אברהם בלבן מתפייט בטיוליו בתל אביב וברשימתו האחרונה ב"הארץ" מה12 במרץ תיאר רחוב הקרוי על שם משורר לא ידוע ששמו יוסף צבי רימון. הוא מתפלא שמישהו "טרח, מתישהו בשנות השישים, לקרוא רחוב על שם האיש המיוסר הזה"
וכמו כן מעיד כי אותו משורר נהג להתבדל על רקע פגיעה באבר המין שלו משום שהיה איש דתי
וכך מוסיף וכותב אברהם בלבן"אופיה המדויק של הפגיעה שספג לא הוברר לעולם, אבל רימון תיאר את עצמו כ"פצוע דכא" (על משקל "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'"). כאדם מאמין פירש את הפסוק המקראי לחומרה וגזר על עצמו גלות ארוכה בצפת, שבה סבל עוני ומחסור. רק באמצע שנות השלושים חזר להתגורר עם משפחתו בתל אביב. הפציעה והגלות הגבירו את תחושת הבדידות של רימון ובה בעת העמיקו את אמונתו: האיש הבודד והמיוסר הזה מצא נחמה ברעיון שייסוריו הם ייסורי המשיח העתיד להביא גאולה לישראל."
מובן שטיב הפגיעה הפרטית כל כך לא יכול היה להתפרסם בציבור, למרות זאת מצאתי לנכון להבהיר שבימינו ניתן היה לסייע לו, בין אם בעזרת כירורגים ובין אם בעזרת שיטת פאולה
וכמו כן מעיד כי אותו משורר נהג להתבדל על רקע פגיעה באבר המין שלו משום שהיה איש דתי
וכך מוסיף וכותב אברהם בלבן"אופיה המדויק של הפגיעה שספג לא הוברר לעולם, אבל רימון תיאר את עצמו כ"פצוע דכא" (על משקל "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'"). כאדם מאמין פירש את הפסוק המקראי לחומרה וגזר על עצמו גלות ארוכה בצפת, שבה סבל עוני ומחסור. רק באמצע שנות השלושים חזר להתגורר עם משפחתו בתל אביב. הפציעה והגלות הגבירו את תחושת הבדידות של רימון ובה בעת העמיקו את אמונתו: האיש הבודד והמיוסר הזה מצא נחמה ברעיון שייסוריו הם ייסורי המשיח העתיד להביא גאולה לישראל."
מובן שטיב הפגיעה הפרטית כל כך לא יכול היה להתפרסם בציבור, למרות זאת מצאתי לנכון להבהיר שבימינו ניתן היה לסייע לו, בין אם בעזרת כירורגים ובין אם בעזרת שיטת פאולה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה