http://video.nana10.co.il/?ArticleID=524931

לינק לכתבה על סמדר נבו

העזרות בשיטת פאולה בשלב הילדות

שלב הילדות
שלב הילדות יוגדר בהקשר של התופעות הרלוונטיות לשיטת פאולה בין גיל שלוש לעשר, זאת בהקשר של אסטמה, עיכוב התפתחותי המתבטא בשליטה בסוגרים, או מגבלות תנועה. גילוי עצמת הגוף באמצעות שיטת פאולה מאפשר שינויים גופניים שחלקם מתרחש דרך מודעות וחלקם דרך שינוי במידת הרגישות והקשב לגוף וליכולת לשלוט בו. התרגול מיועד לפיתוח השליטה הגופנית וליצירת הרגשת "מרכז" החשובה כל כך לגדילה והתפתחות בכלל. כמו במגע בהשראת שיטת פאולה בשלב בפעוטות כך גם בשלב הילדות מעורבות ההורה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך אלא שהפעם עזרתו היא יותר בביצוע משותף של התרגילים ופחות בשילוב מגע.
הטיפול באסטמה בעזרת שיטת פאולה יעיל במיוחד בהגדלת מרווחי הזמן בין ההתקפים ופחות בזמן ההתקפים עצמם. תרגילי נשימה המערבים את הפעלת הסוגר האחורי בזמן שאיפה ואת הקדמי בזמן נשיפה גורמים גם לכך שהנשימה ביום יום תהיה מלאה יותר ותחוזק בעזרת שרירי רצפת האגן, הרחבת בית החזה ע"י תנועת הידיים והגב או שינוי היציבה. ככל שהילד נמצא יותר זמן במצבי נשימה תקינים כך עולה יכולתו להתמודד עם גורמים המעוררים את ההתקפות כמו אלרגנים שונים או אפילו מצבי חרדה. גם התפקוד במצבי חרדה יכול לקבל סיוע בקבוצת תרגילים אחרת ולכן השימוש בכל אלו יחד מסייע לסובלים מהתקפי אסטמה.
דגמי העבודה בהקשר של שליטה בסוגרים והצעות ליישום:
פעילות המשלבת משחק: משחקים מתוכננים הגורמים להפעלה עקיפה של מערכת הנשימה בשילוב עם הסוגרים כמו ניפוח בלונים והפרחת בועות סבון כאשר המבוגר במגעו בירכיים או בכפות הרגליים יכול להשפיע על כיווץ הסוגרים בזמן הנשיפה ועקב כך על צורת הנשימה. השילוב בין כיווץ הסוגרים לנשימה משנה את הלחץ התוך בטני הגורם לבעיות השליטה וממקד את תחושות הילד באזורים הרגישים. חלק מהמשחקים מוזמן הילד לפתח יחד עם המטפל תוך כדי מפגש שכן החיבור בין הנשימה לכיווץ הסוגרים הוא המטרה ולא ההקפדה על תרגילים מסוימים.
תרגול מונוטוני הנעשה תוך הקשבה לסיפור תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע מוטב שייעשו כאשר הילד מקשיב לסיפור ומצרף את התרגיל כשמילה קבועה חוזרת בסיפור או באופן אחר שהוא בוחר בו במהלך ההקשבה. מוטב לבחור תרגילים פשוטים כמו כיווץ חוזר של העיניים, כיווצי פה בתנועה המזכירה נשיקה, החזקת עפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף מדגימה כיצד ניתן להרים ולעזוב את השפה העליונה בתנועה דמויית גלגול השפה. לחיצות עדינות של האגודל אל האצבע ועזיבתן או לסרוגין לחיצות האגודל אל האצבע ואל הזרת. אגרוף ומתיחה של כפות הידיים, בכל אלו כאשר ההורה מתרגל בעצמו פעם אחת הוא יכול להיות המדריך של ילדו. פיתוח היכולות האישיות של ההורה לתרגל בעצמו מסייעות לתרגול של ילדו בין אם הילד/ה הם משתתפים פעילים בטיפול או רק לומדים את התרגולים מההורה.
מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים ללא מגע בסוגרים: עיסוי העקבים ושפשוף הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים יכול לשחרר עצירויות כרוניות. הצמדה והרחקה של בהונות הרגליים בשכיבה מעודד את התחושה הכללית של מיקום הסוגרים ואת מידת התכווצותם והרפייתם.
תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים. בדגם זה בדר"כ יכול רק המטפל להשתמש, חשיבותו ביצירת הקשר בין התנועה הכללית בגוף לבין קידום המודעות להרגשת הסוגרים כחלק מכלל התחושות בגוף. לרוב ניתן לעבוד בדגם זה רק אחרי שנוצר קשר נוח בין המטפל לילד.
ניתן לשלב בין הדגמים על פי שלבי המפגש ובהתאמה להתפתחות הקשר בין הילד ההורה והמטפל.
ההעזרות בשיטת פאולה לגבי מגבלות תנועה הייחודיות לגיל הילדות קשור בדר"כ בילדים עם C.P.אשר תרגול השימוש באברים שיש בהם יותר שליטה מעודד את פעילותם של אברים שחסרה בהם שליטה.

