תיקון טעויות מחשבתיות ביחס ל 10 סיבות לא לפנות לטיפול בשיטת פאולה או לא להמשיך לאחר פגישה ראשונה-

• ·        הצעות לתרגל בבית, (הציפיה מכבידה גם כשלא מתרגלים)

חשש שהסביבה תחשוב שאיני שולט/ת באחת מהסוגרים אם ידעו...

• ·        מונוטוניות התרגילים
• ·        ציפיה לקשר עין (שחסר לעתים) עם המטפל
• ·        הרגשה שהמטפל/ת אינו נוכח כמו בטיפולים אחרים.
• ·        העדר מגע
• ·        מחשבות שיתכן שהתרגול ידרש כל החיים כדי למנוע חזרה של הבעיה
• ·        העדר הסברים במכוון
• ·        הכוונה לשקט בזמן הטיפול
•     נטייה לא לחשוב על חלקי הגוף האינטימיים או לחשוב ללא שליטה
• 
  

תיקון חלק מהמוטרדויות

חלק מהתרגילים ניתן לשלב תוך כדי פעילות אחרת ופעמים רבות חל שיפור אצל מי שלא תרגל.

שיטת פאולה עוסקת נוסף לבעיות שליטה ואי שליטה בסוגרים בגב ובשלד, בבעיות נשימה, בחוסר איזון בין צדי הגוף והיא מתאימה במיוחד לאנשים שאינם אוהבים מגע.

העדר קשר עין, העדר מגע, העדר הסברים והכונה לשקט ומיעוט נוכחות הם אמנם חלק מסגנון העבודה של מטפלי שיטת פאולה בעבר. לא כל המטפלים עובדים כך. ניתן לבקש מהמטפל/ת תנאים המתאימים למטופל/ת. עקרונות אלו לא בהכרח פוגמים באיכות הטיפולים.

חיזוק שרירי הסוגרים ושרירי רצפת האגן בשיטת פאולה

הקושי להפריד בין הסוגרים הוא אחת הסיבות לתהליכי החלשות רצפת האגן, מי שמנסה לחזק על ידי כיווצים ממושכים וחזקים נוטה להפעיל את הסוגר האחורי חזק יותר מאשר את הקדמי. בהדרגה הולך ונחלש הסוגר הקדמי עקב הפעלתו בעזרת האחורי.
כמה תרגילים המסייעים להפרדה התפתחו בשיטת פאולה על בסיס הקשרים האוטונומיים בין השרירים הטבעתיים, אחד מהם הוא לחיצת האגודלים אל הבהונות, קשרים טבעתים הקיימים באצבעות מקלים על כיווץ הסוגר הקדמי אצל נשים שתחושותיהן בפתחי רצפת האגן השתבשו.

מי שלא התנסתה בתרגול שיטת פאולה נוטה לתהות לגבי הקשר התחושתי שיכול להיוצר בין תנועת אצבעות לבין תנועת הסוגרים והרגשתם.
למרבה המזל הקשר המתואר מתעורר אצל נשים רבות בפגישת הטיפול הראשונה בשיטת פאולה.
לא כולן חשות כיווץ כשהן מצמידות את האצבעות בפגישת הטיפול הראשונה. לעתים הניסיון ראשון לחוש את הסוגרים בנפרד ללא עזרה תנועתית על ידי לחיצת האגודלים ותנועת כיווץ יזומה קלה מספיק. כך מתעוררת הבנה להבדל שבין הקושי להפריד כשלעצמו לבין הקלות שנוצרת בהפרדה תוך כדי לחיצת האגודלים לאצבעות.

צילומים בתהליך אימון רצפת האגן לפי שיטת פאולה

בעיה נפוצה אצל נשים בשלבים שונים בחיים היא הקושי לחוש את ה"פתחים" או "הסוגרים" באופן ברור. תהליך אימון שרירי רצפת האגן וחיזוקם מתחיל בשיטת פאולה בארגון הגוף ועידוד היכולת לחוש מקומות אלו. מאחר שאחד מעקרונות שיטת פאולה הוא לא לכוון בצורה מדויקת את אופני הכיווצים והשחרורים בגוף מתאפשרת לכל מתרגל/ת בדיקה של כיווץ ושחרור בקצב, חוזק או שיתוף איבר אחר בתהליך.
הצילומים בפוסט זה מראים תנועות לא מתוכננות שהמתרגלת נעזרה בהן כדי לחוש את הפתחים באופן מדויק.
לעתים זקוקים מתרגלים שמתקשים לחוש את הפתחים לעזרה בהחלטה על "עמדת המוצא". לדוגמה: שכיבה על הגב יכולה להיות ברגליים ישרות, ברכיים עומדות או החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים, "עמידת שש" טובה לרוב התרגילים הקשורים באימון רצפת האגן אך נשים שידיהן אינן חזקות באופן המאפשר עמידה כזו יכולות להישען על המרפקים נוסף על ההישענות על הברכיים וכפות הידיים.
התמונה הנמוכה יחסית מדגימה את עזרת בהונות הרגליים לחידוד התחושות ואילו התמונה העליונה מדגישה שתנועת הירכיים ללא הכוונה מסיעת למתרגלת.