוף חלקי של כפות הידיים או על החזקת כדור.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבע והאמה מעודדת את היכולת לחוש את אזור הסוגר הקדמי בנפרד מהאחורי.

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הסוגר הקדמי לבין האחורי, מומלץ לא לכווץ את שני הסוגרים יחד. דחיפת הלשון אל מרכז בשפה העליונה עוזרת לחוש את הסוגר הקדמי בנפרד.

• כיווצים חזקים וממושכים מועילים פחות מכיווצים קלים במצבי חולשה.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

מבנה האגן והדגמת השפעתו על הגוף ותנועתו בשיטת פאולה

האיור מדגים את עצמות האגן, ניתן ביתר קלות מאשר בתמונות הכוללות שרירים, עצבים ורצועות להבין באמצעות האיור את העובדה שמדובר בקופסה ששומרת על החלקים בתוכה ומאפשרת להפעיל אותם.
קופסה זו מחוברת לעמוד השדרה, לכן זויות התנועה שלה שמשתנות בעזרת עבודת השרירים שברצפת האגן משפיעות על יכולות התנועה של שאר הגוף. עמוד השדרה מחזיק את רוב מערכת העצבים ויכולות התנועה אצל בני האדם.

ההשפעה של השפתיים על פעילות הסוגרים בשיטת פאולה

בשיטת פאולה נהוג לא לכוון את הנשימה בדרך מסוימת ולתת לה להתנהל בלי הוראה מיוחדת. מי שלפעמים מוצא עצמו עוצר את הנשימה בעקבות תרגיל מסוים מבין שמוטב ליצור עצירות בתרגול.
יש תרגילים המעודדים נשימה עמוקה כמי ש ממושכת. אחרים עלולים לעודד עצירת נשימה. לדוגמה: איסוף השפתיים אל פנים הפה והחזקתן יחד. זהו תרגיל שיש בו פוטנציאל לעצירת נשימה. תשומת הלב בעיקר לשפתיים משכיחה את תשומת הלב לנשימה. ניתן לשאוף ולנשוף דרך האף בלי לחשוש שמידת ההידוק של השפתיים תוגבל. החלק החשוב באיסוף שפתיים פנימה הוא העידוד שהתרגיל מעורר לחוש את הסוגר הקדמי. הצורך להאריך בזמן ההחזקה קשור לכך שככל שהשפתיים מוחזקות כך עולה ההשפעה מהשפתיים לסוגרים.

יציבה ורצפת האגן-טיפול משולב בשיטת פאולה וטענות נגד נשיאת משקל

אחת ההשפעות ההדדיות הקיימות בגוף הנשי שאינן ידועות לרבים הוא הקשר בין מיקום הרחם לשקע הגב. שקע עמוק בגב עלול להיגרם מצניחת רחם או לדחוף את הרחם כלפי מטה יותר ממה שנגרם עקב תנאי החיים. נשיאת משקל בידיים אינו בריא לנשים, בין אם בעקבות ההשפעה המחלישה שיש לו על רצפת האגן ובין אם כשהוא נעשה ללא תשומת לב והפעלה מלאה של הגוף ומזיק לגב. הנשים שבתמונה למדו לשאת משקל על ראשן. זו אינה אפשרות שנשים בחברה המערבית יכולים ללמוד. לא ניתן לדעת אם המצב הפחות בריא של גב האישה הימנית בהשוואה לגבה של האישה שהיא הדמות האמצעית מייצג מציאות או נובע מדמיונו של הצייר. ניתן לקבל הדגמה בדמות האישה הימנית לקשר בין שקע עמוק בגב לבטן הנוטה לפנים יותר ממה שסביר. לעומת זאת הנטייה המוגזמת של גב האישה במרכז לזווית חדה של עמוד השדרה הפונה לאחור היא לרוב מצב מולד ויתרונה היחיד שהיא מסייעת לבטן להיות במיקום המאזן את היציבה.

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

צילום של מתרגלת שמתרכזת בחיזוק רצפת האגן, היא עושה זאת על ידי כיווצים של הסוגר הקדמי. תנועה שקשה לראות בצילום. כיוון התנועה של הברכיים מסייע לה לדייק בתחושה של האזור. הנחת הידיים על הבטן היא עזרה נוספת.
בשיטת פאולה נהוג להציע כיצד להניע את הגוף רק במצבים שהמתרגל/ת לא חשים את המקום שכדאי להניע לצורך מצבם. זה מצב שכיח יחסית בתחום הסוגרים.
המתרגלת בצילום לא קיבלה ממני, מורתה כל הוראה היא העדיפה להפנות את הברכיים ולהניח את הידיים תוך כדי תרגול.