http://video.nana10.co.il/?ArticleID=524931

ראיון של סמדר נבו בתכנית לבריאות 10 2/12/2007
מראיינת אפרת אנזל

מגע בהשראת שיטת פאולה עם תינוקות

הצפייה בתינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי השימוש שלהם באברים שונים מדגימה במיטבה מקצת מתרגילי שיטת פאולה כפי שהם מתקיימים שלא מתוך הנחיה מודעת ושיכלית. לדוגמה- הנטייה לקיפול הידיים, לתנועות פה כלפי מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות ידיים ורגליים כמו בחצי אגרוף או דרך פתיחת הפה בזמן בכי. גם שילובם של מצבי התמתחות עם פיהוקים או ההפעלה הסימולטנית של אברים שונים היא דוגמה למצב הגופני התינוקי שהתרגול של שיטת פאולה עם מבוגרים משחזר חלק ממנו. אך גם תינוקות סובלים מכאב במצבים שונים וזקוקים לתנאים מסוימים להתפתחות. ניתן להתאים לשלב זה מגע בהשראת השיטה כדי לעורר בגוף נטיות קיימות שהגוף יכול לפעמים להמשיכן בכוחות עצמו או להביא להפעלת הגוף במיטבו באופן המקל על כאבי הבטן או מסייע לשלבי ההתפתחות הראשוניים. לדוגמה- בכי המשולב עם מתיחה חזקה של הרגליים יכול להעיד על כאב בטן, ניתן לשלב או להפעיל בזה אחר זה כמה מניפולציות: הנעת הברכיים של התינוק כשהוא שוכב על הגב כלפי הבטן, לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים בזמן שהתינוק מתמתח, מגע ישיר בבטן בתנועות מעגליות או דרך הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה על ידי כיסוי עיני התינוק בידי המבוגר, דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, ועיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים.
בשבועות הראשונים אפשר לעודד יניקה מלאה אם אין כזו ע"י הנעת השפה התחתונה של הפה כלפי מרכזה כאילו אנו רוצים לצבות אותה בעזרת שתי אצבעות. המבוגר יכול לנסות על עצמו תנועה זו ולקבל את התחושה הנכונה של מידת הצביתה הנעימה. לפעמים נגיעה בשקע הסנטר מעודדת פתיחה גדולה יותר של הפה ומאפשרת להכניס את השד של האם לפי התינוק בצורה מלאה. עיסוי המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים יכול לעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הפעלת הספינקטר האחורי הקשור למערכת העיכול, את פתיחת העיניים ואת פתיחת הפה.
דוגמאות לעידוד שלבי ההתפתחות הראשוניים במובן התנועתי רלוונטית מגיל שישה שבועות בתנוחה שבה התינוק שוכב על הבטן. עדיף שהמבוגר יחזיק אותו על ברכיו בעוד הרגליים של התינוק נמוכות מעט מגובה הבטן ונתמכות בכיסא או ספה. אלו הן: לחיצות בשקע העורף באופן שמעודד את התינוק להרים את הראש בקלות. עיסוי איטי ורגוע של עמוד השדרה מלמעלה כלפי מטה בתנועה מעגלית רכה, שוב גם במקרה זה אם המבוגר מנסה את העיסוי ומקבל פידבק ממבוגר אחר על תחושותיו לפני שהוא מנסה זאת על התינוק תהיה לו תחושה מדויקת יותר ויתר ביטחון בביצוע העיסוי. עיסוי שעדיף לנסות לא כטיפול בבכי אלא לצרכי תמיכה בתהליכי התפתחות הוא הנעת בהונות הרגליים כדי להרחיקן ולהצמידן ללא הפרעה לצורת הקיפול שהתינוק נוטה לה כאשר התינוק מונח על הגב, תנועות לאורך הירכיים, הצמדת הרגליים ועזיבתן.
בכל התאורים הללו חשוב לזכור שהחזרה על הפעולה מספר פעמים היא הדרך להביא לתגובה אך תגובת התינוק הכוללת היא החשובה, מצד אחד חשוב לא להיבהל אם התינוק ממשיך לבכות ייתכן שיירגע כאשר יחוש את השפעת המגע על הכאב רק לאחר מספר חזרות על הפעולה, מצד שני המשכיות הבכי לא יכולה להיות עדות לפעילות מתאימה ועדיף להפסיק במצב כזה את הפעילות.