תנועה לא רצונית בשיטת פאולה כבסיס לריפוי

     הריפוי ע"י שיטת פאולה מתבסס על שני סוגים של תנועה: הפעלה עקיפה,  זו שמתקיימת בין שרירים טבעתיים שונים. כאשר שריר אחד נחלש ותפקודו משתבש הטיפול יהיה דרך שרירים אחרים חזקים.  הפעלה של השרירים החזקים תגרום בעקיפין לתנועה של השרירים החלשים שתפקודם השתבש. יש אנשים שגופם מגיב כבר במפגש הראשון בשריר החלש למרות שלא הופעל ואחרים זקוקים למספר מפגשים ליצירת קשר כזה.

הפעלה עקיפה אחרת היא שיפור התפקוד של שרירים חלקים כמו קיבה ושלפוחית שאין לאיש השפעה רצונית או ישירה עליהם. קשה לדעת מראשאלו שרירים טבעתיים ורצוניים ישפיעו עלים אך לרוב תנועות עדינות נטולות כוחניות יעילות יותר מאחרות

לדוגמה, באמצעות הפעלה של השרירים שמסביב לעיניים ושרירי הפה או האף יכול לחול שיפור במיקום לא תקין של מערכת השתן או ביכולת ההתכוצות של השלפוחית. בעקבות הפעולות המכוונות מתעוררות בגוף פעולות לא מכוונות. כולנו שולטים בשרירים המפעילים את העיניים הפה והאף אך אין לנו יכולת לכוון את פעולתה של הקיבה או השלפוחית. הפעלה של שרירים טבעתיים במקומות שונים בגוף מביאה לחיזוק ושיפור התפקוד של שרירים חלקים שאין ביכולת האדם להפעיל באופן רצוני.

עקרונות שיטת פאולה ופעילות השרירים הטבעתיים

שיטת פאולה מבוססת על רצף של תנועות ותרגילים פשוטים המפעילים את השרירים הטבעתיים. לכל אדם שרירים חלשים יחסית, ושרירים חזקים יחסית. השיטה מלמדת כיצד להעזר בשרירים החזקים להפעלה יעילה יותר של השרירים החלשים.
העיקרון המוביל בשימוש זה הוא הקשרים שגילתה פאולה גרבורג בין השרירים הטבעתיים. הפעלה מונוטונית של שריר אחד יכולה לעורר תנועה ספונטנית בשריר אחר, פעמים רבות התנועה הספונטנית מתעוררת במקום הזקוק ביותר לשיפור, לא תמיד מתחיל השיפור בשריר הטבעתי שהמתרגל חשב שמציק לו במיוחד.