כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה-תנועות הנחוצות לגוף האדם

כשאנו מתנסים בכיווץ ושחרור ומשווים את ההרגשה לפתיחה וסגירה בשרירים כמו עיניים ופה מתברר כי התנועות דומות אך תוך כדי פתיחה וסגירה יש יותר אפשרויות למגוון מצבים ועקב כך למגוון תחושות. דבר דומה מתרחש בצילומים שבלמעלה,
המתרגלת המצולמת מדגימה תרגיל חופשי בשיטת פאולה, היא מחזיקה את כפות ידיה בתנוחה זו משום שהיא מחפשת דרך לחוש את שקעי כפות הידיים לאחר שלחצה עליהן בלי לתכנן תנועה. היא יכולה להקל על עצמה אם תקרב את האצבעות אל מרכז כף היד אך היא מעדיפה לא לתכנן את התנועה.
הפרחים בצילום מדגימים מצב דומה לידיים, הם בתהליך היסגרות לפי מצב השמש, מעקב אחרי תנועתם יספר לנו על סגירה  חלקית שאינה מכווצת, עד לשלב החשיכה שבו יגיעו לסגירה מלאה.
רובנו מכווצים בקלות ומתקשים יחסית לשחרר, בתרגול פאולה מוטב לתת זמן ותשומת לב לשחרור, כך גם לגבי פתיחות של הפה ושל העיניים.

צילומים המדגימים מנח בריא של הגוף

הדגמה של מנח טוב של רגליים של משפחה בזמן ארוחה. מנח הרגליים משפיע לטובה על מנח הגב

לצורך החזקת הפירות מניע מי שמחזיק את כף היד לצורה דמויית קערה. בשיטת פאולה תנועה כזו יכולה לסייע לגוף כאשר מניחים ידיים על העיניים, כאשר מנסים לחוש את שקעי כפות הידיים וכשלומדים לשחרר.

אינטואיציה של ילדים לפתח יציבות כדוגמה לפיתוח יציבות אצל מבוגרים

שלושה שלבים בשיווי משקל נראים באופן הישיבה של הילדים בתמונה. הילדה מימין, זו שיש לה קוקו תומכת עצמה בעזרת אחת הידיים ומרימה את היד האחרת. הטיית כפות הרגליים אל מרכז הגוף מסיעת להפעיל את שרירי הבטן וליצב את חלקו הקדמי של הגוף.
הילד במרכז נעזר בתנועת הידיים כשאינן מחזיקות ברצפה כדי להרגיש יציב
הילדה מצד שמאל מרגישה יציבה כשרגליה מפושקות, דבר שיכול להעיד על העזרות בסוגר האחורי שלה כדי להתייצב.

הבחירות האינטואיטיביות של ילדים יכולות לסייע לאנשים המאבדים יציבות. אמנם בגיל שבו שלרוב מאבדים יציבות קשה לשבת על רצפה אך אפשר ליצור תנאים דומים על מיטה, ספה או בעזרת שני כיסאות.

עקרונות הריפוי של שיטת פאולה

שיטת השרירים הטבעתיים- שיטת פאולה פותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג בשלב הראשון בשנות הארבעים. פאולה המשיכה לפתח את השיטה תוך כדי עבודתה עם אנשים רבים שפנו אליה. השיטה מבוססת על תנועת השרירים הטבעתיים הרצוניים, המגיבים בתנועת שרשרת זה לזה, לכן הגוף כולו מגיב לתרגול של שריר בודד. על פי תיאורית השיטה הפעלת שריר טבעתי אחד בתנועה מונוטונית  מניע שרירים טבעתיים רצוניים אחרים ו, לרוב את השרירים שנחלשו. בנוסף לכך יש השפעה מתוך התרגול הרצוני על שרירים חלקים, משורטטים וטבעתיים לא רצוניים. כך משתפר המצב של שרירים טבעתיים חלשים, שרירים כמו הרחם, השלפוחית או החלחולת שצנחו יכולים לחזור למקומם ואיכות הפעולה של כל אחד מאברים אלו משפיעה לטובה על התנועתיות הפנימית והחיצונית של צינור העיכול או על השלפוחית ,צינור השתן והשופכה. התרוקנות מערכות אלו עשית יעילה יותר. שרירים טבעתיים לא רצוניים אחרים שמצבם יכול להשתנות לטובה הם אלו המצויים בפתח השוער ובעומק הרקטום שבצינור העיכול.

מניעת החלשות רצפת האגן שונה מטיפול בהחלשות

חיזוק, אימון, שיקום ותחזוקה של רצפת האגן הם מושגים שנשמעים פעמים רבות בהקשרים שונים, המודעות להפרעות בחיי נשים כאשר חלה החלשות ברצפת האגן עלתה בשנים האחרונות ושיטות רבות מפרסמות את עצמן כיעילות גם בנושא זה. הבעיה היא שבפרסומים ובמהלך תרגולים קבוצתיים אין הבחנה בין מצבן של נשים שהחלה אצלן החלשות למצבן של אלו הרוצות למנוע החלשות. כמו כן אין התייחסות להתנהלות יום יומית הדרושה לנשים שהחלה אצלן החלשות.

הצעות לנשים שהחלו לסבול מהחלשות או שהובחנו על ידי רופא ואינן מרגישות זאת

1. הרמת משקל מעל שלושה ק"ג מחלישה את שרירי רצפת האגן, (אמהות לתינוקות משנות את יכולתן בהתאמה לגילו ומצבן שונה לגביו אך לא לגבי משקל של חפצים במיוחד לאחר לידות)
2. עצירות כרונית, בעיות נשימה ובקע בבטן עלולים ליצור לחץ פנים בטני המחליש את רצפת האגן, יתכן שזו הסיבה להחלשות שהתרחשה או שזה ממשיך את המצב 
3. לא תמיד הצורך של גופכן הוא חיזוק, לעתים יש צורך בחידוד תחושות ושיפור העצבוב
4. בריחת שתן במאמץ היא בעיה קלה לטיפול וכדאי לא לחשוש מפנייה להדרכה אישית בעניין
5. הכנה לשינויים גופניים בעזרת תרגול כמו הריון, לידה, גיל מעבר, מקלה על השינוי ועל הטיפול בו אם יש צורך

ההסתכלות והפעלת העיניים-דוגמה לפעילות יתר והצעות להרפות

המצב הקבוע של רוב בני האדם הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט ו מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות רוב הזמן בתנועה לכיוון אחד " לפנים ". להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. 
הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם רוב האנשים לא מחפשים מנוחה לעיניים. הדבר קורה רק  מתוך כוונה מודעת, קשה לחשוב על איבר אחר שמתייחסים אליו באופן דומה.רבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

התרגילים המתוארים בהמשך מיועדים לזמן התיייחסות לתנועת העיניים והשפעתן על קיומנו בכמה רבדים:

1.      ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים. מומלץ לנסות לעצום את העפעפים אך הדבר אינו הכרחי.

2.      כיווצים קלים של העיניים- בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת בעישונים. אין חשיבות לפקוח עיניים בין הכיווצים.

3.  להפיל עיניים אל גב הראש, בעיניים עצומות ובשכיבה על הגב לתת לעיניים ליפול בקו ישר אל הרצפה, התרגול דורש ערנות לנטייה האוטומטית לחזור ולהסתכל לפנים ועיקרו תשומת לב לחזרתיות של העיניים להסתכל.