עקרונות הריפוי של שיטת פאולה

העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה, שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לילדים ולאנשים שהפעלת הסוגרים באזור האגן אינה מלאה או שאינה עונה על מכלול המצבים בהם נדרשת שליטה בסוגרים. בדרך כלל היכולת להפעיל שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה אשר קל יותר להפעילם משמשת כנקודת מוצא לחיזוק הסוגרים. שרירים אלה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.
פאולה גרבורג ממציאת השיטה גילתה קשרים אלו הקיימים בגוף מעצם טבעו והתרגילים שבנתה הותאמו לקשר הדרוש בין נקודת המוצא לתנועה לבין כיווצים והרפיות המעודדים את היווצרות הקשר הבריא בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. ההפעלות השונות של הגוף נמסרות לתלמיד שממשיך את פעולתם הן בגוף והן במחשבה. ההיצמדות המחשבתית לתרגול משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה, נטול תכנון ולרוב במקום או בכמה מקומות שבהם דרושה התנועה במיוחד.
השיטה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומתאים הן למצבי בריאות והן למצבי חולי. בהגדרה מצבי בריאות הכוונה בין השאר להכנה של הגוף לשיבושים האופייניים למצבי מעבר ומניעתם בעזרת התרגול כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים. ההגדרה מצבי חולי מכוונת לשיבושים בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים. בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. בכל השיבושים האלו וכן בתפקוד לא מלא של מערכת הנשימה ומערכת העיכול מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון.