תנועה לא רצונית בשיטת פאולה כבסיס לריפוי

     הריפוי ע"י שיטת פאולה מתבסס על שני סוגים של תנועה: הפעלה עקיפה,  זו שמתקיימת בין שרירים טבעתיים שונים. כאשר שריר אחד נחלש ותפקודו משתבש הטיפול יהיה דרך שרירים אחרים חזקים.  הפעלה של השרירים החזקים תגרום בעקיפין לתנועה של השרירים החלשים שתפקודם השתבש. יש אנשים שגופם מגיב כבר במפגש הראשון בשריר החלש למרות שלא הופעל ואחרים זקוקים למספר מפגשים ליצירת קשר כזה.

הפעלה עקיפה אחרת היא שיפור התפקוד של שרירים חלקים כמו קיבה ושלפוחית שאין לאיש השפעה רצונית או ישירה עליהם. קשה לדעת מראשאלו שרירים טבעתיים ורצוניים ישפיעו עלים אך לרוב תנועות עדינות נטולות כוחניות יעילות יותר מאחרות

לדוגמה, באמצעות הפעלה של השרירים שמסביב לעיניים ושרירי הפה או האף יכול לחול שיפור במיקום לא תקין של מערכת השתן או ביכולת ההתכוצות של השלפוחית. בעקבות הפעולות המכוונות מתעוררות בגוף פעולות לא מכוונות. כולנו שולטים בשרירים המפעילים את העיניים הפה והאף אך אין לנו יכולת לכוון את פעולתה של הקיבה או השלפוחית. הפעלה של שרירים טבעתיים במקומות שונים בגוף מביאה לחיזוק ושיפור התפקוד של שרירים חלקים שאין ביכולת האדם להפעיל באופן רצוני.

שיטת פאולה כדרך התמודדות עם מוגבלות פיסית

מצבי מוגבלות פיסיים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך קשורה גם לכל אדם ואישיותו וגם לפעילות פיסית קלה. ( הכונה להתאוששות מניתוחים, צורך להיות בגבס, זמן ברור בעיה רפואית לא ברורה)

פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות מכאלו ום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים במיקום אחר בגוף. בין אם המקום הפגוע הוא שצריך לפעול ובין אם אזורים אחרים בגוף התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, ומפעיל אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.

הפעלת שרירי רצפת האגן מתוך שרירים אחרים

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה על הגב, (ניתן לשכב על הצד אם יש קושי לשכב על הגב)

מהלך התרגיל: הידיים מונחות לצידי הגוף חשוב להשאיר את כף היד במצב שטוח ולא לכוון לתנועה דמויית אגרוף. כדאי לא לנעול את המרפקים. עיקר הפעילות היא הצמדה והרחקה לסרוגין של אצבעות הידיים אלו לאלו.

מי שמתעניין בחוקיות של תגובות נוספות יכול להניע את כפות הידיים מהפנייתן אל המזרון בזמן ההצמדה של האצבעות להפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון בזמן ההרחקה של האצבעות אלו מאלו.

התנועה יכולה לעורר מקומות נוספים בגוף, חשוב לתת לתגובות השרשרת הללו להתרחש אך לא לעצור או לשכוח את התנועה העיקרית. האברים שנוטים לתגובות נוספות הם הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים ושרירי הפנים. מי שמתקשה להתמיד בתרגיל, טוב יעשה אם יניח את כפות הידיים על העיניים ויחזור להמשיך בתרגיל.