תרגיל חשוב לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

כיווץ הפה כלפי פנים מתוך מחשבה על הסתרת השפתיים, או כמו שנדרש בזמן שתייה בעזרת קשית מעורר תחושות בסוגרים הקדמיים בקלות ובמהירות. תרגילים רבים בשיטת פאולה אינם מלווים בהצעה להאריך את זמן הביצוע בכל אחת מהפעמים שבהם מכווצים. תרגיל זה הוא יוצא דופן. עדיף שהכיווץ ימשך זמן רב ככל שניתן שכן במשך הניסיון להתרגל לתנועה משתנה צורת ההחזקה של השפתיים. השינוי מחייב הפעלה של חלקי השפתיים בצורות משתנות. התרגיל מלווה אצל נשים רבות בתחושות מיידיות בסוגרים הקדמיים. במקרה שהדבר קורה מוצע לצרף כיווץ קל מתוך המחשבה. עדיף לא לצרף כיווץ אם לא התעוררה תגובה לא מחשבתית.

טיפול במגע לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים בכך. 

המגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים. ההבדל המהותי הוא בכך שנועד לעורר בגוף תנועה עצמית. התגובות הנלוות, הבלתי רצוניות מתרחשות בגוף בדרך עצמאית הן בהמשך לתרגול עצמאי והן בהמשך למגע.

המגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים שאין ביכולתם להניע את גופםבאופן עצמאי. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות שהוא מעורר ומתבוננן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. כפי שמתעוררת  יכולת הפעולה העצמית של הגוף בתרגול פעיל כך קורה במהלך מגע. התגובה של הגוף משתנה ומשתכללת בעקבות המגע באופן שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא באזור שאליו הופנה המגע.

כדי ליצור תגובות ופעילות באזור רצפת האגן דרך מגע ניתן להתחיל מתנועות "גריפה" של הירכיים מאזור הברכיים אל כיוון האגן, כדאי לחזור על הפעולה עד גבול ההתעיפות, להניח ולחכות לתגובות,

כל סוג של תגובה תהיה מבורכת. יתכן שלא תשפיע על אזור רצפת האגן תחילה אלא תורגש קודם לכן באזורים אחרים. תנועות גריפה כאלו יכולות להיות יעילות גם באזור הגפיים, המצח והלחיים.

בריאות רצפת האגן בשיטת פאולה

בריאות רצפת האגן ניתנת לתחזוקה בכמה דרכי תנועה כל עוד לא מתגלה חולשה או תפקוד לקוי. במצבי תפקוד לקוי דרושה אבחנה בין התופעות השונות המפריעות לכך. אבחנות של מצב שרירי רצפת האגן דורשת לעתים בדיקות רפואיות אם כי לא בכל המצבים. מקצת מההבנות של מצבים לא נעימים או שינויים בתפקוד ניתנים לאבחון בין השאר על ידי מטפלים ופזיוטרפיסטיות. דרך טיפול ניתן להפריד בין חולשת שרירים לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים אינו הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן. לא לכל הנשים דרוש ונכון לכווץ חזק יותר מנטייתן. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים.