רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על
הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על
עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת
השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים בכך.
המגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים.
ההבדל המהותי הוא בכך שנועד לעורר בגוף תנועה עצמית. התגובות הנלוות, הבלתי
רצוניות מתרחשות בגוף בדרך עצמאית הן בהמשך לתרגול עצמאי והן בהמשך למגע.
המגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים
שאין ביכולתם להניע את גופםבאופן עצמאי. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא
מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות
שהוא מעורר ומתבוננן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. כפי
שמתעוררת יכולת הפעולה העצמית של הגוף
בתרגול פעיל כך קורה במהלך מגע. התגובה של הגוף משתנה ומשתכללת בעקבות המגע באופן
שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא באזור
שאליו הופנה המגע.
כדי ליצור תגובות ופעילות באזור רצפת האגן דרך
מגע ניתן להתחיל מתנועות "גריפה" של הירכיים מאזור הברכיים אל כיוון
האגן, כדאי לחזור על הפעולה עד גבול ההתעיפות, להניח ולחכות לתגובות,
כל סוג של תגובה תהיה מבורכת. יתכן שלא תשפיע על אזור
רצפת האגן תחילה אלא תורגש קודם לכן באזורים אחרים. תנועות גריפה
כאלו יכולות להיות יעילות גם באזור הגפיים, המצח והלחיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה